- הודעות
- 211
- תודות
- 752
- נקודות
- 116
וע"ע כאן, ודפח"ח.
שוב סיסמא בלי מקור.
לפני שתיקנו נוסח התפילה איך לדעתך התפללו. (אני מתנצל שאני מאריך במקום לומר לך שכשתביא עובדות יהיה מה לדון).
נטע זר ביהדות???
ילמדנו רבינו באיזה סגנון אתה מדבר עם הקב"ה? איך אתה מתפלל אליו בתפילה אישית שלך?
ממקום שבאת, אם מייחסים כזו חשיבות לכותבי השירים הללו לא גרע הרב פלאי
(שאגב, מדובר ביהודי ת"ח שעיקר עסוקו ללמוד וללמד, שנטע בו ה' כשרון זה להבדיל וכו' והשכיל להשתמש בו בחכמה כמו שניתן להבחין בניגוניו הנפלאים)
אם לא שמת לב אף אחד לא ייחס חשיבות לאף כותב כזה או אחר השאלה הייתה אם זה שיר כשר או לא
עולם הפוך!
סיטואציה 1: בחורים צווחים בחתונות באקסטזה 'אפצ'ה אפצ'ה (אפילו לא יודע מה זה ואיך זה נכנס) כולם מתלוננים על מצב המוזיקה, ולמה צריך לחקות ולהעתיק משירי עגבים, אך ממשיכים הלאה בחייהם..
סיטואציה 2: בחורים שרים על אהבת הקב"ה אליהם ושרצונו רק להיטיב עם כל ברואיו, והוא המספק פרנסה, והמזווג זיווגים, ורופא לכל בשר - מתקוממים רבנים, אנשי ציבור, ושאר עוסקים במלאכה בלהתנער ולגנות את השיר המתועב (???)
אין לי מילים..
(אם השיר הזה היה יוצא תחת ידי מ.ב.ד ולא מ'חזב"ת שלא משמיעים אותו ברדיו החרדי' - כל הרבנים היו מסבירים לבחורים "תראו כמה זוך וטוהר יש בשירה הערכית אצלנו, איזה שיר מוצלח, מה יש לך לתור בשדות זרים?'
(מסקנתי: המיינסטרים לא מתלוננים על השיר, פשוט לא אוהבים את הזמר)
סיטואציה 1: בחורים צווחים בחתונות באקסטזה 'אפצ'ה אפצ'ה (אפילו לא יודע מה זה ואיך זה נכנס) כולם מתלוננים על מצב המוזיקה, ולמה צריך לחקות ולהעתיק משירי עגבים, אך ממשיכים הלאה בחייהם..
סיטואציה 2: בחורים שרים על אהבת הקב"ה אליהם ושרצונו רק להיטיב עם כל ברואיו, והוא המספק פרנסה, והמזווג זיווגים, ורופא לכל בשר - מתקוממים רבנים, אנשי ציבור, ושאר עוסקים במלאכה בלהתנער ולגנות את השיר המתועב (???)
אין לי מילים..
(אם השיר הזה היה יוצא תחת ידי מ.ב.ד ולא מ'חזב"ת שלא משמיעים אותו ברדיו החרדי' - כל הרבנים היו מסבירים לבחורים "תראו כמה זוך וטוהר יש בשירה הערכית אצלנו, איזה שיר מוצלח, מה יש לך לתור בשדות זרים?'
(מסקנתי: המיינסטרים לא מתלוננים על השיר, פשוט לא אוהבים את הזמר)
- הודעות
- 234
- תודות
- 850
- נקודות
- 116
אכן, במקום ממנו באתי ייחסו חשיבות לאדם שכתב את השירים כמו למשל רבי א"א קפלן (שקעה חמה)
רבי יצחק הוטנר (בלבבי), רבי מ"ש שפירא, וכו' וכו' אנשים שפרסומם וגדלותם הייתה בזכות עצמם וד"א
חברו גם שירים שנבעו ממקור קדוש ומנפש מרוממת. לאו דווקא מאנשים שעצם פרסומם הגיע בגלל השירים
שהלחינו ועל הדרך הם גם אנשים רציניים...
