דם בביצים

[יואל שילה]

כתבתי כעת על התוס' בביצה ט"ז: בשם מו"ר
תוס' ד"ה קמ"ל קמחא עיקר "זהו חומרא בעלמא" - כתב הרמ"א (ס"ו ח') דא"צ לבדוק האם יש דם בביצים כי סומכין שלרוב הביצים אין דם, ומכל מקום נהגו להחמיר כשעושין מאכל עם ביצים בַּיום שרואין בהם אם יש בהם דם.
חזינן בתוס' שבדיקת ביצים היתה 'חומרא בעלמא', דהאידנא, דהן ספנא מארעא - א"צ לבדוק מדם, ואם נמצא דם - הרי בטל בששים.
אף דנהגינן [בלי סיבה הנראית לעין] לאסור את כל הביצה - מ"מ א"צ להחמיר לאסור את המחבת לאחר כ"ד שעות.
הא דהעולם נהגו לאסור את כל הביצה הוא מההלכות שבטלה הסיבה, ומחמירין בהן חלק מהאנשים רק כי נראה להם שהמציאות היום היא כפי שכתוב באחרונים בלי התבוננות, כמו החומרא שלא לטלטל משקפים קבועות, שלא לטבול בסתימה בשן, סדין לבן [כי סומכין על הבגד הצמוד לגוף], והמתנה אחר אכילת גבינה קשה.

 

[צריך עיון]

אף דנהגינן [בלי סיבה הנראית לעין] לאסור את כל הביצה - מ"מ א"צ להחמיר לאסור את המחבת לאחר כ"ד שעות.
הא דהעולם נהגו לאסור את כל הביצה הוא מההלכות שבטלה הסיבה, ומחמירין בהן חלק מהאנשים רק כי נראה להם שהמציאות היום היא כפי שכתוב באחרונים בלי התבוננות, כמו החומרא שלא לטלטל משקפים קבועות, שלא לטבול בסתימה בשן, סדין לבן [כי סומכין על הבגד הצמוד לגוף], והמתנה אחר אכילת גבינה קשה.

יואיל נא כ''ת לבאר דבריו למעוטי הבנה כמוני
מה השתנה ממה שכתוב שם בסעיף ג'?

 

[יואל שילה]

בסע' ג' לא מדובר בסנפא דארעא, כמ"ש שם הפמ"ג בשפ"ד
ואצלנו הן רק ספנא דארעא - שבהן רק הדם עצמו אסור, ובד"כ הוא בטל בשישים, ולכן נוהגים לאכול ביצים קשות בלי שום בדיקה
וממילא דיני סע' ג' לא שייכים בדידן, ואצלנו אין שום סיבה לאסור את כל הביצה

 

[צריך עיון]

ככה''נ מדינא צדקו דברי כ''ת
אך באגרות משה דן במציאות דביצים רובם ספנא מארעא אבל יש מיעוט קטן דהם מזכר, וכ' דאף דמדינא יש להקל בזה עי''ש, אבל למעשה כיון דבביצה לא נחשב לרובא דרובא האנשים הפסד כלל וכדחזינן שהחמירו בביצה כל השיטות אף שהוא רק דרבנן שהיה לנו לילך להקל, מה שלא מצינו זה בשאר דברים אף באיסורים דאורייתא לכן כיון שעכ"פ איכא מעוט דבאים מזכרים שהדם אוסר כל הביצה מן הראוי להחמיר אף שאין זה מדינא.

חזי מאן גברא רבא דקמסהיד.

