תזריע ילדה כמה לידות ואין לה בשביל כולן (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה (יב ח)

בספר שומר אמת תנינא כאן, הביא להסתפק איך הדין באשה שילדה כמה לידות, ויש בידה יכולת להביא קרבן אחד בעשירות, או להביא את כל הקרבנות בעניות, כיצד תעשה. והנה הנידון הוא לענין דיעבד, דהא עשירה שהביאה קרבן עני לא יצאה כמבואר ברמב"ם שגגות פ"י הי"ג, א"כ יש לדון האם נחשבת עניה כיון שאין לה לכל הקרבנות, ויכולה להביא קרבן עני, או דכיון דלכל קרבן בפני עצמו יש לה, חשובה עשירה ומביאה את אותו הקרבן שיכולה בעשירות, ואם הביאה קרבן עני לא יצאה.

ונראה לפשוט ספק זה מדברי הגמ' בערכין ז: לגבי הא דקי"ל דערכין נידונים בהשג יד, דהיינו שאם נתן כל מה שידו משגת אפילו אם אין זה דמי כל הערך נפטר, ואמרינן בגמ' שם שאם היו לו חמש סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי, לגבי הערך הראשון נחשב שידו משגת את כל החמשה, כיון שהוא קודם בשעבודו, ואם נתן פחות מכל החמש לא יצא. אבל לגבי הערך השני נחשב שאין ידו משגת, ואפילו אם נתן סלע אחד לערך השני נפטר, כיון שאין ידו משגת דהרי הכל משועבד לראשונה, וגם מה שנתן לא היה לו ליתן, עי"ש.

לפי"ז נראה דגם לגבי יולדת, הא קי"ל (קידושין יג. ורמב"ם מחוס"כ פ"א הי"ג) דהנכסים משתעבדים לקרבנות הלידה, ולכן האשה שהביאה חטאתה ומת יביאו יורשים עולתה, א"כ כלפי הלידה הראשונה ששיעבודה קודם הרי היא נחשבת עשירה ואינה נפטרת בקרבן עני, וכלפי הלידות האחרונות הרי היא עניה שהרי כל מה שיש לה משועבד ללידה הראשונה, ולכתחילה ודאי צריכה להקדים את הלידה הראשונה ששיעבודה קודם, וכמו בערכין הנ"ל.​