ב"ק קי"ג ע"ב. רב אשי הוה קאזל באורחא(הסיפור שציינת).
עיין תוס' שם ד"ה הכי.
ועיין יש"ש פרק הגוזל סי' כ', דמסיק לדינא כרש"י סנהדרין נ"ז ע"א, דגזל הגוי אסור רק מדרבנן. אמנם חולק על טעמו של רש"י שכתב שאסור משום חלול השם,
וסובר דהטעם שאסור דיש להתרחק מן הכיעור ולא ירגיל עצמו בגניבה. ולכן מסיק דבמעשה דרב אשי היה אסור ליטול(ובשם הר"ן כתב שם טעם אחר)
ומכל זה נראה דאה"נ שיטת רש"י דאם אפשר ליטול בלי שהגוי ידע בשום צורה בעתיד, מותר.