 

[יואל שילה]

יפה מצאתי
שים לב מה שהוא כותב, רוב המוחלט של הביצים הן ספנא דארעא, ולכן הן מותרות, ורק הדם עצמו אסור
וממה שרואים שהחמירו בביצה את כל השיטות אף שמדינא היה לנו להקל - ש"מ שאינו נחשב כלל כהפסד לרובא דאינשי
ולכן ראוי להחמיר [מסתמא כוונתו להשליך את כל הביצה] - כי יש מיעוט הבאות מזכרים

ברור שלא היה אוסר לאכול ביצה קשה שאין אפשרות לבודקה כיאות
וברור שגם לא היה מחמיר לאסור באופן שאין אפשרות לבדוק
אלא כל החומרא היא כשנמצא דם - וגם זאת רק כי במציאות יש מיעוט שבאים מזכרים
אך אם המציאות מבוררת שאין אפילו מיעוט כזה - גם הוא יודה שא"צ להשליך את כולה כשמצא בה דם.
ומעתה צריך לדעת האם אצלנו יש בכלל מיעוט כזה

 

[צריך עיון]

ומעתה צריך לדעת האם אצלנו יש בכלל מיעוט כזה

האם מעכ''ת יודע התשובה לשאלה זו?

 

[יואל שילה]

לא
אדון בינה מלאכותית השיב לי

סוגי לולים שבהם ייתכן שיש תרנגולים זכרים:​

1. לולים אקולוגיים או משק ביתי – בלולים קטנים, חוות פרטיות או משקים אורגניים מסוימים עשויים להיות גם תרנגולים, במיוחד אם מדובר במשק שבו מאפשרים לרבייה טבעית להתרחש.
2. משקים חקלאיים המתמחים בביצים מופרות – ביצים אלו משמשות להדגרה, אך לעיתים ניתן למצוא אותן גם בחנויות למטרות אכילה.
3. משקים הוליסטיים או אתיים – ישנם משקים המגדלים גם את התרנגולים הזכרים, במקום להמית את האפרוחים הזכרים כפי שנהוג בתעשייה הרגילה.

תשובתו לחלוטין לא ברת סמכא, כידוע, שהוא הרי משקר בלי למצמץ [וכששאלו אותו מדוע אתה משקר, הוא השיב שהוא לומד להגיב מתוך מה שהוא קורא ברשת, ומכיון ששם אנשים משקרים - גם הוא למד לשקר!!!...]

 

[צריך עיון]

אני עדיין מנסה למצוא דרך לברר את המציאות בימינו דרך בינה אנושית
בהנחה שיש מיעוט כזה, יש סברא בפ''ת בסק''ב [ע''ד אפשר] שכיון דבספנא מארעא פחות מצוי דם ממילא כשמוצאים דם יש יותר מקום להסתפק בביצה מזכר [הוא איירי לענין ס''ס ע''ש].

 

[צריך עיון]

אני עדיין מנסה למצוא דרך לברר את המציאות בימינו דרך בינה אנושית
בהנחה שיש מיעוט כזה, יש סברא בפ''ת בסק''ב [ע''ד אפשר] שכיון דבספנא מארעא פחות מצוי דם ממילא כשמוצאים דם יש יותר מקום להסתפק בביצה מזכר [הוא איירי לענין ס''ס ע''ש].

ניסיתי במשך כמה ימים לברר דרך ה'מועצת' של הלול
בסופו של דבר קיבלתי את התשובה הבאה
בלהקות מטילות של ביצי מאכל אין זכרים ולפיכך אין מצב לקיום ביצים מופרות.
עכ''ל.
האם זה בירור גמור לגבי המציאות בחנויות, עדיין לא ברירא לי.
צריך רעיונות היכן לברר, אולי הרב @יואל שילה יודע היכן כדאי לברר?

 

[יואל שילה]

אין לי דרך לברר, צר לי
דוד של אמא שלי היה לולן, שם נגמר הקשר שלי
יש לי ת"ח חבר בארה"ב שעשה הרבה בירורים בענייני ביצים, כלפי הגודל שלהם
אם יעזור לברר על המציאות שם - אולי אשאל אותו

 

[מביט ומשיב]

אם אין זכר, אז איך באמת יש דם?

 

[צריך עיון]

אם אין זכר, אז איך באמת יש דם?

איני יודע, אבל ז''ו דהרבה ביצים דספנא מארעא יש בהם דם ובזה לא תפול מחלוקת, והרי בזה איירי הפוסקים דכה''ג זורק הדם ואוכל הביצה

 

[בן עזאי]

אף דנהגינן [בלי סיבה הנראית לעין] לאסור את כל הביצה - מ"מ א"צ להחמיר לאסור את המחבת לאחר כ"ד שעות.

מעתיק מדוה"מ
טיפת דם מביצים בזמנינו: האם מכשירים הכלי.

עדיף שימתין כ"ד שעות.

הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש יו"ד פרק ד' אות כ"ב) – "ואם טיגן ביצה במחבת, ומצא בה אח"כ דם, אם היתה מהביצים המשווקות סתם, שרובם אינם מזכר, לא נאסרה המחבת מן הדין, רק עדיף, שימתין כ"ד שעות משעת הטיגון עד לשימוש חוזר במחבת, וינקה אותה".

הגריש"א זצ"ל (בנתיבות ההלכה חמ"ו ריש עמ' שצ"ד) – "טיגן במחבת ביצה עם דם, אין צריך להכשיר את המחבת כי כיום כל הביצים שלנו אינם מתרנגולים אלא ספנא מארעא, ולכן ימתין כ"ד שעות ואח"כ המחבת מותרת [ויתכן שהיה עדיף להכשיר, אבל כיון שהמחבת מצופה טפלון א"א להכשיר אותה]".



מיקל: אין צריך.

הגר"א נבנצל שליט"א (מציון תצא תורה ח"א אות קס"ו) – "שאלה: מה הדין בכלי שטיגנו בתוכו ביצה עם טיפת דם האם צריכים הגעלה. תשובה: בביצים של תנובה (כמו שמצוי בחנויות) אין צריך".



מחמיר.

שבט הלוי (קובץ מבית לוי ח"א עמ' ל"ד אות ב', הע' ב', ח"ג עמ' כ' אות ב', ח"ז עמ' כ"ג אות ב', חי"ד עמ' כ' אות ב' [לשונו מובא לקמן]) – "מחבת וסיר טפלון אי אפשר להכשירם מחמץ לפסח, או משאר איסורים. אבל מקילים כאשר טיגנו ביצה במחבת ונמצא בה דם להשתמש בה לאחר ששהתה המחבת מעל"ע [כלי טפלין טעונין הכשרה ע"י ליבון כיון שתשמישם בלא שמן, וא"א ללבנם כיון שמתקלקלים ע"י הליבון. ובביצה בזמנינו שרובא דרובא של הביצים ספנא דארעא, מקילים בזה]".

חוט שני (פסח פרק י' ס"ק י"א אות ב', סוף עמ' קכ"ז) – "כלי אמאייל אינו ברור מה הם ואם מהני להו הגעלה, ומקלינן בהו רק בספיקות, דאפשר להקל בלא"ה כגון בדם ביצים וכיוצ"ב מקילין להגעיל".

חוט שני (פסח פרק י' ס"ק י"ב אות ד', עמ' קכ"ט) – "מחבת שטגנו בה בצק עם דם מביצה, מקילין להגעילה, ואף אם המחבת שרוף מבחוץ ואי אפשר להסירו, כל שבתוך המחבת מבפנים הוא נקי סגי בהגעלה, מפני שהביצים שלנו רובן מספנא דארעא".

פסקי תשובות (סי' תנ"א הע' קפ"ז) – "ובס' סידור פסח כהלכתו פ"ח הערה נג שאף אם משתמשים בה בשמן הרבה אי אפשר להגעיל, שבירר ונודע לו שטפלון בולע שמן ונספג ואינו פולט הכל, ואני שמעתי מגדולי הפוסקים שאם בטעות טיגנו ביצה במחבת טפלון עם מעט שמן ונמצא עליה דם יש להקל להגעילה, בביצים שלנו שרובם ככולם ספנא מארעא".



