איש אחד היה בצפת תוב"ב מיחידי סגולה, ושמו כמוה"ר
אברהם הלוי ז"ל, בכל חצות לילה היה קם ומסובב בכל הרחובות ונתן קולו בבכי, והיה צועק צעקה גדולה בקול מר ויללה
[1], ולכל ת"ח היה קורא בשמו, ולא זז ממנו עד שראהו קם מן המטה, ובשעה זו נתמלא כל הקהלה כולה קולי קולות של גרסות המשניות וגמרות זוהר ומדרשי רז"ל, ושל תהלים ונביאים, ושל פזמונים ותחנות ובקשות. ומי יוכל לספר החסידות של החסיד הנ"ל.
והקדוש
אר"י ז"ל העיד עליו שהוא
גלגול של ירמיה הנביא ע"ה, ואמר לו פעם אחת: הנה עתה נשלמו ימיך ואין לך עוד חיות, אם לא תקנה אחת אני רואה לך, ואפשר שתחיה, ואם תזכה לחיים תזכה לחיות עוד כ"ב שנים, והתקנה היא זו: לך לך אל ירושלים תוב"ב, ושם תלך לפני כותל המערבי, ושם תשפוך תחנתך, אם תרצה פניו ית"ש ותזכה לראות השכינה, אזי תחיה עוד כ"ב שנים.
ומיד כששמע אותו חסיד דברי אר"י ז"ל, סגר את עצמו ג' ימים וג' לילות בתענית ובשק ובבכיה גדולה, ולסוף ג' ימים הלך לפני כותל המערבי והתפלל שם, ובכה בכיה גדולה, ופתאום נשא עיניו וירא על גבי כותל המערבי דוגמת אשה
[2] אחת מאחוריה,
ובאיזה מלבוש שראה אותה אין רצוני לכתוב,
לחוס על כבודו יתברך, ותיכף כשראה אותה נפל על פניו וצעק ובכה ואמר: ציון ציון, אוי לי שראיתיך בכך! והיה מתמרמר כל כך בבכיה, והכה על פניו, והיה ממרט בזקנו ושערות ראשו, עד שנתעלף ושכב ונרדם על פניו, אז ראה בחלום שבאת כדמות אשה ונתנה ידיה על פניו, ומנגבת דמעות עיניו, ואמרה לו: התנחם בני אברהם, כי יש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם, כי אשוב את שבותם ורחמתים.
וייקץ כמוה"ר אברהם הנ"ל, וחזר לצפת שמח וטוב לב. וכשראה אותו אר"י ז"ל אמר לו אני רואה בך שזכית לראות פני השכינה, ומעתה בטוח אתה להיות חי עוד כ"ב שנה, וכן היה שהיה חי מכוון כ"ב שנה.
(אור הישר למוה"ר מאיר ב"ר יהודה לייב הכהן פופרש ז"ל עמוד העבודה פרק יא)
[1] גם בקב הישר
(פרק צ"ד) מביא את כל המעשה הזה, וזה לשונו: ונתן קולו בקול מר, ואמר: אחינו בית ישראל, הלא ידוע לכם שהשכינה בעו"ה בגלות, ובית מקדשינו היה לשריפת אש, וישראל הם בגלות המר, וסובלים יסורים עינויים קשים ומרים וכו' ואתם שוכבין על מטותיכם בהשקט ובטח, קומו ונצעק אל ה' וכו'.
[2] ובקב הישר: ואחר כך ראה על גבי הכותל צורה דוגמת אשה מלובשת שחורים.
ובשם הגדולים להחיד"א: מהר"ר
אברהם הלוי ברוכים ז"ל, הוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ בכותל מערבי. ולקול הסיפור, בכדי שלא יפקפק שום אדם בלבו, אני אענה במיטב הארש, אנו מאמינים ודאי בכל דברי רז"ל, לכו חזו מאמרם בילקוט ירמיה סימן ט"ו ע"פ אמללה יולדת השבעה
שירמיה ראה אשה לובשת שחורים וכו' ואמרה אני אימא ציון וכו' ע"ש.
