הכאת תלמידים בדורנו | פורום אוצר התורה הכאת תלמידים בדורנו | פורום אוצר התורה

הכאת תלמידים בדורנו

איש חינוך אמר:
הרב שלמה זלמן אוירעבאך, ר׳ חיים קנייבסקי: כן להכות.
הרב אלישיב, ר׳ חיים פנחס שיינברג: לא להכות
(הובא בספר מלאכת ה׳ בסופו - תשובות והנהגות).
לחץ כדי להרחיב...
שלמה המלך: מי שלא מכה שונא את התלמיד.
 
אחד יחיד אמר:
שלמה המלך: מי שלא מכה שונא את התלמיד.
לחץ כדי להרחיב...
השאלה על מה.

בדור העבר, היו מחנכים שורדי שואה שהיכו על כל דבר קטן, ברוב מיררותם. וכי לזה התכוון שלמה המלך?

אם 'ברור', שהמכות לא יועילו, אלא אדרבא יזיקו. וכי לזה גם התכוון שלמה המלך?

מצד שני, אם 'ברור' שהמכות 'כן' יועילו ויחנכות את החניך. וכי לזה התנגדו הרב אלישיב ור' חיים פנחס שיינבערג?
 
המאושר! אמר:
בדור העבר, היו מחנכים שורדי שואה שהיכו על כל דבר קטן, ברוב מיררותם. וכי לזה התכוון שלמה המלך?
לחץ כדי להרחיב...
וכי לזה התכוונו ר' שלמה זלמן ור' חיים?
המאושר! אמר:
אם 'ברור', שהמכות לא יועילו, אלא אדרבא יזיקו. וכי לזה גם התכוון שלמה המלך?
לחץ כדי להרחיב...
וכי גם לזה התכוונו ר' שלמה זלמן ור' חיים?
המאושר! אמר:
מצד שני, אם 'ברור' שהמכות 'כן' יועילו ויחנכות את החניך. וכי לזה התנגדו הרב אלישיב ור' חיים פנחס שיינבערג?
לחץ כדי להרחיב...
יתכן!
לא בטוח שכל דרך לחנך את הילדים כשירה.
 
מבקש תורה אמר:
וכי לזה התכוונו ר' שלמה זלמן ור' חיים?
לחץ כדי להרחיב...
לא. ברור שלא. וכך על כל השאלות שלך.

ברור שאין כאן דרך אחד לכל חניך, ודרך אחד לכל מחנך. רק הכל לפי המחנך והמתחנך.

כן. אנשים מעדיפים לשמוע כלל אחד, שעל פיה יתנהגו, ויסירו מעצמם אחריות. מה נעשה שאין? אין כלל אחד בזה.

דבר אחד בטוח יכול תמיד להועיל, הרבה תפילות ב'ותקננו בעצה טובה מלפניך' וכדומה.
 
נערך לאחרונה:
(נערך, אבל התשובה השארתי)


איך הצלחת להוציא אותי כמוציא לעז עליהם, לא הבנתי.

כתבתי שלא - ברור שהם לא התכוונו שהוא יכה בהם מתוך מרירות. ובשביל מה כן? כדי לחנך! אם יודעים שזה יועיל למתחנך. ובתנאי, שאין זה מגיע מתוך כעסו של המחנך.

כי אם המכות מגיעים מתוך כעס המחנך, הרי זה רק משריש מידות רעות במתחנך, ויצא שכרו בהפסדו.
 
נערך לאחרונה:
המאושר! אמר:
איך הצלחת להוציא אותי כמוציא לעז עליהם, לא הבנתי.

כתבתי שלא - ברור שהם לא התכוונו שהוא יכה בהם מתוך מרירות. ובשביל מה כן? כדי לחנך! אם יודעים שזה יועיל למתחנך. ובתנאי, שאין זה מגיע מתוך כעסו של המחנך.

כי אם המכות מגיעים מתוך כעס המחנך, הרי זה רק משריש מידות רעות במתחנך, ויצא שכרו בהפסדו.
לחץ כדי להרחיב...
ממש מחילה.
קראתי את דבריך שכתבת, לא. ברור שלא, כאומר אולי כן.
אמחוק את ההודעה.
 
נערך לאחרונה:
וזה נקודה חשובה ויסודית, שחשוב להבהיר, שיקח כל אחד לתשומת ליבו:

'זאת התורה לא תהא מוחלפת' - ואי אפשר לשנות אותה, השום מצב ובשום מקום, כי התורה היא נצחית, ומיועדת לכל אחד בכל מצב ובכל מקום!

רק מה כן? במקרה שיש מחנכים חסרי סבלנות או מרורים, שמשתמשים במכות באופן שרק מזיק ולא מועיל, נדרש ללכת נגדם בקיצוניות ההפוכה ולהגיד שאסור להכות.
 