בכלי טפלון (teflon) יש להקל [הגריש"א זצ"ל: להמתין כ"ד שעות. שבט הלוי, (עי' חוט שני), פסקי תשובות: ע"י הגעלה].

הגריש"א זצ"ל (בנתיבות ההלכה חמ"ו ריש עמ' שצ"ד) - לשונו מובא לעיל.

שבט הלוי (מבית לוי ח"א עמ' ל"ד אות ב', הע' ב', ח"ג עמ' כ' אות ב' [לשונו מובא לעיל], ח"ז עמ' כ"ג אות ב', חי"ד עמ' כ' אות ב') – "כלי טפלון אי אפשר להכשיר מחמץ לפסח, או משאר איסורים. אבל מקילים כאשר טיגנו ביצה של זמנינו [שהם ספנא מארעא], במחבת ונמצא בה דם להשהות את המחבת מעל"ע ולהכשירה בהגעלה".

פסקי תשובות (הע' קפ"ז) – "ובס' סידור פסח כהלכתו פ"ח הערה נג שאף אם משתמשים בה בשמן הרבה אי אפשר להגעיל, שבירר ונודע לו שטפלון בולע שמן ונספג ואינו פולט הכל, ואני שמעתי מגדולי הפוסקים שאם בטעות טיגנו ביצה במחבת טפלון עם מעט שמן ונמצא עליה דם יש להקל להגעילה, בביצים שלנו שרובם ככולם ספנא מארעא".



מראי מקומות – אג"מ (יו"ד ח"א סי' ל"ו, לשונו מובא לעיל).

פסקי בושם (פרק כ"ב סעי' ט"ו, בנתיבות ההלכה חמ"ו עמ' שצ"ה) – "הורה שבכל ימות השנה אין צריך להקפיד לייחד קדירה מיוחדת לבישול ביצים".

 

[בן עזאי]

הא דהעולם נהגו לאסור את כל הביצה הוא מההלכות שבטלה הסיבה, ומחמירין בהן חלק מהאנשים רק כי נראה להם שהמציאות היום היא כפי שכתוב באחרונים בלי התבוננות

עוד מדוה"מ

המנהג להחמיר. [משום שהוא תמוה לרבים (משנה הלכות), או שהמצב עלול להשתנות (עי' תשובות והנהגות), ועוד טעמים].

משנה הלכות (ח"ד סי' צ"ו) – "אלא מ"מ כיון דמיראי הוראה אני להתיר כל ביצים שבמדינה לאכלם כשיזרוק הדם וגם שהוא דבר תמוה לרבים וכבר כתב הגמי"י פ"ה מה' ת"ת דכי היכי דאסור להורות בפני חכם ה"נ אסור לחכם להתיר דבר התמוה לרבים שדומה לרבים שהתיר את האסור טיהר את הטמא וכ"כ בפסקי מהרא"י סי' נ"ב ואף שהש"ך יו"ד סי' רמ"ב ס"ק י"ז כתב דאם אומר לשואל טעם לדבר ומראה לו פנים או שמביא ראיות מתוך הספר מותר מ"מ בספרי שו"ת ח"ג סי' קי"א חלקתי דבמקום שההיתר הוה לרבים א"א לברר היטב לכל אחד ויבואו להתיר האסור אמנם ליחיד אפשר להסביר ע"ש ואין לך דבר תמוה לרבים יותר מזה שיאמרו שבארה"ב ליכא איסור דם בביצים ויאמרו התירוהו הפרושים אף שמדינא מותר גם כי יש לחוש דילמא במשך הזמן ישתנה הענין אצל הפארמערס ויחזרו ויביאו זכרים ע"כ לא נראה להתיר בסתם כל הביצים ונוסף לזה כי ישנם גם מיעוט ביצים מזכרים וכן ראיתי לידי"נ הגרמ"פ באיגרות משה סי' ל"ו שלא רצה להתיר לגמרי ופלא על המנחת יצחק שהתיר בסתם כל ביצים במדינת אנגליא ומ"מ לענין תערובות פשוט שהוא היתר גמור ואין להחמיר בזה אפילו לחרדים לדבר ה', וגם לצורך גדול ליחיד יש להתיר לזרוק אפילו הדם ולאכול ולהסביר לו הטעם וכדעת הש"ך הנ"ל כנלפענ"ד".

הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש יו"ד פרק ד' אות כ"ב) – "ביצים המצויות כיום, בדרך כלל אינם באים מזכר, אלא מחימום, ואעפ"כ אם נמצא בהם דם, נהגו לזרוק".

פסקי בושם (פרק כ"ב סעי' י"ד, בנתיבות ההלכה חמ"ו עמ' שצ"ה) – "ביצים המשווקות בשוק בימינו שנמצא בהם דם, מעיקר הדין זורק את הדם ואוכל את השאר, אך כבר נהגו לזרוק את כל הביצה שנמצא בה דם, ואמר רבינו: דאחד הטעמים לכך הוא, מפני שאין אנו יודעים אם היו בזה כל התנאים הנצרכים כדי שיחשב ספנא מארעא, ולכן החמירו שלא ליכנס לחשש איסור, ונהגו לזרוק את הדם בכל גווני".

תשובות והנהגות (ח"ב סי' שפ"ד) – "המנהג פשוט היום לאסור ביצה עם דם ולא לתלות שזהו ספנא דארעא, ולא שמעתי ע"ז שום טעם נכון, אבל נראה שהמצב עלול להשתנות במקום אחר ששם הרוב הם מזכר, דתו לא תלינן דספנא מארעא, וכן יש לפעמים תקופה שמכניסים לשוק ביצים שהם זכר ואז אין רוב דספנא מארעא, (וכן שמעתי שיש מקומות כן) ובכה"ג שיש תרנגול אחד כל הביצים אסורים, ולכן נהגו כל ישראל לא להקל בספק ולסמוך על רוב ובאיסורו קיים היום. ויש להמליץ ע"ז דברי הגאון בעל חתם סופר זצ"ל (שו"ת יו"ד סימן ק"נ) על חלב שחלבו עכו"ם דמנהג שנהגו כל ישראל אף כשאין דבר טמא בעיר לגדר נעשה, ובזה גופא חמור כדאורייתא בלי התרה, ולכן אף אם מדינא לא נאסר חלב עכו"ם כשאין דבר טמא, מ"מ מכח המנהג גופא חמור האיסור, וכן בדם ביצים המנהג פשוט היום לאסור ולא לסמוך על רוב, וזה גופא סיבת האיסור ואין לשנות כיון שיש בזה גדר. (ורק בידיעה ברורה דספנא מארעא לא נהגו להחמיר לזרוק הביצה כולה). וראיתי בתשובות 'מנחת יצחק' ח"ד (סימן נ"ו) ... אבל במדינתנו מצוי טיפת דם בביצים אף בספנא דארעא, א"כ גם עם דם רובם מאלו, ואולי סברתו נכון כשמוצא חלק ניכר בדם, אבל טיפת דם מצוי בביצים היום אף ספנא דארעא, ורובן כן ולדבריו יוצא שכה"ג יש להתיר, אבל לדברינו לא נהגו לתלות בספנא דארעא ומנהג יפה היא וגדר גדרו ואין לשנות".

 

[צריך עיון]

ראיתי כעת בארחות רבינו ח''ג [וכמובן דאין למדים הלכה מפי מעשה וכו']

 

[רבי]

יש בזה במנחת יצחק ח"ד סימן קד קה.
וביביע אומר ח"ג.