חשש הלכתי למי שאכל סעודת פורים בבוקר?

[שייף נפיק]

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש?
עוד יל"ע כיו"ב בבני ירושלים שאין להם פורים ביום שישי רק לענין קריאת מגילה שלהם לא יהיה היתר לאכול עם באו לעיר כיון שאצלם אינו עוד בדין סעודת פורים, האם כנים הדברים?

 

[הרב מרודוש]

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש?

לכאו' מי שאוכל שמוהנ סעודות בפורים מקיים מצוה בכל אחת מהם דהא ימי משתה ומשחה כתיב
ולא דין אכילה וכו'...

 

[יהודי פשוט]

לכאו' מי שאוכל שמוהנ סעודות בפורים מקיי מצוה בכל אחת מהם דהא ימי משתה ומשחה כתיב
ולא דין אכילה וכו'...

במקרה שעוד לא יצא יד"ח סעודה כיון שמחויב לאכול סעודה הרי זה דוחה את הדין לא לאכול אחרי חצות סעודה גדולה, אבל אם אכל בבוקר וכבר יצא יד"ח סעודת פורים אין לו היתר לאכול עוד פעם סעודה משום הדין שאין לאכול אחרי חצות סעודה גדולה.
אבל אם עושה פורש מפה אין בעיה ליטול שוב ידים כיון שבסעודה אחת אין חשש לתיאבון.

 

[צריך עיון]

לכאו' מי שאוכל שמוהנ סעודות בפורים מקיי מצוה בכל אחת מהם דהא ימי משתה ומשחה כתיב
ולא דין אכילה וכו'...

והרי מבו' בט''ז סי' תרצג סק''ב ובמ''א בסי' תרצה [והו' במ''ב] דכך היה מנהגם לעשות עי''ש [בעיקר בט''ז].

 

[יואל שילה]

פורים אינו 'חיוב סעודה' אלא 'יום משתה ושמחה', ככתוב ברמב"ם

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש?

כך אכן כתב הג"ר שמעון אנשין בהלכות שבעלון עלה לתרופה.
ואף שהוא חידוש, לפו"ר היא טענה נכונה מאוד ולא שמעתי ע"ז עדיין תשובה (אחרי שדיברתי ע"ז עם כמה ת"ח).

 

[זוטא]

פורים אינו 'חיוב סעודה' אלא 'יום משתה ושמחה', ככתוב ברמב"ם

יעויין בביאוה"ל סי' רמט' ד"ה מותר שכתב גבי סעודת מילה ופדיון הבן שזמנן בער"ש אם יאכל את סעודה זו לא יוכל לאכול את סעודת שבת אלא ע"י אכילה גסה, לא יאכל מסעודת פדיון הבן ומילה כיון שאינן סעודה המחוייבת אלא רק סעודת מצוה משא"כ סעודת שבת. ולהנ"ל בסעודת פורים כיון דאיכא חיוב סעודה יכול לאכול אף שאם יאכל לא יוכל לאכול סעודת שבת
אך ודאי נראה דאם יכול לקיים שתיהן כמו בנידון דידן יהא מחוייב שלא להגיע למצב שלא יוכל לאכול סעודת שבת

 

[שמעון הגלילי]

עוד יל"ע כיו"ב בבני ירושלים שאין להם פורים ביום שישי רק לענין קריאת מגילה שלהם לא יהיה היתר לאכול עם באו לעיר כיון שאצלם אינו עוד בדין סעודת פורים, האם כנים הדברים?

הגר"מ שטרנבוך שליט"א:
​

 

[אמת נהדרת]

כך אכן כתב הג"ר שמעון אנשין בהלכות שבעלון עלה לתרופה.
ואף שהוא חידוש, לפו"ר היא טענה נכונה מאוד ולא שמעתי ע"ז עדיין תשובה (אחרי שדיברתי ע"ז עם כמה ת"ח).

לשיטתך לשיטת המג"א שאין חיוב אכילת פת יהיה אסור בכלל לקבוע סעודה בפת?

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

לשיטתך לשיטת המג"א שאין חיוב אכילת פת יהיה אסור בכלל לקבוע סעודה בפת?

טענה יפה.
אכן הבוקר שמעתי בשם ת"ח אחד שאי"צ חיוב ודי במה שהסעודה היא סעודת מצוה שזמנה היום, ואע"פ שכבר יצא י"ח, ולכאו' יש ראיה לזה מסעודת סיום שאינה חיוב וגם אותה מותר לעשות בער"ש כמבואר בביאוה"ל בסי' רמט, וע"כ כנ"ל, וגם הטענה הנ"ל מהמג"א היא לכאו' ראיה ליסוד זה.

 

[חכימא]

הגר"מ שטרנבוך שליט"א:
הצג קובץ מצורף 2116​

ומה ראיה מכאן, הלא בכל סעודת פורים כן הדין לכתחילה, לעשותה קודם חצות.

 

[חכימא]

עוד יל"ע כיו"ב בבני ירושלים שאין להם פורים ביום שישי רק לענין קריאת מגילה שלהם לא יהיה היתר לאכול עם באו לעיר כיון שאצלם אינו עוד בדין סעודת פורים, האם כנים הדברים?

שמעתי שהגר"נ קרליץ בחוט שני אוסר, וגם איפכא כשפורים דמוקפין בערב שבת, אוסר לפרזים לאכול עמהם.

 

[שמעון הגלילי]

ומה ראיה מכאן, הלא בכל סעודת פורים כן הדין לכתחילה, לעשותה קודם חצות.

השאלה היתה האם מותר,
והתשובה היתה שמותר לפני חצות,
בכל יום שישי אסור גם לפני חצות.

 

[בעל בעמיו]

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש?

אם מצוות צריכות כונה גם בדרבנן א"כ כל שלא כיוון לא יד"ח וחייב לאכול
ואם יבוא בצהרים לשאול אם יש לחוש לדעות אלו (שהם מגדולי הפוסקים) מול האיסור של קביעת סעודה בעש"ק
י"ל שמותר לו
ולכה"פ עד שעה עשירית