-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
הודעה
חבר 12
נבחר כפתרון הטוב ביותר.
- הודעות
- 172
- תודות
- 463
- נקודות
- 96
רבי עקיבא וטורנוסרופוס בכמה מקרים
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #3
שם היה כדי להגיע בסוף לתשובה של השאלה הראשונה
כוונתי באופן שהשאלה השנייה היא התגובה הסופית (כדוגמת 'למה לא?')
ולטעמיך.
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #5
- הודעות
- 79
- תודות
- 198
- נקודות
- 36
בבא מציעא פ"ד עא תשובת הגמ' היא שאלה, וכי אומרים לו לאדם עלה למגדל ושמוט סולם מתחתיך.
מי אמר שמצינו?
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #9
זה לשון תמיהה ליישב דבר אחר, כוונתי לשאלה נגדית באמת
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #10
מקור יפה, אבל שם אינו שאלה אלא לומר שאינו כמישהו אחר, כוונתי לשאלה ממש כדוגמת 'למה לא?', שלא בא להביא תשובה ישירה על השאלה אלא כהתחמקות
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #11
רמז: במסכת נדרים
הבהרה מסויימת לחידה: מדובר על דבר שהשאלה השנייה לא עונה על השאלה הראשונה, והיא גם לא שאלה שהוא היה שואל לולא השאלה הראשונה, אלא כיון ששאל אותו שאלה אחת ענה לו בשאלה זו וכך בעצם סכר את פי השואל הראשון
הבהרה מסויימת לחידה: מדובר על דבר שהשאלה השנייה לא עונה על השאלה הראשונה, והיא גם לא שאלה שהוא היה שואל לולא השאלה הראשונה, אלא כיון ששאל אותו שאלה אחת ענה לו בשאלה זו וכך בעצם סכר את פי השואל הראשון
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #12
רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך (נדרים מט:)
מי המציא את המושג הזה ?
מה שהביאו מחז''ל הוא משום שבמקום שהיה צורך להשיב בשאלה השיבו בשאלה
אך אין זה רמז כלל לענין הנ''ל.
ועוד
כפי הידוע לי [לא בדקתי]
המושג הנ''ל לא מפיהם של חכמים אמיתיים בא
אלא המושג בא מאנשים שלא יודעים לענות תשובות ישרות
המושג הנ''ל נאמר רק להמחיש את חכמתו של היהודי שיודע לענות גם כשאין לו תשובה ומעמיד את השואל בשאלה
ואין לזה קשר כלל לגמרות שהביאו כאן דוגמאות ששם אכן השאלה ששאלו היא אכן התשובה לשאלה
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #14
דבריך נכונים ברובם.
והם ודאי נכונים כלפי כל המקורות שציינו כאן.
אבל מה תאמר במקור שציינתי, וכי שם מה שהוא אמר 'עד מתי אתה מאכילני רוקך' הוא תשובה לשאלה הראשונה?
אין זאת כי אם כהתחמקות מפני השאלה הראשונה.
וזה גופא היה החידה - למצוא מקור באופן כזה ודלא כרוב התשובות שנענו כאן
וכמו שכתבתי:
והם ודאי נכונים כלפי כל המקורות שציינו כאן.
אבל מה תאמר במקור שציינתי, וכי שם מה שהוא אמר 'עד מתי אתה מאכילני רוקך' הוא תשובה לשאלה הראשונה?
אין זאת כי אם כהתחמקות מפני השאלה הראשונה.
וזה גופא היה החידה - למצוא מקור באופן כזה ודלא כרוב התשובות שנענו כאן
וכמו שכתבתי:
יש בזה סוג תשובה קשט עצמך ואח''כ קשט אחרים
- הודעות
- 2,477
- תודות
- 5,192
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #16
אין נראה דהכוונה שם היתה מטעם זה, אלא כאומר בעוד שאתה שואלני על זה, אשאלך על כך, ובכך אין לך פתחון פה לפני
מדוע לא נראה לכת"ר
אדרבה יותר נראה לי שדרך החכמים לומר דברי חכמה בדבריהם כגון קשט וכו'
ולא רק לומר לזולתו אין לך פתחון לפני
אולי יש מקור יותר טוב בביצה דף כ'.
שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ב"ה שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה, מצאו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש, אמר לו מה זו סמיכה, אמר לו מה זו שתיקה, שתקו בנזיפה והלך לו.
והגמרא ממשיכה, אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא, לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה, וקא מהדר ליה מה זו שתיקה:
שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ב"ה שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה, מצאו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש, אמר לו מה זו סמיכה, אמר לו מה זו שתיקה, שתקו בנזיפה והלך לו.
והגמרא ממשיכה, אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא, לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה, וקא מהדר ליה מה זו שתיקה:
שם הוא אמר לו לשתוק אלא שאמר זה בלשון שאלה
וגם ממשיך שם בגמ' שתקו בנזיפה ופי' רש''י שגער בו.