רבי שלמה וולבה מגדולי המשגיחים והמחנכים בדור האחרון כותב:
'יש מין דעה נפוצה בעולם, שעיקר החינוך נעשה ע"י ענישה, לצערי נפוצה דעה זו גם אצל מורים... עונש צריך להיות האמצעי האחרון בחינוך... בנושא הענישה בא לידי ביטוי רצון השליטה של ההורים. אדם מרגיש כי כאשר בידו להעניש יש לו שליטה.... והרי 'חושך שבטו שונא בנו'? צריך להרביץ לבן! בפסוק אנו מוצאים 'וארעה את צאן ההריגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד חבלים וארעה את הצאן' [זכריה יא' ז'] הרי יש מקל שבו 'חובלים' ויש עוד מקל שגם בו מחנכים, אבל בנעימות 'מקל נועם'!. צריך לדעת שמקל נועם גם הוא מקל, אבל איננו מכאיב. אם אני נותן לילד עידוד גם זה מקל. אם הילד עשה משהו ואני נותן לו חתיכת שוקולדף גם זה מקל. אבל זה מקל נועם. אין לשער כמה מזיק האדם לילד כאשר הוא מכה אותו מכות של ממש. ר' אליהו לופיאן זצ"ל היה אומר לנו תמיד: 'עם ילדים רק בדרך טובה'... הוא אמר שלעת זקנתו הוא התחרט על כל מכה שנתן לילדים שלו כשהם היו קטנים. ר' אליהו גידל אחד עשר ילדים, וכמה מהם ראשי ישיבות גדולים. חז"ל אומרים שכל עשב ועשב יש לו מלאך המכהו ואומר לו גדל, זאת אומרת שאותו כוח המצמיח נקרא בפי חז"ל מכה, המכה ואומר גדל. כמובן, אין הכונה שעל כל עשב יושב מלאך קטן עם לחיים אדומות, עם כנפיים לבנות, יש לו מקל קטן והוא מכה את העשב. חז"ל מתכוונים לומר שיש כוח שמצמיח את העשב, והכוח הזה נקרא בלשון חז"ל 'מכה'. כך נוכל להבין גם את השבט של 'חושך שבטו שונא בנו', אין ההכרח לנקוט דווקא באופן שבו לוקחים את הילד ומכים אותו. יש דרכים אחרות איך לכוון את הצמיחה שלו, דרכים טובות יותר... בדורות קודמים היה מצב שונה, לילדים היה יותר כח סבל, ולכן יכלו לסבול מכות. הילדים גם היו יותר חזקים באופי שלהם. לא הזיק להם כאשר קבלו מעט מכות. אבל כיום כל האוירה היא אוירה של התמרדות, במיוחד כאן בארץ... אמנם ישנם מצבים חריגים של לחץ, למשל: בערב הילדים צריכים ללכת לישון, ואם יש ב"ה בבית כמה ילדים, וכולם צועקים, והאמא עייפה מכל היום, במצב כזה קורה שהאמא נותנת כמה סטירות ונהיה שקט. זו 'עזרה ראשונה' אינני מדבר על זה, אבל לעשות מן המכות שיטה זו גישה מזיקה'... [זריעה ובנין בחינוך עמ' כג' כה'].
 
המאושר! אמר:
השאלה על מה.

בדור העבר, היו מחנכים שורדי שואה שהיכו על כל דבר קטן, ברוב מיררותם. וכי לזה התכוון שלמה המלך?

אם 'ברור', שהמכות לא יועילו, אלא אדרבא יזיקו. וכי לזה גם התכוון שלמה המלך?

מצד שני, אם 'ברור' שהמכות 'כן' יועילו ויחנכות את החניך. וכי לזה התנגדו הרב אלישיב ור' חיים פנחס שיינבערג?
לחץ כדי להרחיב...
ברור.
רק ציינתי שיש מקור קצת יותר קדום שדן בנושא.
 
ידוע כי ההכרה של תינוק היא בכוחות המפותחים אצלו ומשל לדבר יובא לתינוק מטבע זהב יכניסו לפיו וזאת למה כי החוש המפותח אצלו הוא חוש הטעם ולכן יובן עניין ההלקאה לקטנים כי זו הצורה להבהיר להם
 
צריך עיון אמר:
האם לא שלמה המלך ע''ה הכשירה?
לחץ כדי להרחיב...
האם לא דרך אבותינו לרכב על חמור היא הכשרה? למה אתה נוסע ברכב/אוטובוס?
בכל דור ודור יש את מנהיגיו מתווי הדרך שצריך לשאול אותם ולא לפרש פסוקים ע"פ עניות דעתנו
 
