עירובין דין תיקון רשות של ג' מחיצות לשאר דיני התורה. (2 צופים)

[שייף נפיק]

כבר דנו האחרונים אם רה"י של ג' מחיצות הפרוצה במילואה חשובה הפסק לשאר דיני התורה לענין כלאים או צואה.
ואמנם יל"ע אם ננקוט דלא מהני ומדרבנן בעי' תיקון אי יועיל שם תיקון קורה שאינו משום מחיצה רק היכר , ובפשוטו נר' דלענין צואה לא יהני דמה יוסיף הך היכרא לענין זה שלא יהיה נראה כרשות א' ולא מצינו דמהני היכר זה רק לענין שלא יחשב פתוח לגמרי ודמיא לרה"ר דעלמא, ולענין כלאים ג"כ צ"ע אי מהני תיקון קורה (אי נימא שביטלו דין רה"י מדרבנן בג' מחיצות אף בכלאים).
ואמנם לחי למה דקיי"ל דמשום מחיצה הוא פשוט דמהני דנר' דמהני אף בכלאים מדאוריי' וכ"ש לענין תיקון דרבנן], אבל אם נימא כן נמצא לפי"ז דדין כלאים חמור משבת שלא יועיל שם רק ע"י תיקון לחי ואין משמע כן ולכאו' נר' דמוכח מזה דמדרבנן לא הצריכו תיקון כל עיקר, ויש נפק"מ בכ"ז לד' הרמ' דמה"ת בג' מחיצות וקורה אינו רה"י שלא יותר שם כלאים וצואה, וצ"ע.​

 

[צריך עיון]

כבר דנו האחרונים אם רה"י של ג' מחיצות הפרוצה במילואה חשובה הפסק לשאר דיני התורה לענין כלאים או צואה.
ואמנם יל"ע אם ננקוט דלא מהני ומדרבנן בעי' תיקון אי יועיל שם תיקון קורה שאינו משום מחיצה רק היכר , ובפשוטו נר' דלענין צואה לא יהני דמה יוסיף הך היכרא לענין זה שלא יהיה נראה כרשות א' ולא מצינו דמהני היכר זה רק לענין שלא יחשב פתוח לגמרי ודמיא לרה"ר דעלמא, ולענין כלאים ג"כ צ"ע אי מהני תיקון קורה (אי נימא שביטלו דין רה"י מדרבנן בג' מחיצות אף בכלאים).
ואמנם לחי למה דקיי"ל דמשום מחיצה הוא פשוט דמהני דנר' דמהני אף בכלאים מדאוריי' וכ"ש לענין תיקון דרבנן], אבל אם נימא כן נמצא לפי"ז דדין כלאים חמור משבת שלא יועיל שם רק ע"י תיקון לחי ואין משמע כן ולכאו' נר' דמוכח מזה דמדרבנן לא הצריכו תיקון כל עיקר, ויש נפק"מ בכ"ז לד' הרמ' דמה"ת בג' מחיצות וקורה אינו רה"י שלא יותר שם כלאים וצואה, וצ"ע.​

לא הבנתי הרי ג' מחיצות מהני מה''ת לשבת ועם כל זה כתב שנסתפקו האחרונים אם מהני לכלאים, חזינן דאפ' דכלאים יהיו גם חמורים משבת.

 

[שייף נפיק]

לא הבנתי הרי ג' מחיצות מהני מה''ת לשבת ועם כל זה כתב שנסתפקו האחרונים אם מהני לכלאים, חזינן דאפ' דכלאים יהיו גם חמורים משבת.

