אף דנהגינן [בלי סיבה הנראית לעין] לאסור את כל הביצה - מ"מ א"צ להחמיר לאסור את המחבת לאחר כ"ד שעות.
מעתיק מדוה"מ
טיפת דם מביצים בזמנינו: האם מכשירים הכלי.
עדיף שימתין כ"ד שעות.
הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש יו"ד פרק ד' אות כ"ב) – "ואם טיגן ביצה במחבת, ומצא בה אח"כ דם, אם היתה מהביצים המשווקות סתם, שרובם אינם מזכר, לא נאסרה המחבת מן הדין, רק עדיף, שימתין כ"ד שעות משעת הטיגון עד לשימוש חוזר במחבת, וינקה אותה".
הגריש"א זצ"ל (בנתיבות ההלכה חמ"ו ריש עמ' שצ"ד) – "טיגן במחבת ביצה עם דם, אין צריך להכשיר את המחבת כי כיום כל הביצים שלנו אינם מתרנגולים אלא ספנא מארעא, ולכן ימתין כ"ד שעות ואח"כ המחבת מותרת [ויתכן שהיה עדיף להכשיר, אבל כיון שהמחבת מצופה טפלון א"א להכשיר אותה]".
מיקל: אין צריך.
הגר"א נבנצל שליט"א (מציון תצא תורה ח"א אות קס"ו) – "שאלה: מה הדין בכלי שטיגנו בתוכו ביצה עם טיפת דם האם צריכים הגעלה. תשובה: בביצים של תנובה (כמו שמצוי בחנויות) אין צריך".
מחמיר.
שבט הלוי (קובץ מבית לוי ח"א עמ' ל"ד אות ב', הע' ב', ח"ג עמ' כ' אות ב', ח"ז עמ' כ"ג אות ב', חי"ד עמ' כ' אות ב' [לשונו מובא לקמן]) – "מחבת וסיר טפלון אי אפשר להכשירם מחמץ לפסח, או משאר איסורים. אבל מקילים כאשר טיגנו ביצה במחבת ונמצא בה דם להשתמש בה לאחר ששהתה המחבת מעל"ע [כלי טפלין טעונין הכשרה ע"י ליבון כיון שתשמישם בלא שמן, וא"א ללבנם כיון שמתקלקלים ע"י הליבון. ובביצה בזמנינו שרובא דרובא של הביצים ספנא דארעא, מקילים בזה]".
חוט שני (פסח פרק י' ס"ק י"א אות ב', סוף עמ' קכ"ז) – "
כלי אמאייל אינו ברור מה הם ואם מהני להו הגעלה, ומקלינן בהו רק בספיקות, דאפשר להקל בלא"ה כגון בדם ביצים וכיוצ"ב מקילין להגעיל".
חוט שני (פסח פרק י' ס"ק י"ב אות ד', עמ' קכ"ט) – "
מחבת שטגנו בה בצק עם דם מביצה, מקילין להגעילה, ואף אם המחבת שרוף מבחוץ ואי אפשר להסירו, כל שבתוך המחבת מבפנים הוא נקי סגי בהגעלה, מפני שהביצים שלנו רובן מספנא דארעא".
פסקי תשובות (סי' תנ"א הע' קפ"ז) – "ובס' סידור פסח כהלכתו פ"ח הערה נג שאף אם משתמשים בה בשמן הרבה אי אפשר להגעיל, שבירר ונודע לו שטפלון בולע שמן ונספג ואינו פולט הכל, ואני שמעתי מגדולי הפוסקים שאם בטעות טיגנו ביצה במחבת טפלון עם מעט שמן ונמצא עליה דם יש להקל להגעילה, בביצים שלנו שרובם ככולם ספנא מארעא".
בכלי טפלון (teflon)
יש להקל [הגריש"א זצ"ל: להמתין כ"ד שעות. שבט הלוי, (עי' חוט שני), פסקי תשובות: ע"י הגעלה].
הגריש"א זצ"ל (בנתיבות ההלכה חמ"ו ריש עמ' שצ"ד) - לשונו מובא לעיל.
שבט הלוי (מבית לוי ח"א עמ' ל"ד אות ב', הע' ב', ח"ג עמ' כ' אות ב' [לשונו מובא לעיל], ח"ז עמ' כ"ג אות ב', חי"ד עמ' כ' אות ב') – "כלי טפלון אי אפשר להכשיר מחמץ לפסח, או משאר איסורים. אבל מקילים כאשר טיגנו ביצה של זמנינו [שהם ספנא מארעא], במחבת ונמצא בה דם להשהות את המחבת מעל"ע ולהכשירה בהגעלה".
פסקי תשובות (הע' קפ"ז) – "ובס' סידור פסח כהלכתו פ"ח הערה נג שאף אם משתמשים בה בשמן הרבה אי אפשר להגעיל, שבירר ונודע לו שטפלון בולע שמן ונספג ואינו פולט הכל, ואני שמעתי מגדולי הפוסקים שאם בטעות טיגנו ביצה במחבת טפלון עם מעט שמן ונמצא עליה דם יש להקל להגעילה, בביצים שלנו שרובם ככולם ספנא מארעא".
מראי מקומות –
אג"מ (יו"ד ח"א סי' ל"ו, לשונו מובא לעיל).
פסקי בושם (פרק כ"ב סעי' ט"ו, בנתיבות ההלכה חמ"ו עמ' שצ"ה) – "הורה שבכל ימות השנה אין צריך להקפיד לייחד קדירה מיוחדת לבישול ביצים".
