להנחה א. מסכים, רק חשבתי שכוונתו שאם נניח שיש מקורות שאין חיים מחוץ לכדור אינו יכול להיות, שמגביל כח הבורא.
להנחה ב. מנין שאם יש יצורים מחוץ לכדור אין להם בחירה? ולמה זה לא הגבלה שהבורא לא יכול לברוא יצורים בעלי בחריה מחוץ לכדור.
להנחה ג. זאת התורה לא תהא מוחלפת הינו שמקבלי התורה בסיני לא יחליף להם הקב"ה תורה אחרת, ולא יתן תורה אחרת למקבלי התורה בסיני, אולם מנין שמחוץ לכדור בהנחה שיש בע"ח עם כח בחירה, לא יכול לתת להם תורה אחרת שאותה לא יחליפו?
להנחה ד. סגנון השיח הזה מתאים לפורמים אחרים לא כאן....
ראשית, חשוב להבהיר ענין פשוט - התורה היא חכמתו ורצונו ית' וכמש"כ בזוהר פ' משפטים (קכא, א) "אורייתא מחכמה נפקת". וכתב הרמב"ם בהלכות יסוה"ת (פ"ב ה"י) "נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד". וכמאמר המפורסם "אורייתא וקוב"ה - כולא חד".
נמצאנו למדים שמאחר והתורה 'כולא חד' עם הקב"ה א"כ כשם שהוא 'אין סוף' ו'בלתי בע"ג' - כך גם התורה. וכמאמר הפס' בישיעהו (מ, כ): "אין חקר לתבונתו" - התורה. והנה, אם התורה אכן א"ס, א"כ כל אמירה שישנה כבי' ח"ו תורה נוספת - הרי זו כפירה באחדותו ית'. והר"ז בכלל המינים אותם מונה הרמב"ם בלכות תשובה (פ"ד ה"ח).
ומכאן לנקודה השניה: מאחר וישנה רק תורה אחת, ו"זאת התורה לא תהא מוחלפת", א"כ כאשר בחר הקב"ה בעם ישראל "מ
כל העמים ונתן
לנו את
תורתו" הרי שרק לבנ"י ישנה בחירה - "החיים והמות נתתי לפניך . . ובחרת בחיים" (דברים ל, יט).
ומכאן לנקודה השלישית: ברור ופשוט שהקב"ה בלתי בע"ג והוא כל יכול, אבל כאמור, זה שהוא כל יכול לא אומר שהוא עשה זאת בפועל. וכמו שכתבתי לעיל: העובדה שבן אנוש נברא ללא כנפיים אינה גורעת במאום מכך שהקב"ה יכול היה לברוא אותו כך.
ובנדו"ד, וודאי שהקב"ה יכול היה לברוא נבראים בעלי בחירה מחוץ לכדור, אלא שברור שלא עשה כך בפועל. וזאת מנין? פשוט מאוד, המונח 'בחירה' שייך רק כאשר יש בפני הבוחר את "החיים ואת המוות" - אפשרות לבחור בטוב ובמוטב, ומכיון ש"הטוב" - התורה - ניתן בפירוש לעם ישראל בלבד, ולאידך - אי אפשר לומר ח"ו שישנה תורה נוספת - מוכח א"כ שאם ישנם נבראים מחוץ לכדור הרי שאינם בעלי בחירה.
אבקש אם אפשר, במטותא, לעיין היטב בדברים ולא להגיב מהבטן.