חידה דמויות הדליק מדורה בשב"ק

[נפקא מינא]

מי הדליק מדורה בשב"ק בגלל חלום?

 

[אוהב ספר]

יהודי?

 

[ממגד שמים]

אבן עזרא, ומזה נגזר הפיוט אני שבת.
[-י"א רק קרע וי"א שרף]

 

[געגועים]

[-י"א רק קרע וי"א שרף]

היכן נזכר ששרף?
חיפשתי ולא מצאתי ששרף ולכן מחקתי אתמול את מה שכתבתי

 

[חפץ בחיים]

לזכרוני
הדברים מופיעים באגרת השבת לאבן עזרא
שם עסק בספר שנכתב בו שהשבת מתחילה בבוקרו של יום השבת ולא מהלילה
ובליל שבת התגלת אליו השבת ותבעה ממנו את כבודה שמחזיק את הספר הנ"ל בביתו
ועל כן רצה לשרפו
ולא התבאר אם כונתו לאלגוריה או למעשה שהתרחש
בכל אופן אגרת השבת הם דבריה שהשבת כביכול דיברה עם האבן עזרא בחלומו והיא נפתחת במילים אני שבת עטרת דת יקרים וכו' כמפו' ואין זה פיוט.

 

[געגועים]

הדברים מופיעים באגרת השבת לאבן עזרא

בשנת ארבעה אלפים ותשעה מאות וי''ט בחצי ליל שבת בי''ד לחדש טבת, ואני אברהם הספרדי הנקרא בן עזרא הייתי בעיר אחת מערי האי הנקרא קצה הארנון [1] שהוא גבול ז' מגבולות ארנון נושבת, ואני הייתי ישן ושנתי עריבה עלי, ואראה בחלומי והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו איגרת חתומה, ויען ויאמר אלי קח זאת האיגרת ששלחה אליך השבת [2], ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אשר כיבדני זה הכבוד, ואתפשנה בשתי ידי וידי נטפו מר ואקראנה, ותהי בפי כדבש למתוק. אך בקוראי הטורים חם לבי בקרבי וכמעט יצאתה נפשי, ואשאל העומד לנגדי מה פשעי מה חטאתי כי מיום אשר ידעתי את ה' הנכבד והנורא אשר בראני ולמדתי מצוותיו לעולם אהבתי את השבת, ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לבי, גם בצאתה הייתי משלח אותה בשמחה ובשירים [3], ומי בכל עבדיה כמוני נאמן ומדוע שלחה אלי זאת האגרת.

וזה לשון האגרת [4]: "אני שבת עטרת דת יקרים. רביעית בעשרת הדברים. בין ה' ובניו אני אות ברית עולם לכל דורות ודורים. ובי כל מעשיו כילה אלהים אדיר אדירים. וכן כתוב בראשית כל ספרים. ולא ירד אז מן למען אהיה מופת להורים. אני עונג לחיים על האדמה ומרגוע לעם שוכני קברים. אני חדוות נקבות וזכרים. וששים בי זקנים עם נערים. ולא יתאבלו בי אבלים ובי לא יספדו על מות ישרים. והשקט ימצא עבד ואמה והגרים אשר בשערים [5]. ינוחון כל בהמות הם ביד איש בסוסים וחמורים ושוורים. וכל המשכיל ביינו הוא יקדש וגם יבדיל חשובים כנזירים [6]. בכל יום ימצאו שערי תבונה וביומי נפתחו מאה שערים [7]. מכובד מעשות דרך ונכון מצוא חפץ ודבר כל דברים. אני שמרתיך מכל אשם למען שמרתני מאד מימי נעורים [8]. ובזקנותך שגגה נמצאת בך אשר באו אליך הספרים. ושם כתוב לחלל יום שביעי ואיך תחשה ולא תדור נדרים. לחבר איגרת דרך האמונים ותשלחם אל כל העברים".

ויען ויאמר אלי ציר השבת, הוגד הוגד לה אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פירושי התורה ושם כתוב לחלל את השבת, ואתה תאזור מתניך בעבור כבוד השבת להלחם במלחמת התורה עם אויב השבת ולא תשא פני איש.

ואיקץ ותתפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד, וארחץ ידי, ואוציא את הספרים חוצה אל אור הלבנה, והנה כתוב שם פירוש הפסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, והוא אומר כי כאשר היה בוקר יום שני, עלה יום אחד שלם, כי הלילה הולכת אחר היום, וכמעט קרעתי את בגדי, גם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי טוב לחלל שבת אחת ולא יחללו ישראל שבתות הרבה אם יראו זה הפירוש הרע, גם נהיה כולנו לעג וקלס בעיני הגוים. ואתאפק בעבור כבוד שבת ואדור נדר אם אתן שינה לעיני עד צאת יום הקדוש עד שאכתוב איגרת ארוכה לבאר את ראשית יום התורה להרים מכשול ולהסיר פח המוקש כי כל ישראל הפרושים גם הצדיקים עמהם יודעים כי לא נכתבה פרשת בראשית מעשה השם יתברך בכל יום רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו את השבת כאשר שבת השם לסיפור ימי בראשית, והנה אם יהיה סוף יום השישי עד בוקר יום שביעי היה לנו לספור הלילה הבא, הנה זה הפירוש מתעתע [9] כל ישראל במזרח ובמערב גם הקרובים גם הרחוקים גם חיים גם מתים. והמאמין בפירוש הזה השם יתברך ינקום נקמת השבת ממנו, והקורא אותו בקול גדול תדבק לשונו אל חיכו, גם הסופר הכותב אותו בפירושי התורה ידיו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה, ולכל בני ישראל יהיה אור. (אגרת השבת להחכם אבן עזרא)
​

---

[1] דהיינו אנגליה, כי את האגרת כתב בהיותו שם בלונדון, כמו שכתב הר"י אברבנאל בישועות משיחו פרק ב'. (קובץ חמדה גנוזה-קונטרס שארית יעקב).

[2] רבינו ירוחם ממיר כותב (דעת חכמה ומוסר ח"ב עמוד קסב): מה שזכה האבן עזרא להיות קדוש עליון וששבת קודש תשלח לו אגרת, אין זאת ממאמריו הארוכים באבן עזרא איפה שמדבר מחכמת התולדות, אלא דוקא מהשורות האחדות שמביא תמיד "ואנו אין לנו אלא דברי הקבלה". (אהבת קדומים)

[3] עיין משנ"ב (סי' ש' סק"ג) שהביא מהאחרונים שנוהגים ג"כ לומר פיוטים וזמירות אחר הבדלה, ואפשר שמקור המנהג הוא דברי ראב"ע ועדותו על עצמו באגרת זו. (אהבת קדומים)

[4] יש כמה גירסאות לאיגרת הנפלאה הזאת.

[5] הוא שיטת ראב"ע שגם גר תושב אסור במלאכה בשבת, וכן כתב בפירושו (שמות כ, י) בזה"ל: ועל זה התנאי ידור גר בשעריך שלא יעשה מלאכה בשבת וביום הכיפורים. ושיטתו בזה כשיטת רש"י ביבמות (מח: ד"ה גר תושב) בזה"ל: שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות, והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עכו"ם עכ"ל. ושוב ראיתי שכיוונתי בזה לדברי האמת ליעקב בפרשת יתרו, וגם הוא ציין לדברי רש"י הנזכרים, ועיין מה שהאריך בשיטת רמב"ן בזה. (אהבת קדומים)

[6] הוא שיטת ראב"ע כאן ובספרו יסוד מורא בשער השני, שהנזיר אסור בשתיית יין בקידוש והבדלה, וכשיטת התוספות (נזיר ד.), ודלא כרש"י שם. (אהבת קדומים)

ויש גורסין: וגם מבדיל חשוכים כנזירים, והכוונה היא שמבדילים בין עניים ובין עשירים, מלשון נזיר אחיו. (קובץ חמדה גנוזה-קונטרס שארית יעקב)

[7] עיין למרן הבן איש חי בשנה השנית בהקדמה לשמות וז"ל: ולכן כתבו המקובלים ז"ל דגדול פועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי חול וכו'. (אהבת קדומים)

[8] וכן כתב עוד בפיוטו הנודע ליום שבת קודש בפתיחת הפיוט: כי אשמרה שבת א-ל ישמרני. (אהבת קדומים).

ובספר הכוזרי מאמר שלישי אות י': אמר הכוזרי, כבר חשבתי בעניינכם, וראיתי שיש לאלקים סוד בהישארכם, ושהוא שם השבתות והמועדים מהגדול שבסבות בהשאיר תארכם והדרכם, כי האומות היו מחלקות אתכם, ולוקחות אתכם לעבדים בעבור בינתכם וזוך דעתכם, והיו משימים אתכם עד אנשי המלחמה, לולי אלה העתים שאתם שומרים אותה השמירה הזאת המעולה.

[9] ובאור החיים הקדוש בפרשת קדושים (יט, ג) כתב, וזה לשונו: ושמעתי גם ראיתי כתוב מעשה, שבימי ראב"ע עמד טועה אחד וכתב בראיות כי יום שבת יקדים בו היום ואח"כ הלילה, ונתגלה הדבר להרב ע"י נס, וסתר מועצותיו וכו', דרשו מעל ספרו, וכנגד דעת טועה זו דבר הכתוב ואמר איש אמו ואביו תיראו, הקדים אם לאב, והשוה למצוה זו מצות השבת, ואמר ואת שבתותי שהם לילה ויום וכו', לומר שגם בהם יקדים בחינת האם שהיא לילה לבחינת האב שהוא היום, שכסדר הורים כן סדר שבתות, מעלי שבתא ושבתא, ולא כדעת הטועים הנזכרת.​

 

[געגועים]

ספר שנכתב בו שהשבת מתחילה בבוקרו של יום השבת ולא מהלילה

יש אומרים שהכוונה לספר המיוחס לרשב"ם על התורה - בראשית
אך קשה לי להאמין לזה