שאלני אברך ההולך לטיפול רגשי, הנה מכח הטיפול אני כועס פחות (כי אני לומד לזהות מה מכעיס אותי) וכדו', האם זה נחשב לעבודת השם הרי סו"ס אני כועס פחות ועוד כהנה בשאר המידות.
התשובה ככל הנראה שאמנם הטיפול יכול להיות פתח לכניסה לעבודת השם ביתר קלות, אבל ודאי שאינו נחשב כעבודת השם.
ויסוד הדבר הוא, שבטיפול המטרה שלי שאני ירגיש יותר טוב, בשונה מעבודת השם בה אני מתמקד לעשות רצון השם להיות אדם יותר מתוקן.
דוגמא לדבר: אדם שעושה דיאטה כי רוצה להיראות יותר טוב, למרות שמחמת כן הוא פחות שקוע בתאוות, מכל מקום אינו בא לתקן את מידת התאוה אלא עובד את עצמו כדי שתחושותיו יהיו יותר טובות.
ועלז לבי למצא כן בדברי רבינו יונה בפי' על משלי פרק יט' פסוק יא'.
שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפְאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־פָּֽשַׁע:
וז"ל שם: שכל אדם האריך אפו, כאשר יאריך אדם אפו ולא יתנקם בעת חמתו עד יעבור זעם, מעצת השכל היא ולכבוד עצמו ותועלתו יעשנה, כי החימה תסכל דעת האדם ועוכרת שכלו, ואם יבקש להתנקם בעת אפו לא בדת והשכל יעשה מעשיו ויוקש ויפול ממועצותיו, ואולי יורה המנהג הזה על שכלו, אבל אין להחזיק לו טובה עליה על שאיננו מוחל ונושא פשע חבירו, ואשר הוא מאריך אפו לתועלת עצמו ולכבודו ינהג זה.
ותפארתו עבור על פשע, כאשר יעבור על מידותיו וישא לפשע חביריו וחטאתם, זוהי תפארת שלימה ומידת חסד עכ"ל.
התשובה ככל הנראה שאמנם הטיפול יכול להיות פתח לכניסה לעבודת השם ביתר קלות, אבל ודאי שאינו נחשב כעבודת השם.
ויסוד הדבר הוא, שבטיפול המטרה שלי שאני ירגיש יותר טוב, בשונה מעבודת השם בה אני מתמקד לעשות רצון השם להיות אדם יותר מתוקן.
דוגמא לדבר: אדם שעושה דיאטה כי רוצה להיראות יותר טוב, למרות שמחמת כן הוא פחות שקוע בתאוות, מכל מקום אינו בא לתקן את מידת התאוה אלא עובד את עצמו כדי שתחושותיו יהיו יותר טובות.
ועלז לבי למצא כן בדברי רבינו יונה בפי' על משלי פרק יט' פסוק יא'.
שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפְאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־פָּֽשַׁע:
וז"ל שם: שכל אדם האריך אפו, כאשר יאריך אדם אפו ולא יתנקם בעת חמתו עד יעבור זעם, מעצת השכל היא ולכבוד עצמו ותועלתו יעשנה, כי החימה תסכל דעת האדם ועוכרת שכלו, ואם יבקש להתנקם בעת אפו לא בדת והשכל יעשה מעשיו ויוקש ויפול ממועצותיו, ואולי יורה המנהג הזה על שכלו, אבל אין להחזיק לו טובה עליה על שאיננו מוחל ונושא פשע חבירו, ואשר הוא מאריך אפו לתועלת עצמו ולכבודו ינהג זה.
ותפארתו עבור על פשע, כאשר יעבור על מידותיו וישא לפשע חביריו וחטאתם, זוהי תפארת שלימה ומידת חסד עכ"ל.