פורים יותר מלמודו / עד דלא ידע? גדר שכרות בפורים. (1 צופה)

[י"ג מידות]

עד איזה גדר צריך לשתות בפורים על פי ההלכה.

 

[סתם מישהו]

לפי המחבר עד דלא ידע,
והרמ"א מביא י"א שאין צריך כל כך אלא ישתה יותר מלימודו ויישן.
מה בדיוק אתה מתכוון לשאול? מה המנהג למעשה?

 

[דבר היושר]

המ"ב שם מצדד כהרמ"א.
וידועים דב' הפרי חדש שם אביא את לשונו "מיהו עתה שהדורות מקולקלים, ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז”ל, ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח”ו בשום מקרה רע, וישא ברכה מאת ה’".

 

[דבר היושר]

ראיתי דבר נוסף בענין בשם הנתיבות שלום [האדמור מסלונים] שהסביר שפורים מאפשר לנו להגיע ליסוד הפנימי גם ללא שתיית יין, וזה לשונו ועל דרך העבודה יש לומר, שמרומז בלשון המאמר חייב איניש לבסומי בפוריא, דלא אמרו לבסומי ביין אלא בפוריא – שישתכר מהפורים עצמו, בחינת “שכורת ולא מיין”, כי אם מכל הגילויים הנשגבים של פורים, שהן בבחינת “אחת בשנה” [פורים נט כמדומה].​

 

[אלעזר]

פורים תשס"ח: אמר לי רבנו בחיוך: "שתיתי יין ונשכבתי לישון לקיים מצות עד דלא ידע, אך לא נרדמתי, ואפשר שגם בזה שרוצה לישון – גם מקיים המצוה, ונימא – 'עד דלא ידע, ולא עד בכלל'"… אח"כ אמר: "פעם אחת השתכרתי בפורים, ולא בכוונה, כי הלכנו לראשי הישיבה ואצל כל אחד נתנו קצת יין ומזה השתכרתי, והיו צריכים לנסוע איתי במונית הביתה, ואמר לי החזון איש – 'לא זה רוצָה התורה'. ובדרך כלל מנהגי לשתות מעט ומשפיע על הראש, ואני הולך לישון"
מהאשכול הזה הגר"ח זצ"ל

 

[ירושלים של מעלה]

בשלמי תודה - פורים, מאריך ומרחיב שאין חובה להשתכר, ומליץ מאוד בעד אלו שאינם משתכרים כדיעויי"ש.

 

[חכימא]

בשלמי תודה - פורים, מאריך ומרחיב שאין חובה להשתכר, ומליץ מאוד בעד אלו שאינם משתכרים כדיעויי"ש.

אולם גם אלו שאין משתכרים עליהם לשתות מספיק יין כשיעור שישפיע עליהם להיות בשמחה, כל אחד לפי טבעו.
ודלא כאותם הליטאים המיובשים ששותים לחיים ותו לא מידי, ואין בזה לא משתה ולא שמחה.

 

[רק להתבונן]

יש להביא את מה שר' ישראל סלנטר למד בגמ' כרש"י שכתב להשתכר ביין וזה הפשטות(מובא בעמק ברכה
עי"ש שמחדש שהוא שיעור לפטור ולא שיעור בקיום המצווה) וכמדומה שבעלי שור מביא שהגרי"ס היה מתגולל בקיאו והיה מדבר בלימוד
אז לא צריך עד כדי כך אבל קיבלנו מרבותינו שיש ענין במבחן על הגוף גם בזמן הזה וכל אחד יעשה כרבו כיוון שרבו הצדדים בהלכה.