הלכות ברכות השותה סודה שלא לצמאו (10 צופים)

[כהן קרב]

שמעתי מהגאון המופלא ר"א גניחובסקי זללה"ה
להסתפק בשותה סודה שלא לצמאו
האם נחשב כמים לענין שאין מברך כששותה שלא לצמאו או שדינו כשאר משקין

האם יש בכתובים מנידון זה?

 

[הצעיר שבחבורה]

פסקי תשובות הערות סימן רצט
6. הפוסקים ונו"כ השו"ע סתמו דבריהם ולא פירשו על מש"כ הטושו"ע 'מים', ובספרי זמנינו מצינו לדון אם הם ג"כ בכלל ההיתר, או דלמא דווקא מים שאין בהם טעם וחשיבות כלל, וכששותה שלא לצמאו אינו מברך עליהם, אבל שאר משקין, ואפילו מי סודה, שהשותה אותם אפילו שלא לצמאו מברך עליהם, אינם בכלל ההיתר - שו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' קכ"ד. ושו"ר בשו"ת שלמת חיים סי' רע"ג שהמקיל בזה אין גוערין בו.

דן שם לגבי הבדלה.

 

[שלמה ו.]

להסתפק בשותה סודה שלא לצמאו

לגבי שתייה לאחר סעוד"ש גם מסתפקים אם נחשב כמים

 

[המאושר!]

נו, ומה התשובה למעשה?

 

[כהן קרב]

נו, ומה התשובה למעשה?

אתה מתכוין מה ר"א גניחובסקי ענה?
זה היה בדרשה בקידוש בשבת אויפרוף
המסקנה היתה שכלפי החתן אין נידון אם אפשר לברך עליו
כיון שודאי יש לו טעם...

 

[המאושר!]

אתה מתכוין מה ר"א גניחובסקי ענה?

טובבבבב...

לא. אני מתכוון, מה עם ההלכה למעשה, של הנידון?

 

[כהן קרב]

טובבבבב...

לא. אני מתכוון, מה עם ההלכה למעשה, של הנידון?

זו היתה שאלתי בראש העמוד
ר"א גניחובסקי לא פשט
הביאו למעלה מפסקי תשובות שנקט מכמה אחרונים לברך

 

[ממגד שמים]

זמן רב הוקשה לי הסברא לברך על סודה שהכל מסברת הפסקי תשובות שנהנה מהבעבוע. וצ"ת דלכאו' לא חשיב הנאת גרונו ויל"ע.