להבדיל מניגונים יפים ומרגשים כדוגמת ניגוני ר' שלמה קרליבך שאף אחד לא התייחס למבחר "הפנינים"
שיצאו מפיו בכל ענייני מוסר ודעת.... וכמו"כ שאר המלחינים שניחונו בכישרון וניצלו אותו ואף אחד לא חושב
שיש להתייחס אל דבריהם במשקל יתר מעבר להבנה במוסיקה. זאת למרות שיש בהם יהודים יר"ש ואף
קובעי עתים לתורה ואפילו סוג של יודעי ספר....
וכאן אני שב וחוזר על כך שהרב פאליי (שאני מכירו אישית, כמלמד של חלק מבני בת"ת) הוא אכן יהודי שעיסוקו
ללמוד וללמד, והוא בהחלט איש רציני ויודע ספר. אבל מכאן ועד הטפת מוסר והתייחסות לריאיון שנתן לרדיו "חרדי"
שזה לכשעצמו "מנהג" שנפוץ לאחרונה להפוך זמרים, מלחינים, יוצרים, אמרגנים וכו' למאן דאמרי בציבור החרדי,
עם כניסת והתפתחות המדיה החרדית וסגידה לאלילי זמר וכדו' שכל זה זמורת זר במחננו. וע"ז נאמר קשוט עצמך וכו'
נערך לאחרונה:
זה מאד לא הוגן שבגלל שהוא גם מלחין מוצלח יתייחסו אליו בשורה אחת עם ...
זה כמו להבדיל לקרוא לר' ברוך בער המלחין של קול דודי דופק [אם הוא באמת הלחין את זה] וגם מחבר ספר ברכ"ש וכו'.
ר' הלל משמש כר"מ ביש"ק מוצלחת בב"ש, נכון שבעולם מכירים אותו מצד אחר אבל לא נכון להוריד אותו ממקומו.
אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני הא-להים כי הא-להים בשמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים:
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
חכמים הזהרו בדבריכם!
חלילה מלומר כן, מצינו כמה דרכים בעבודת התפילה, ובכלל בש"ס עצמו מוזכר עניין שאילת צרכיו בתפילה ובראשונים פירשו צרכי יחיד ואיך ישאל צרכיו אם לא בשפתו הרגילה או שמא חושב מר שכל אחד ילך לאנשי כנה"ג לבקש תיקון תפילה עבור בקשתו הפרטית
ומצינו אצל חוני המעגל שהיה כבן המתחטא לפני אביו
ועיין עוד ביסוד ושורש העובדה שהביא ג' עצות איך להמנע ממחשבות בתפילה ואחת מהם שינהג בתחנונים ויעקם שפתיו כאדם הכובה ומתחנן על נפשו וכבן המתחטא לפני אביו
ואעתיק כאן משו"ת משנה הלכות וז"ל: גם בסידור חמדת ישראל, אשר נכתב הנוסחא אחר בירור וליבון, לפי דעתו הקדושה של אדמו"ר קודש הקדשים ממונקאטש. וכו' ובודאי יש עוד תיבות אשר נהג רבינו הקדוש לומר באמצע השמונה עשרה, אשר דרכו בקודש היה להתחנן כבן המתחטא לפני אביו אפילו בלשון אידיש כידוע. ולכן באמת אין איתנו יודע עד מה בנוסחאות מנוסחאות שונות. עכ"ל
נערך לאחרונה:
גם רבי נחמן התנגד לזה, ומי שלימד לדבר אליו כמו חבר בשוק הוא אותו אחד שיש נגדו פסק בית דין מפורסם..., ועיין בספר "מקחו של צדיק" לר' משה קרמר (מגדולי ברסלב) שכתב על נושא זה במילים ברורות שאין זה כלל דעת רבי נחמן.
פשוט החלטת, יש לך אולי איזה מקור, הסבר, ביאור?
וודאי שרוצה בחזרת בנו אבל זה לא אומר שהוא אוהב אותו עכשיו לדעתי
אביע את דעתי:
א. כל אדם המביע דעה (לכה"פ בפורום זה) ראוי שידונו בדעתו באופן אוביקטיבי בלא טענת "מי הוא בכלל.."
ב. יסכימו כולם שאדם צריך וחייב לדבר עם אלוקיו בשפתו שלו (ראה מס"י "כיצד הוא נושא ונותן עימו יתברך ממש..")
ג. כו"ע מודו שהקב"ה אוהב את בניו
ד. כו"ע מודו בדברי הרמב"ם על כעל העבירה "אתמול היה זה שנוי ומשוקץ"
ה. כולם מבינים שג' וד' אינם סותרים זה לזה ואין צורך להאריך בזה.
והמסקנה העולה היא שכמו בכל עניין בעולם, וק"ו בן בנו של ק"ו בעניינים הנוגעים למערכות גבוהות יותר יש כמה וכמה אספקטים לכל נושא ואפשר לגשת אליו מכמה כיוונים שכל אחד מהם נאמר ונידון ביחס לעניין אחר. ולכן כאשר אדם נותן לעצמו חיזוק מסויים על ידי שיר (לאו דוקא) או שהוא חפץ לשוחח ולדבר עם בוראו, חובה עליו לחזק את עצמו באופן שמתאים לאספקט בו הוא אוחז, ובודאי שאדם שקבע לעמו אופן מסויים ודרך מסויימת בעבודת ד' לא יכול לשוחח איתו במילים שמטבעם של דברים אמורות להשמע ממי שעובד את ד' בדרך אחרת ממנו, ואם הוא יאמר אותם בכל זאת הוא נתפס כמי שאינו אמין. אלא אם כן הוא קובע את עצמו על אותה הדרך.
ולכן שיר כזה שהוא נכון מאד ואהוב מאד לפניו יתברך כלפי אנשים מסויימים בכל זאת הוא לא בסדר עבור אנשים אחרים ווכל לב מכיר את עצמו אם הוא שייך לשם או לא. איך שאני מבין את דברי הרב פלאי הרי שלדעתו ראוי שכל בחור ישיבה יעמיד את אופן וצורת הקשר שלו עם בוראו בדרך אחרת למרות שגם זו דרך אמתית ונכונה. אפשר להסכים או לא להסכים, אבל לומר שה שטויות? לא חושב.
אשמח לדעתכם.
א. כל אדם המביע דעה (לכה"פ בפורום זה) ראוי שידונו בדעתו באופן אוביקטיבי בלא טענת "מי הוא בכלל.."
ב. יסכימו כולם שאדם צריך וחייב לדבר עם אלוקיו בשפתו שלו (ראה מס"י "כיצד הוא נושא ונותן עימו יתברך ממש..")
ג. כו"ע מודו שהקב"ה אוהב את בניו
ד. כו"ע מודו בדברי הרמב"ם על כעל העבירה "אתמול היה זה שנוי ומשוקץ"
ה. כולם מבינים שג' וד' אינם סותרים זה לזה ואין צורך להאריך בזה.
והמסקנה העולה היא שכמו בכל עניין בעולם, וק"ו בן בנו של ק"ו בעניינים הנוגעים למערכות גבוהות יותר יש כמה וכמה אספקטים לכל נושא ואפשר לגשת אליו מכמה כיוונים שכל אחד מהם נאמר ונידון ביחס לעניין אחר. ולכן כאשר אדם נותן לעצמו חיזוק מסויים על ידי שיר (לאו דוקא) או שהוא חפץ לשוחח ולדבר עם בוראו, חובה עליו לחזק את עצמו באופן שמתאים לאספקט בו הוא אוחז, ובודאי שאדם שקבע לעמו אופן מסויים ודרך מסויימת בעבודת ד' לא יכול לשוחח איתו במילים שמטבעם של דברים אמורות להשמע ממי שעובד את ד' בדרך אחרת ממנו, ואם הוא יאמר אותם בכל זאת הוא נתפס כמי שאינו אמין. אלא אם כן הוא קובע את עצמו על אותה הדרך.
ולכן שיר כזה שהוא נכון מאד ואהוב מאד לפניו יתברך כלפי אנשים מסויימים בכל זאת הוא לא בסדר עבור אנשים אחרים ווכל לב מכיר את עצמו אם הוא שייך לשם או לא. איך שאני מבין את דברי הרב פלאי הרי שלדעתו ראוי שכל בחור ישיבה יעמיד את אופן וצורת הקשר שלו עם בוראו בדרך אחרת למרות שגם זו דרך אמתית ונכונה. אפשר להסכים או לא להסכים, אבל לומר שה שטויות? לא חושב.
אשמח לדעתכם.
- הודעות
- 47
- תודות
- 168
- נקודות
- 30
מע"כ לא מנצל את "שומע תפילה" ואת "יהיו לרצון" לבקשות אישיות בניסוח פשוט?!
(רמב"ם, תפילה ונשיאת כפים פרק ו' הלכה ב' ג')
וכן אם רצה להוסיף בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה מוסיף.
כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת חולים כפי צחות לשונו, היה צריך לפרנסה – מוסיף תחנה ובקשה בברכת השנים, ועל דרך זה בכל אחת מהן, ואם רצה לשאול כל צרכיו ב'שומע תפלה' – שואל. אבל לא ישאל לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות.
???
אם כבר שם כתוב הפוך.
הנושא שם ברמב"ם זה למה תקנו נוסח אחיד לכלל ישראל, ועל זה הוא כותב שפעם היה כל אדם מתפלל כפי צחות לשונו ולא היהתה בעיה, ומאז שרבו העילגים נאלצו לחבר נוסח אחד לכולם.
העילגים הללו ידעו לדבר מצויין בשוק, הם ניהלו חיים שלמים לא מדובר על מוגבלים, רק שהם לא ידעו לדבר בצחות הלשון...
כיון שכך נאלצו לסדר נוסח אחיד לכולם כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיתפללו בלשון לא מספיק צחה.
יש כאן ויכוח כללי שאינו קשור כלל לשיר הזה.
לכשתמצא לומר זו נקודת הויכוח עם ברסלב.
כשאנחנו מדברים עם יהודי שעומד כפסע בין... לבין... ומדברים איתו על כך שמה שהוא לא יעשה תמיד השי"ת יאהב אותו, עלול להיות מחד שזה יגרום לו לחוש אהבה גדולה ג"כ אל ה' והוא ימנע מלהידרדר ומאידך עלול מאד להיות [וקורה] שהוא מרגיש, נו, מה איכפת לי, בין כה השם אוהב אותי...
וכן במקרים שהוא כבר שם.
פגשתי פעם נ,נח שלושת רבעי שיכור מרקד ברחובות בלילה, שאלתי אותו אם ר' נחמן מרשה לשתות אלכוהול הוא ענה לי "האהבה של רבי נחמן אלי לא נפגמת מכלום!!!
כמובן שזה לא מייצג את האסכולה, אבל יש מקום כזה שכשמדגישים רק את הצד החיובי וכו' המחסומים פחות קיימים.
ברור שהשי"ת אוהב אותנו גם אם קצת התרחקנו, אבל אם כשבן יחטא לאביו ואביו יכה אותו הוא יגיב "לא איכפת לי אני יודע שגם ככה אתה אוהב אותי" הוא יחטוף עוד כמה סטירות...
ולכן כשבן אדם חוטא הוא צריך לדעת שהוא, שנוי ומשוקץ באיזו בחינה.
דיברתי פעם עם ברסלב'ר רציני והוא טען לי שהדבר היחיד שכתוב הוא שהקב"ה לא מתייאש מבן אדם אף פעם, בגלל שיש בו נקודה טובה תמיד שהיא משאירה את חיבור האהבה של השי"ת בכל אופן, ולטענתו כל הגישה של "תמיד אוהב אותי" בסתמא היא המצאה של ארוש ומו"ר הידוע לשימצה.
רק אנקדוטה אחת דרך משל.
כשהיה הלהיט בשיאו שבתתי בשבת אחת בעיר קריית אתא. בצהרי השבת (בערך שתיים בצהרים) נדהמתי לשמוע מרכב חולף בקולי קולות את השיר הנ"ל.
ואמרתי לעצמי "בטח אוהב אותי, מפעיל מוזיקה ברכב באמצע שבת..."
אחרי חשבתי שר' לוי יצחק בטח היה אומר הפוך "רבוש"ע תראה את הבנים שלך, אפילו בכזה מצב הם לא מוכנים להתנתק ממך".
וצל"ע.
דבריך דברי טעם
רק לא הבנתי מה הויכוח, הסברת בטוב טעם שיש מסרים שפעמים והם גורמים לעות ופעמים שהם מהוים לגיטימציה לירידה ולכן לא תמיד ראוי "לחגוג" עליהם. איזה ויכוח יש פה? אתה מתכון שיש מישהו שחושב שד' לא אוהב את בניו??
טאטאלע קום שוין אהיים...
