ניסן י"א ניסן - יום פטירת הרמב"ן

[גרינפלד]

ההערכה לרמב"ן​

בראשונים ישנם ביטויי הערכה מופלגים ביחס לרמב"ן, כמו: ”אין לנו גדול ממנו בחכמה ובמניין וביראת חטא” (תשובות הרשב"א חלק א, סימן תיג), ”סיני ועוקר הרים, וכל דבריו כגחלי אש, ועליו סומכים בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה” (שו"ת הריב"ש סי' תטו), ”חכם גדול ונבון בעל שכל מזוקק ובסתרי התורה מקובל” (החינוך מצווה תקלז). רבינו בחיי (בהקדמתו לפירושו על התורה) כותב עליו: ”הוא דרך ה' הדרך ישכון אור, מסלול ודרך לנפש באור החיים לאור. בדרך הזה, אטיף ואזה מרמזי האיש משה מופת הזמן. אשר מתק דברו נאצל ממתק של מן. הוא הרב הגדול הרמב"ן, הוא הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו, הוא אשר הצדיקנו וזיכנו ושהחיינו”. על מעמדו בספרד מאות שנים לאחר פטירתו, ניתן ללמוד מדברי מהר"י בן לב (שו"ת, חלק ג סי' נו): ”כי בהיות אבותינו במלכות ספרד, אותם המעיינים אריות שבחבורה הוו נפקין זיקוקין דינר מפומייהו באותם החידושים מהרמב"ן כי דבריו זלה"ה הם כתובים וחתומים ודולה מים הוא מבורות עמוקים”. גם בקרב האחרונים אנו מוצאים כלפיו ביטויים דומים. המאור הגדול הרב המקובל הקדוש (רבי יצחק די ליאון בהקדמה לספרו מגילת אסתר), הארי הגדול במעונות אריות (שם הגדולים אות מ, ערך הרמב"ן), אחד המיוחד ברבוואתא קדמאי אשר משמו יגורו (החיד"א בספרו מחזיק ברכה, אורח חיים סימן רמד, סעיף ד), האיש משה גדול מאוד נגלו אליו תעלומות חכמה האמיתית, אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל הספרדים בחכמת התורה (רבי יעקב עמדין, מטפחת סופרים, חלק א, נה).​

 

[גרינפלד]

• איגרת הרמב"ן לרבני צרפת
• פירוש הרמב"ן לתורה
• שיר השירים עם פירוש הרוקח ורמב"ן
• איגרת הקודש לרמב"ן
• ויכוח הרמב"ן
• דרשת הרמב"ן לראש השנה
• תורת ה׳ תמימה, ‏ווינא תרל"ג
• הלכות בכורות וחלה וילנא תרכ"ו
• ספר הגאולה ירושלים תשי"ט
• תורת האדם ונציה שנ"ה
• כתב יד, פירוש ספר יצירה, פריס, מאה 13
• כתב יד, תורת האדם (שער הגמול), פריס, מאה 13,
• כתב יד, פירוש התורה לרמב"ן, פריס, מאה 14

 

[היא אוצרו]

ההערכה לרמב"ן​

בראשונים ישנם ביטויי הערכה מופלגים ביחס לרמב"ן, כמו: ”אין לנו גדול ממנו בחכמה ובמניין וביראת חטא” (תשובות הרשב"א חלק א, סימן תיג), ”סיני ועוקר הרים, וכל דבריו כגחלי אש, ועליו סומכים בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה” (שו"ת הריב"ש סי' תטו), ”חכם גדול ונבון בעל שכל מזוקק ובסתרי התורה מקובל” (החינוך מצווה תקלז). רבינו בחיי (בהקדמתו לפירושו על התורה) כותב עליו: ”הוא דרך ה' הדרך ישכון אור, מסלול ודרך לנפש באור החיים לאור. בדרך הזה, אטיף ואזה מרמזי האיש משה מופת הזמן. אשר מתק דברו נאצל ממתק של מן. הוא הרב הגדול הרמב"ן, הוא הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו, הוא אשר הצדיקנו וזיכנו ושהחיינו”. על מעמדו בספרד מאות שנים לאחר פטירתו, ניתן ללמוד מדברי מהר"י בן לב (שו"ת, חלק ג סי' נו): ”כי בהיות אבותינו במלכות ספרד, אותם המעיינים אריות שבחבורה הוו נפקין זיקוקין דינר מפומייהו באותם החידושים מהרמב"ן כי דבריו זלה"ה הם כתובים וחתומים ודולה מים הוא מבורות עמוקים”. גם בקרב האחרונים אנו מוצאים כלפיו ביטויים דומים. המאור הגדול הרב המקובל הקדוש (רבי יצחק די ליאון בהקדמה לספרו מגילת אסתר), הארי הגדול במעונות אריות (שם הגדולים אות מ, ערך הרמב"ן), אחד המיוחד ברבוואתא קדמאי אשר משמו יגורו (החיד"א בספרו מחזיק ברכה, אורח חיים סימן רמד, סעיף ד), האיש משה גדול מאוד נגלו אליו תעלומות חכמה האמיתית, אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל הספרדים בחכמת התורה (רבי יעקב עמדין, מטפחת סופרים, חלק א, נה).​

אולי אוסיף:
בתשובות הרא"ש איתא האיש רמב"ן גדול היה מאוד בכל החכמות. (כך מצאתי בהקדמת יש"ש, ואין הספר עתה תחת ידי.)
ומהרח"ו על ביאור הרמב"ן לתורה: והוא ספר יקר ונחמד מאוד למבינים אותו. (הקדמת עץ חיים)