קדושים ואהבת לרעך כמוך באדם רשע (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואהבת לרעך כמוך (יט יח)

בחזון איש יו"ד הלכות שחיטה סי' ב' ס"ק כ"ח הביא דברי הגהות מיימוניות פ"ו מהלכות דעות אות א', דהא דאמרינן בפסחים קיג: דמותר ומצוה לשנוא אדם רשע, היינו דוקא ברשע שאינו מקבל תוכחה, וכן הוא בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' י"ג. וכתב החזו"א שם דלפי"ז מצוה ג"כ לאהבו משום ואהבת לרעך כמוך.

ובפשוטו יש לדון בזה, דהנה מקור הדין דההיתר לשנוא הוא רק אם אינו מקבל תוכחה, הוא מדכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך, שמשמע דקודם התוכחה עדיין הוא בכלל לא תשנא דקאמר הכתוב אל תשנאנו אלא תוכיחנו, וכל זה לגבי הלאו של לא תשנא דתלאו הכתוב בתוכחה, אבל במצות עשה ו"ואהבת לרעך כמוך" איכא מיעוט בפני עצמו למי שאינו רעך במצות כמבואר ביראים סי' רכ"ד ובסמ"ג עשין סי' ט' ומקורו באבות דרבי נתן פט"ז "הלא הוא אומר ואהבת לרעך כמוך אני ה', אני בראתיו, ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו". והך מיעוט לגבי "ואהבת" לא תלאו הכתוב בתוכחה, והוי ככל שאר דוכתי שנתמעט מי שאינו עושה מעשה עמך כגון בקללה ובכיבוד אב וכו', שבזה אין חילוק בין מקבל תוכחה לאינו מקבל תוכחה. ולפי"ז נהי דאסור לשנאותו, מ"מ אין מצוה לאוהבו. ושוב ראיתי שכן כתב הגרי"פ בסה"מ לרס"ג עשה י"ט.​