דיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל | פורום אוצר התורה דיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל | פורום אוצר התורה

דיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל

ח

חזקי

משתמש רשום
הודעות
23
תודות
41
נקודות
13
אשכול לדיוק פתגמים הנפוצים בשם חז"ל. וזה מתחלק לכמה סוגי טעויות שנפלו ביחוס הפתגמים לחז"ל. יש שהפתגם לא הוזכר כלל בדבריהם לא מבחינת המסר ובטח לא בניסוח, ויש שהפתגם אכן יש לו משמעות בחז"ל, אבל בניסוח שונה מהשגור בפי כולם. כמו כן יש פתגמים שמיוחסים לחז"ל הקדמונים, ולאמיתו מקורו הוא משל הפרשנים המאוחרים.

מספר דוגמאות מתוך הספר 'אמרות חכמה':
אין דבר העומד בפני הרצון
אותיות מחכימות
כבדהו וחשדהו
כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו
סוף גנב לתלייה
צרת רבים חצי נחמה
אל תיקרי מהונך אלא מגרונך
מרבה דברים מרבה שטות ועוד רבים ראה שם [עמוד 365]

ומכל מקום, אין ספק כי המשפט הזה שהשתרש בשפה העברית מצוטט על ידי רבנים וסופרים רבים, וגם אם אין לו מקור בדברי חז"ל, חכמה וודאי יש בו.
וראה בספר 'אור דוד' [עמוד 157] שמצא מקור לכך בדבריו של איוב: בישישים חכמה ואורך ימים תבונה (יב, יב) כלומר החכמה והתבונה הינם פונקציה ישירה של גיל ושל וותק במסדרונות החיים. מדוע הניסיון מוסיף חכמה? מה יש באיש בעל הניסיון שאין בצעיר חסר הניסיון?
משה ק, פיזיקאי בעל שם עולמי ויהודי המקפיד על קלה כבחמורה, סיפר לי שכאשר הוא נשאל על ידי נכדיו דבר מה, הוא לא ממהר להשיב להם. לאחר שמיעת השאלה משיב הנשיא הנכבד לפעוטות כי עליו לחשוב על השאלה, ואז בתום מספר ימים הוא מנסח תשובה אותה יוכל להבין גם הנכד הצעיר ביותר.
"משמעותו של הפתגם 'אין חכם כבעל הניסיון' הוא שלאדם עם הניסיון יש את היכולת להעביר תשובה במילים שגם זה שאינו בעל ניסיון יוכל להבין. אם אתה לא מצליח להסביר טוב את עמדתך בצורה שהשומע מבין – אות הוא כי גם אצלך העניין אינו ברור כל צרכו".
ולמה לאיש בעל הניסיון יש יכולת להסביר טוב יותר? מדוע לאדם שצבר ותק וידע יש כלים חזקים יותר לצעוד במשעולי החיים?
עוד הוסיף להסביר כי ככל שהאדם הנבון מתבגר כך הוא צובר ניסיון ויודע מה הוא לא צריך לעשות, הוא יודע על מה אסור לבזבז את הזמן, ובמה יש להתמקד. הוא חוסך הרבה מאד זמן יקר, ולא נצמד לאלמנטים העלולים להסיח את דעתו.
ולמעשה אלו ממש דברי חכמים במשנה שבמסכת קנים:
"זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתם מיושבת עליהם; זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטורפת עליהם".
מדוע זקני עמי הארץ מטפשים יותר וזקני החכמים מחכימים יותר? כי החכמים יודעים ממה יש להתרחק ובמה יש להתמקד, הם הלא צעדו בכיוון הזה כל חייהם וככל שהזמן עובר – צברו יותר ניסיון וידע מה היא הדרך הנכונה.
עמי הארצות לעומת זאת, ממשיכים בדרך האיוולת בה הלעיטו את עצמם, וככל שהם מזקינים כך הם מבוססים בה יותר, שיטת האלימינציה שמסייעת כל כך לתלמידי חכמים – פועלת אצלם הפוך, והם מסננים כל דבר חכמה.
משפט נוסף שמיוחס לדברי חז"ל ומקורו אצל מפרשי חז"ל. לדוגמא המשפט שהוזכר כאן "אל תקרי מהונך אלא מגרונך" לא הוזכר בדברי חז"ל, ומקורו בדברי רש"י במשלי (ג, ט) כבד את ה' מהונך - מכל מה שחננך אפי' מקול ערב [אל תקרי מהונך אלא מגרונך] עד כאן לשונו.
 
לגבי "צרת רבים חצי נחמה"
עיין ב"המכלול"
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7% ... 7%9E%D7%94
על ביטוי זה.
שכלשון זו ממש מובא פעם ראשונה רק במהרש"א.
אבל במדרש רבה כתוב כבר נוסח שונה אבל אותו עיקרון "כל צרה שהוא של יחיד - צרה; וכל צרה שאינה של יחיד - אינה צרה”
 
כבדהו וחשדהו מקורה במסכת דרך ארץ רבה פרק ה': לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל (או: כריש גלותא),
ובספר "חיי משה" יו"ד חלק א בהוספות ובספר "אמרי ישע" פרשת וירא עמ' עג, וכן בספר "אמרות חכמה" שם עמ' קי כתבו שזה מקור הפתגם.
וז"ל מסכת ד"א רבה: לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל, ומעשה ברבי יהושע שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג לשכב, ונטל סולם מתחתיו, מה עשה אותו האיש, עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכן בטליתו – וכיון שביקש לירד נפל מן הגג ונשברה מפרקתו, לשחרית השכים רבי יהושע ובא מצאו כשהוא נופל, אמר לו ריקה כך עושין בני אדם שכמותך, אמר לו רבי, לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי, אמר לו ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך. מכאן א"ר יהושע לעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים והוי מכבדן כר"ג עכ"ל, והיינו שכאן מצאנו שמותר לחשוד באדם שאינו מוכר ולהישמר ממנו – ועכ"פ לכבדו.
אמנם בשו"ת "אבני חפץ" סימן לא כתב שלמימרא זו אין מקור בש"ס.
 
אין דבר העומד בפני הרצון
הפני מנחם הביא זאת בספרו כמ"פ (בחודש אלול ועוד) בשם אביו האמרי אמת בשם החיד"א
(בספרי החיד"א המודפסים לא מצאנו אך כידוע להאמרי אמת היה בספרייתו כתבי ידות של החיד"א ואולי זה משם וחבל על דאבדין)

מלבד זה אבל יש לו הרבה ראיות.
א. בזוהר הקדוש כתוב (ח"ב קסב, ב): כל מילין דעלמא לא תליין אלא ברעותא.
ב. יש שהסמיכוהו למאמר הגמרא (מכות י, ב): בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.
ג. מקרא מפורש הוא (תהלים קמה, טז): 'פותח את ידיך ומשביע לכל חי 'רצון''.
 
יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת את ישראל
משפט שמקורו בדברי קודשו של אחד העם...
ראיתי מביאים בשם הגר"מ פיינשטיין בספרו.
אך מצאתי שזה בכרוז של אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה: http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=
ונראה ברור שהגר"מ פיינשטיין לא חתם בכלל על המודעה, ובוודאי לא ניסח אותה, אלא שאגוה"ר חתומה והכוונה שהוא נשיאה. ונצדק קודש. ואין כאן מבוכה.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון