חתן, נמחלין כל עוונותיו | פורום אוצר התורה חתן, נמחלין כל עוונותיו | פורום אוצר התורה

חתן, נמחלין כל עוונותיו

ספרייה תורנית

משתמש רשום
הודעות
53
תודות
74
נקודות
18
חז"ל אומרים (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג): "חתן, 'וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל' (בראשית כח, ט) וכי מחלת שמה, והלא בשמת שמה? אלא שנמחלו לו כל עוונותיו".
וכידוע שיום החופה החתן והכלה צמים משום שהוא יום מחילת עוונות.
ויש להעמיק ולהבין במאמר חז"ל זה. מפני מה נמחלין עוונותיו של החתן.
אשמח לקבל תשובות והארות בענין.
 
אמרו חז"ל במסכת יבמות (דף סג עמוד ב): אמר רבי חמא בר מנינא: "כיון שנשא אדם אשה עוונותיו מתפקקין, שנאמר (משלי יח, כב) 'מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'".

יש להתבונן בעומק הדברים – מה הטעם שמוחלין לחתן ביום חופתו על כל עוונותיו? ומדוע דווקא בלשון "מתפקקין" – נסתמים? מבארים הספרים הקדושים שזהו חסד מיוחד מאת הקב"ה מקור הרחמים. התכלית היא לתת לכל יהודי הזדמנות חדשה לקראת יעודו הקדוש של בניית בית בישראל, להשתחרר מכל עברו ולהיטהר ולהתקדש מכל סיג ופגם שדבקו בו.

דווקא משום שזו תכלית המחילה, נקטו חז"ל בלשון "עוונותיו מתפקקין" – נסתמים. אין זו מחילה ומחיקה מוחלטת, אלא תלויה בהגשמת יעודו ובאופן שמנצל מתנתו של מלך. אם הוא בונה בית על אדני הקדושה ומתחיל אורח חיים עילאי בדרך התורה הצרופה – הרי טוב. אך אם חלילה אינו ממלא תפקידו זה, חוזרים עוונותיו ונגלים.

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם
נקודה מופלאה מוצאים אנו בעניין הקמת המשכן, שהציווי עליו היה למחרת יום הכיפורים, היום בו נמחל לישראל חטא העגל. כך גם כל חתן לפני שהולך לבנות משכן מעט, זוכה להארת פנים של "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", ליום סליחה מחילה והיטהרות מכל חטאיו ופגמיו.

כעין זה מצאנו במסכת שבת (דף ל.): כאשר נודעה חיבת הקב"ה לדוד המלך ונמחל לו על אותו עוון, היה זה בעת חנוכת בית המקדש, כשנפתחו שערי בית המקדש לכבודו. והיינו שבשעה של חינוך והתחדשות יש גילוי של אהבה, ועל כל פשעים תכסה אהבה. ה'עטרת משה' מבאר עניין עמוק בתענית החתן וכלה בערב יום החופה. הוא מסביר שעניין הנישואין בקדושה הוא לתקן חטא עץ הדעת, כמו שמבקשים בברכת חתנים: "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם". והרי חטא זה היה באכילה, ולכן צריכים קודם לנתק עצמם מהאכילה הקודמת ולהתחיל מחדש.

יש המוצאים רמז לכח המחילה בנישואין במה שהגמרא בקידושין (דף ה.) קוראת לנישואין בלשון "סניגור", והרי "אין קטיגור נעשה סניגור". והיינו שיש לו כח לסנגר וללמד זכות. אותו הביטוי מצאנו לגבי לבישת בגדי זהב ביום כיפור, שאמרו חז"ל (ראש השנה כו.): "אין קטיגור נעשה סניגור". יום נישואין הוא כיום הכיפורים.

עוד מצאו רמז נפלא לעניין התשובה לחתן מחמת שפע הטוב שיורד עליו. כיון שמקבל דירה, כלים ואשה, ראוי שישוב אל ה', כמו שנאמר בתהלים (צ, ג): "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" – ראשי תיבות ד'ירה כ'לים א'שה, ומיד אחר כך "וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם".

עוד רמזו חכמי הרמז ש"חתן כלה" עולה בגימטריא "יום כפורים הוא לכם", ו"כלה" היא נוטריקון כ'פורים ה'וא ל'כפר א'תכם. כל אלו מלמדים על העומק המיוחד של יום החופה כיום של כפרה וטהרה. בספר 'פלא יועץ' (ערך חתן) כתב דברים נפלאים בעניין זה: "עיקר שמחת חתן הוא שיודיענו מה שגילו לנו חז"ל שהנושא אשה מוחלין לו על כל עוונותיו. על כן עת לחננה על נפשו שיזהר וישמר שלא ישוב עוד לכסלה. וראה חיבתך לפני המקום שמוחל לך על כל עוונותיך והוא אמר שאתה דומה למלך שהכל חייבים בכבודך ורוצה בשמחתך וצוה מאד לשמחך".

והוא ממשיך: "שמח בחור כי זה היום עשה ה' שתשמח בו, וזה היום הולך ולא ישוב. ותשמח שמחה של מצוה על רוב הטובה שעשה לך שהגיעך לזמן הזה וברא בשבילך ששון ושמחה, והוא בעצמו משמח החתן עם הכלה והדברים עתיקים. ומי יתן וידענו מה רצונך ובמה נשמחך".
 
חז"ל אומרים (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג): "חתן, 'וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל' (בראשית כח, ט) וכי מחלת שמה, והלא בשמת שמה? אלא שנמחלו לו כל עוונותיו".
וכידוע שיום החופה החתן והכלה צמים משום שהוא יום מחילת עוונות.
ויש להעמיק ולהבין במאמר חז"ל זה. מפני מה נמחלין עוונותיו של החתן.
אשמח לקבל תשובות והארות בענין.
התחלה חדשה בחיים
 
במהר''ל מבו' הטעם דהו''ל כמעין בריה חדשה [והי' דאי''ז 'מחילת' עוונות במובן של 'כפרה' ונקיון, אלא דממילא כמאן דלית ליה עבירות הוא].
דמעיקרא פלג גופא והשתא כו'
ואף בעולה לגדולה כן משום דנעשה מאיש יחידי לאיש ציבורי
[כתבתי במילותי שלי מפני שאינו ת''י אבל לפי זכרוני זה תוה''ד].

אלא שאם כן יש למקשה להקשות דאם אמרינן דשינוי קונה ולא זהו הגברא שעבר העבירה למה לא נאמר כן גם על מצוותיו וזכויותיו? [ובדרשתי במקו''א יישבתי זה בס''ד].
 
ר מיילך בידרמאן אומר שנהגו לומר לחתן.
פעם הבא כזה אירוע בעז"ה יהיה רק ביום מיתתך.
נצל את ההזדמנות
 
חזור
חלק עליון