אפרש את שיחתי יותר, מה שדנו האחרונים לענין ג' מחיצות האם הוא מחיצה מדאורייתא במקום הרוח הרביעית לכלאים וצואה אף לצד דלא מהני אינו משום חומרא שיש בכלאים אלא שהם חלוקין במהותם כל עיקר שענין המחיצה בכלאים וצואה הוא ליצור חייץ והבדלה בין מקום א' לב' ומשא"כ לגבי שבת שענינו הוא יצירת היקף רשות אחרת, וע"כ י"ל שכלפי רוח ד' כיון שהיא פרוצה במלואה אין כאן חייץ והבדלה כל עיקר ומה שנוצר כאן רשות מובדלת אפשר שהוא מועיל רק אצל רשויות שבת ולא כשאנו צריכים ליצור הבדלה והפרדה בין מקומות.
ומש"כ שזה דבר זר לומר שכלאים הוא יותר חמור משבת היינו לענין דין ב' מחיצות ולחי שזה ודאי שיש כאן תחילת מחיצה [ברוח של הלחי] ומדאורייתא מהני בכה"ג לפי שיש כאן תחילת סתימה וע"ז כתבתי שבציור זה אף לענין כלאים מסתבר דברשות שיש בה ג' מחיצות ולחי ברביעית אף שלענין שבת מדאוריי' סגי בג' מחיצות מ"מ רבנן הצריכו תיקון אף ברוח ד' ולכך י"ל שתיקון זה כיון דשם מחיצה עליו ודאי יועיל כלפי הדרבנן, ומ"מ צ"ע.
כל נידון זה לא ברירא כ"כ ולא מצאנו בזה ד' ברורים וע"כ אשמח מאד לשמוע דברים בנידון האמור

 

[צריך עיון]

מכיון שנראה שכ''ת עוסק כעת בזה ודאי לא נעלמו ממנו ד' העל''נ בסוכה ד''ז ע''ב.

נ.ב. כשכ''ת רוצה להגיב על דברי מאן דהוא יעשה כן ע''י 'הגב עם ציטוט' הנמצא בצד שמאל, כך גם יקבל אותו אדם 'התראה' על כך.

 

[שייף נפיק]

מכיון שנראה שכ''ת עוסק כעת בזה ודאי לא נעלמו ממנו ד' העל''נ בסוכה ד''ז ע''ב.

אכן ד' הערל"נ בסוכה ידועים לי, אבל יעוי' שם בדבריו שספיקו הוא לענין פסי ביראות [שהתירו שם אפי' בפרו"מ] וכן נסתפק במבוי שיש לו לחי או בסוכה שיש לו רק מחיצת טפח דמדהוי דופן לחמירתא הוי דופן לקילתא או נימא דיש חילוק ביניהם, ומש"כ שם די"ל שפסי ביראות ודאי אין מועילין לענין כלאים דהא לא התירו רק משום עולי רגלים וזה לא שייך לענין כלאים אבל אכתי יש לספק אם מחיצת טפח דסוכה ומחיצת לחי חשיבי מחיצה לענין כלאים או לא והניח בצ"ע.

ולא ידעתי לפרש כונתו כ"כ שבריש דבריו שכ' דבפסי ביראות שאני כיון שהתירו רק לגבי עולי רגלים זה סברא רק לענין התיקון דרבנן אבל מדאוריי' אין חילוק כזה ומשמע דספיקו הוא רק אי מהני הך מחיצתא אחר שמדרבנן פסלו אבל לענין דאוריי' משמע שפסין מועיל אף בכלאים, אבל מהמשך דבריו זה לכאו' אף ספק בדין דאוריי' דטפח בסוכה ולחי בשבת הוא נידון בדאורייתא, וגם לא מבו' מדבריו אי תיקון קורה מדרבנן מהני אף לענין כלאין אי נימא דג' מחיצות לא סגי עכ"פ מדרבנן וכנ"ל.

והנני להוסיף בזה עוד מראי מקומות ממה שראיתי, לענין צואה עי' ב"ח ופמ"ג סי' פ"ג במ"ז סק"א והביאו בבה"ל שם, ונראה מדבריהם שם שכ' דבעי' רה"י גמורה מכל צד כיון שכשפרוץ במילואו הוא כרמלית, דאחר דלענין שבת דינו ככרמלית א"כ אף לשאר דיני התורה רבנן ביטלו דין רה"י ממנו ובעי' תיקון מדרבנן, [ואמנם מש"כ הפמ"ג שם וז"ל או אפילו ב' מחיצות גבוהות י' טפחים ורחבין ד' על ד' טפחים הוה רשות היחיד וכו', וציין לעיין בסי' שס"ג ובט"ז שם, לא זכיתי להבין למה כונתו ואיך יתכן דבב' מחיצות הוא נהיה רה"י וצ"ע], ובחזו"א הל' ק"ש סי"ז סק"ט כ' ואפי' ברוח רביעית פרוצה במלאה אפשר דמה"ת חשיבא רשות אחרת כיון דג' מחיצות רה"י מה"ת עיי"ש כ"ד ומ"מ אפשר שאף לדבריו מדרבנן הצריכו תיקון.

ושו"ר בחי' הגרד"ל עירובין (סי' י' תשובה ב') שג"כ נקט שם כמוש"כ דמדרבנן בעי' תיקון ברוח ד' לכל דיני התורה, ונסתפק שם בתו"ד אי מהני קורה במבוי כה"ג עיי"ש.

אשמח לעוד מראי מקומות בענין כדרכך הטוב.

 

[צריך עיון]

ולא ידעתי לפרש כונתו כ"כ שבריש דבריו שכ' דבפסי ביראות שאני כיון שהתירו רק לגבי עולי רגלים זה סברא רק לענין התיקון דרבנן אבל מדאוריי' אין חילוק כזה ומשמע דספיקו הוא רק אי מהני הך מחיצתא אחר שמדרבנן פסלו אבל לענין דאוריי' משמע שפסין מועיל אף בכלאים, אבל מהמשך דבריו זה לכאו' אף ספק בדין דאוריי' דטפח בסוכה ולחי בשבת הוא נידון בדאורייתא, וגם לא מבו' מדבריו אי תיקון קורה מדרבנן מהני אף לענין כלאין אי נימא דג' מחיצות לא סגי עכ"פ מדרבנן וכנ"ל.

לא קאימנא בזה השתא, ואני מנסה לבין כוונת כ''ת.
העל''נ מסתפק בפסי ביראות, ודן כיון דלא הקילו אלא בעולי רגלים [וסוכה] י''ל דלענין כלאים אין להקל. ומזה הסיק כ''ת כנראה שהנדון הוא בדרבנן, שאילו היה הנדון בדאו' הרי מהני שם ד' מחיצות לכל דבר, ומאידך לגבי טפח בסוכה על כרחך אין הספק אלא בדבר שהוא דאו' שהרי טפח לחוד לא סגי מדבריהם ובעי לבוד וצוה''פ, וז''ו מהני אף בכלאים, וזו הסתירה דק''ל לכ''ת בגוף דברי העל''נ.

אם כנים הדברים, לכאו' ל''ק דהרי אחר תיקון זה דלבוד וצוה''פ מועיל זה לכל הרוח אף שהיא פרוצה, וזה לכאו' לא הו''ל להועיל בכלאים כלל.

עוד יש לדון בזה בסברא, בפסי ביראות לחד תירוצא בתו''י רפ''ב דעירובין החיסרון מדבריהם הוא מצד אתי אוירא, שזה חיסרון שמבטל את כל המחיצה ואולי לא דמי למקום שהצריכו רבנן עוד תיקון אבל לא שאמרו שבטלה המחיצה כמו פרמ''ר.

כל זה כתבתי כמעט כסומא בארובה מפני שהאם סוגיות עמוקות, ויואיל כ''ת לבאר עוד שיחתו להגדיל תורה.

 

[שייף נפיק]

לא קאימנא בזה השתא, ואני מנסה לבין כוונת כ''ת.
העל''נ מסתפק בפסי ביראות, ודן כיון דלא הקילו אלא בעולי רגלים [וסוכה] י''ל דלענין כלאים אין להקל. ומזה הסיק כ''ת כנראה שהנדון הוא בדרבנן, שאילו היה הנדון בדאו' הרי מהני שם ד' מחיצות לכל דבר, ומאידך לגבי טפח בסוכה על כרחך אין הספק אלא בדבר שהוא דאו' שהרי טפח לחוד לא סגי מדבריהם ובעי לבוד וצוה''פ, וז''ו מהני אף בכלאים, וזו הסתירה דק''ל לכ''ת בגוף דברי העל''נ.

אמת זו כונתי לשאול.

אם כנים הדברים, לכאו' ל''ק דהרי אחר תיקון זה דלבוד וצוה''פ מועיל זה לכל הרוח אף שהיא פרוצה, וזה לכאו' לא הו''ל להועיל בכלאים כלל.

לא הבנתי כונתך, לבוד מאן דכר שמיה, ואולי צ"ל לחי אבל ב' מחיצות ולחי זה רק רשות דאורייתא כמבו' י"ב ע"ב ומשמע דפשיט"ל אף בכה"ג לענין כלאים ומוכח דאף לענין הדאורייתא מספק"ל [שזה הנושא שם בסוגי' דסוכה לענין המיגו עיי"ש] אף ששם ד' מחיצות דמדאוריי' מהני פשיט"ל דמהני בכלאים וכל הנידון דלא יועיל משום הדרבנן שלא התירו רק בעולי רגלים, ומה כונת כתר"ת שזה לא יועיל בכלאים כלל ומאי שנא מפסין דמהני?

עוד יש לדון בזה בסברא, בפסי ביראות לחד תירוצא בתו''י רפ''ב דעירובין החיסרון מדבריהם הוא מצד אתי אוירא, שזה חיסרון שמבטל את כל המחיצה ואולי לא דמי למקום שהצריכו רבנן עוד תיקון אבל לא שאמרו שבטלה המחיצה כמו פרמ''ר.

הנידון בפסין ביראות הוא רק משום פרו"מ, ומש"כ מצד אתי אוירא הוא רק להיכא שהוסיף עוד פשוטין כמבו' עוד במתני' שם עיי"ש בתוס'.
[ולכאו' לא שייך אתי אוירא על דיומדין גופייהו כיון שמצידו הא' הוא אוירא דעלמא וכמוש"כ התוס' י' ע"ב].

כל זה כתבתי כמעט כסומא בארובה מפני שהאם סוגיות עמוקות, ויואיל כ''ת לבאר עוד שיחתו להגדיל תורה.

ואם זה הנך כותב כסומא בארובה א"כ מתי נזכה לדבריך כשאתה בגוף הסוגי' שמסתמא הנם עומק לפנים מעומק, ומן הסתם מאד מאד ישתוקקו המעיינים בה להנות מצוף אמריו.

 

[צריך עיון]

לא הבנתי כונתך, לבוד מאן דכר שמיה, ואולי צ"ל לחי אבל ב' מחיצות ולחי זה רק רשות דאורייתא כמבו' י"ב ע"ב ומשמע דפשיט"ל אף בכה"ג לענין כלאים ומוכח דאף לענין הדאורייתא מספק"ל [שזה הנושא שם בסוגי' דסוכה לענין המיגו עיי"ש] אף ששם ד' מחיצות דמדאוריי' מהני פשיט"ל דמהני בכלאים וכל הנידון דלא יועיל משום הדרבנן שלא התירו רק בעולי רגלים, ומה כונת כתר"ת שזה לא יועיל בכלאים כלל ומאי שנא מפסין דמהני?

דברי נסובים על טפח דסוכה, ובזה הדין דעושין לבוד על הטפח וצוה''פ בהמשך.
והרי בסוכה זה מועיל גם אם אורך הסוכה טפי וטפי משיעור ז' טפחים, האם זה יועיל גם לכלאיים?

הנידון בפסין ביראות הוא רק משום פרו"מ, ומש"כ מצד אתי אוירא הוא רק להיכא שהוסיף עוד פשוטין כמבו' עוד במתני' שם עיי"ש בתוס'.
[ולכאו' לא שייך אתי אוירא על דיומדין גופייהו כיון שמצידו הא' הוא אוירא דעלמא וכמוש"כ התוס' י' ע"ב].

מה שהביא מד' התוס' דף י', לכאו' הוא ב' שיטות בתוס' שם.
וא''כ אפשר דמאי דנקטו התוס' רפ''ב להקשות רק על הפשוטין ולא על העומדין אינו אלא להשיטה דאמרינן אתי אוירא רק על האויר דבאנו להחשיבו כסתום [כמדו' דהנדון רק כשעכ''פ אויר אחד הוא מתוך מה דבאנו להחשיבו כסתום, אבל פשיטא דלכו''ע ב' אוירים שהם מחוץ להיקף ל''ש אתי אוירא, יתקן אותי כ''ת אם טעיתי בזה].
מ''מ אמת הוא דד' התוס' גופייהו אינם כפי שכתבתי.

ואם זה הנך כותב כסומא בארובה א"כ מתי נזכה לדבריך כשאתה בגוף הסוגי' שמסתמא הנם עומק לפנים מעומק, ומן הסתם מאד מאד ישתוקקו המעיינים בה להנות מצוף אמריו.

יש''כ

 

[שייף נפיק]

דברי נסובים על טפח דסוכה, ובזה הדין דעושין לבוד על הטפח וצוה''פ בהמשך.
והרי בסוכה זה מועיל גם אם אורך הסוכה טפי וטפי משיעור ז' טפחים, האם זה יועיל גם לכלאים

בנידון זה עד שאתה שואל על כלאים גם לענין שבת הוא חלוק ביסודו מסוכה כשהדופן בסוכה ממשכת ע"פ כולה.,
והרי במבוי שצידו א' ארוך וא' קצר מבו' בסוגי' ח' ע"ב שאינו ג' מחיצות רק כנגד הקצר, ובסוכה לד' האחרונים מהני צוה"פ כנגד כולה ופלוגתת האחרונים שהביא בשעה"צ סי' תר"ל הוא רק בדליכא ז"ט אבל ביש לו דופן במשך ז"ט מהני להיות דופן ע"פ כולה וכמבו' בשעה"צ שם, וע"כ שאין דמיון בין דיני מחיצות בסוכה לשבת כלל דבסוכה מהני מה"ת טפח לחודי' והוא במקום הדופן כולה וכל' הש"ס אתאי הלכתא וגרעתא לשלישית ואוקמיה אטפח וע"כ שמועיל כאילו הוא דופן גמורה הנמשכת ע"פ כולה, ומשא"כ בשבת דבעי' מדאוריי' ג' מחיצות א"כ בעי' שיהיו ג' מחיצות גמורות,
ובאמת מוכרח שכן הוא שהרי כל הנידון שם בסוכה דבעי' נמי צוה"פ הוא מדרבנן וכמבו' בראשונים בסוכה שם וע"ז נח' הפוסקים אי בעי' שיהיה ע"פ כולה ובשבת כאן הוא מדאוריי' וכמבו' בתוס' ח' ע"ב (עכ"פ לחד תי'), ובזה אין חולק דבעי' ג' מחיצות גמורות.
ואף בב' מחיצות ולחי דמה"ת הוא נחשב כג' מחיצות, נח' המשנ"ב והחזו"א אי' בעי' שיהיה הלחי בין המחיצות או דמהני אפי' כשהוא כמין גאם, וד' החזו"א דלא מהני כיון שאין הלחי מועיל אם אין לו מפגש במחיצה כנגדו, ומ"מ בסוכה לכו"ע מהני מחיצה טפח מדאוריי' כנגד כולו, וע"כ דסוכה עדיף משבת לכו"ע, וז"פ.

וא''כ אפשר דמאי דנקטו התוס' רפ''ב להקשות רק על הפשוטין ולא על העומדין אינו אלא להשיטה דאמרינן אתי אוירא רק על האויר דבאנו להחשיבו כסתום [כמדו' דהנדון רק כשעכ''פ אויר אחד הוא מתוך מה דבאנו להחשיבו כסתום, אבל פשיטא דלכו''ע ב' אוירים שהם מחוץ להיקף ל''ש אתי אוירא, יתקן אותי כ''ת אם טעיתי בזה].
מ''מ אמת הוא דד' התוס' גופייהו אינם כפי שכתבתי.

בענין זה כמדומני שיש כאן עירוב פרשיות ואי"ה בל"נ אשנה פרק זה כפי הזמן שאתי.
ויה"ר שמיני ומינך תסתיים שמעתתא.

 

[צריך עיון]

בענין זה כמדומני שיש כאן עירוב פרשיות ואי"ה בל"נ אשנה פרק זה כפי הזמן שאתי.
ויה"ר שמיני ומינך תסתיים שמעתתא.

עירוב פרשיות א''י מהו לע''ע.
אבל תוכ''ד קריאת דברי המצוטטים בדבריו... אני רואה שלכאו' טעיתי בלא''ה, דבדיומדין ל''ש אתי אוירא בגלל שהעומד השני גודר [כלומר: אם באנו לבטל את העומד של הדיומד שממזרח למערב, מהני העומד שמצפון לדרום למנוע חיסרון דאתי אוירא].

 

[צריך עיון]

בנידון זה עד שאתה שואל על כלאים גם לענין שבת הוא חלוק ביסודו מסוכה כשהדופן בסוכה ממשכת ע"פ כולה.,
והרי במבוי שצידו א' ארוך וא' קצר מבו' בסוגי' ח' ע"ב שאינו ג' מחיצות רק כנגד הקצר, ובסוכה לד' האחרונים מהני צוה"פ כנגד כולה ופלוגתת האחרונים שהביא בשעה"צ סי' תר"ל הוא רק בדליכא ז"ט אבל ביש לו דופן במשך ז"ט מהני להיות דופן ע"פ כולה וכמבו' בשעה"צ שם, וע"כ שאין דמיון בין דיני מחיצות בסוכה לשבת כלל דבסוכה מהני מה"ת טפח לחודי' והוא במקום הדופן כולה וכל' הש"ס אתאי הלכתא וגרעתא לשלישית ואוקמיה אטפח וע"כ שמועיל כאילו הוא דופן גמורה הנמשכת ע"פ כולה, ומשא"כ בשבת דבעי' מדאוריי' ג' מחיצות א"כ בעי' שיהיו ג' מחיצות גמורות,
ובאמת מוכרח שכן הוא שהרי כל הנידון שם בסוכה דבעי' נמי צוה"פ הוא מדרבנן וכמבו' בראשונים בסוכה שם וע"ז נח' הפוסקים אי בעי' שיהיה ע"פ כולה ובשבת כאן הוא מדאוריי' וכמבו' בתוס' ח' ע"ב (עכ"פ לחד תי'), ובזה אין חולק דבעי' ג' מחיצות גמורות.

ודאי הוא כדבריו שהתיקון היתר על טפח בסוכה אינו אלא מדבריהם.
וזהו גופא מש''כ. נזכר נא בתחילת המו''מ. כ''ת הוקשה לו בדברי העל''נ שלגבי פסי ביראות התייחס לדין דדבריהם ולגבי סוכה לדין של תורה. ובזה כתבתי שגם בדין דרבנן יל''ד בסוכה שהרי אף אחר התיקון זה מועיל גם להמשך הרוח.
ומש''כ כ''ת דכשיש דופן שבעה ממש [ברוח הג'] לכו''ע אי''צ שום תיקון בהמשך, אה''נ גם בזה יפול הספק בדאוריתא אם מהני זה גם לכלאים [חוץ מענין המיגו שהוזכר בדבריו לעיל שלכאו' אינו אלא בחג הסוכות, וכלע''ב].

 

[שייף נפיק]

ומש''כ כ''ת דכשיש דופן שבעה ממש [ברוח הג'] לכו''ע אי''צ שום תיקון בהמשך, אה''נ גם בזה יפול הספק בדאוריתא אם מהני זה גם לכלאים [חוץ מענין המיגו שהוזכר בדבריו לעיל שלכאו' אינו אלא בחג הסוכות, וכלע''ב].

נראה פשוט שלא שייך להסתפק בזה [אף לד' הערל"נ] כי אין הוא דופן רק לענין סוכה לחוד ובזה נא' ההלל"מ לחודה , ואף בשבת לא מהני וכמוש"כ לעיל ואולי יל"ד משום מיגו אבל גם בזה לכאו' אין נר' שיך לעשות מיגו מהל' מחיצות של כלאים לדיני מחיצות דשבת וסוכה כי למש"נ לעיל בתחילת הדיון הוא חלוק ביסודו.
ולדבריך, יש לדון וכי צוה"פ מן הצד שכשר לכלאים כדאי' עירובין י"א נימא מיגו דמהני אף לשבת זה לא יתכן וע"כ כנ"ל.

 

[הני כהני]

אי יועיל שם תיקון קורה שאינו משום מחיצה רק היכר

עיין חידושי הגרי"ז בה' עירובין שקורה מועילה לעשות רה"י מדרבנן לרמב"ם שג' מחיצות הוה מקו"פ ולא הוה היתר בעלמא

 

[הצעיר שבחבורה]

אשמח לעוד מראי מקומות בענין כדרכך הטוב.

שמא יש לעי' בזה מדין קטנה שנפרצה לגדולה, ואיני מונח כעת