איש יהודי אמר:
האם לא דרך אבותינו לרכב על חמור היא הכשרה? למה אתה נוסע ברכב/אוטובוס?
בכל דור ודור יש את מנהיגיו מתווי הדרך שצריך לשאול אותם ולא לפרש פסוקים ע"פ עניות דעתנו
לחץ כדי להרחיב...
א. המשל אינו ממין העניין, שלמה המלך מלמדנו דרך ישרה בקרא, מה ענין זה לרכיבת אבותינו על החמור?
ב. הטענה היתה האם כל דרך לחנך ילדים כשירה, כלומר, גם אם זה מועיל מי אמר שזה 'כשר', ועל זה באו דברי שיש לזה 'הכשר' מהודר משלמה ע''ה, לא אבין מה טענת כ''ת על זה
 
לכל האוסרים
לדעתכם
אב שהיכה את בנו הנחמד ההולך בדרך הישר
ור"ל מת הבן תחת ידיו
האם היום יהיה חיוב גלות לאב?
 
נערך לאחרונה:
שבט הלוי י"א רעח
ואשר שאל על הכאת הילדים בחינוכם בזמנינו אנו, ואם הדורות נשתנו בזה, וכאלו הפסוק חושך שבטו שונא בנו (משלי י"ג - כ"ד) לא נאמר בזמנינו.
לדידי פשוט דכל הדברים הנאמרים ברוה"ק ובנבואה הם נצחים, כן גם כלל זה דחושך שבטו שונא בנו, ובמלבי"ם (שם) כ' לנכון, דמי שהוא חושך שבטו מבנו הוא מטעם שיש לו געגועים על בנו והוא שונא שלו דבן חכם מוסר אב, וזה מראה שהמייתו על בנו שאינו יכול לראותו בצערו אצלו יותר מתועלת מבנו, וא"כ אוהב עצמו ולא את בניו.
אמנם חז"ל הגדירו ענין ההכאה לבניו ולתלמידיו כמבואר בשו"ע יו"ד שאסור לו להכות מכות אחרי מוסר ואויב, אלא באופן קל, והיינו שירגיש הבן שמפני תועלתו מקבל הכאות האלה, וזה ודאי מצוה לדורות, - ומה דאיתא ביו"ד סי' ר"מ, דלא יכביד האב עול כבודו על בניו, היינו אם מכביד עליהם מפני כבודו לבד, דאז מצוה על האב שימחול, אם הוא ענין שאפשר ומותר למחול, אבל אם מכביד עליהם ללמדם יראה חכמה ומוסר, יכול להכביד עליהם כפי האפשר.
וחז"ל הוציאו מזה רק מכה בנו הגדול דאסור מפני לפני עור לא תתן מכשול, ומי לנו גדול מאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב דאיתא במדרש רבה ריש פ' שמות, דישמעאל ועשיו שיצאו לתרבות רעה הי' מפני שאברהם ויצחק קיים בהם חושך שבטו שונא בנו יעש"ה, ולאפוקי יעקב דקאמר במ"ר שם דרידה את בניו ועי"ז זכה שכולם היו צדיקים.
איברא בברכי יוסף יו"ד סי' ר"מ ס"כ, מביא בשם הריטב"א מו"ק י"ז, דבנו הגדול לאו דוקא (והיינו לדעת הרמ"א שם יעש"ה) אלא גם פחות מבר מצוה לפעמים אם יש חשש שיתריס נגד אביו בקללה או הכאה, דאסור להביאו לידי מכשול יע"ש, איברא זה לא שכיח כ"כ אם הבן מרגיש שאביו מכהו בתבונה ואהבה להעמידו על דרך טוב, וכן ראיתי לגדולי וצדיקי ישראל שעשו כן לצורך שעה.
ורגיל אני לפרש חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שחרו מוסר, דהול"ל דבר והפוכו חושך שבטו שונא בנו ואוהבו מכהו ורודהו בשבט, אבל לענ"ד הכוונה, דחושך שבטו מי שחושך שבטו לגמרי בסדר חינוך הבנים שלו, שונא בנו דעל הבנים לדעת שגם קבלת עונש ע"י שבט מדרכי החינוך, אבל אב האוהב האמיתי לא משתמש בדרך זה רק לפעמים רחוקה, והוא מנסה דרך ישר ואוהבו שחרו מוסר, מוסר דברים שיוצאים מלב אב אוהב, ובודאי נכנסים ללב בן אהוב, וכבר הארכתי ותל"מ.
לחץ כדי להרחיב...
אם יש מי שאיישר חילו לעין בדברי אגרו"מ יור"ד ח"ב סי קג. ולהביאם לנו. יבורך מנותן התורה
 
כהן קרב אמר:
לכל האוסרים
לדעתכם
אב שהיכה את בנו הנחמד ההולך בדרך הישר
ור"ל מת הבן תחת ידיו
האם היום יהיה חיוב גלות לאב?
לחץ כדי להרחיב...
לכאורה לא.
ולכאורה צריך לפתוח על זה אשכול נפרד.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון