ספירת העומר הגר"ח קנייבסקי על נוסח לשם יחוד קודם הספירה (2 צופים)

[אחד יחיד]

מתוך העלון דברי שי"ח:
בנוסח 'לקיים מצות עשה' של ספיה"ע כתב לי רבינו זצ"ל במכתב דאין ראוי לומר קודם ספיה''ע, הריני מוכן לקיים 'מצות עשה', כיון דלשון 'מצות עשה' משמע מצוה של תורה, ונקטינן (משנ''ב סי' תפ''ט סקט''ז) דספיה''ע בזה''ז דרבנן, (שר חמישים עמוד תמ''ז, וכ''כ בס' מועדי הגר''ח ח''א סי' ק''נ דיש מחמירין לדלג, וכ''כ בשאילת רב ח''א עמוד שנ''ט דיש לדלג זה, ועי' בס' נזר החיים עמוד ר''ד שהשיב שהוא מחלוקת, והיינו מחלוקת הפוסקים אם ספיה''ע דאורייתא (עי' ביאוה''ל סי' תפ''ט ס''א ד''ה לספור), ולדעת הרמב"ם (הל' ממרים פ''ב ה''ט) יש לחוש בזה לבל תוסיף, עי' בס' ארח דוד מהגר''ד בהר"ן (אות רי''ז) וכן הובא בשם הגרעק''א (במהדו''ח על פסחים עמוד שנ''ד).
ואמר רבינו זצ"ל ליישב מנהג העולם, דאף במצוה דרבנן שייך לומר לשון זה כמו שמברכין על מצוה דרבנן וציונו, שאיכא מצוה מדרבנן כדאי' בשבת (כ''ג א') והיכן ציונו בלא תסור ע''ש, וכ''כ הראב"ן (סי' ס"ח) בדברי הגמרא בכתובות (פ"ו א') פריעת בעל חוב מצוה, דקרי לתקנתא דרבנן מצוה משום דמצוה לשמוע דברי חכמים כדאמרינן ביבמות (כ' א') איסור מצוה שניות מדברי סופרים והאי דקרו ליה מצוה היינו מצוה לשמוע דברי חכמים עכ"ל. ואף שהנוסח בסדורים הוא 'לקיים מ''ע כמש''כ בתורה וספרתם לכם', ר''ל דמדרבנן אמרו לקיים גם עתה מצוה זו, ובכה''ג אין חשש בל תוסיף.
ורבינו זצ"ל היה נוהג לומר קודם ד' כוסות הריני מוכן לקיים 'מצות' ד' כוסות (כמנהג אביו), דר"ל מצות עשה מדבריהם, ועי' בקובץ בעקבי שי''ח (ח''א עמוד ע''ז אות ט''ו) שאמר רבינו זצ"ל, דאמנם מצוה דרבנן איכא אבל מצות 'עשה' ליכא רק מה"ת וי"ל לקיים 'מצות' ספיה''ע, ו'מצות' ד' כוסות, ולא 'מצות עשה'.​

 

[גנזי נסתרות]

ועיי' בסידור עבודת השם שבהוצאת מכון "מעשי רוקח"
ששם הנוסח
" לקיים מצוות עשה של ספירת העומר, שתיקנו רבותינו זכרונם לברכה, כמו שכתוב בתורה וכו'