גורל הגר"א

[יישר כח גדול]

בתנ"ך זה מופיעים חמשה חומשי תורה לפי סדר הפרשיות פתוחות וסתומות, וכן נביאים וכתובים ללא ניקוד כלל. תנ"ך זה הודפס בשנת תס"א באמשטרדם בדפוס גערארדוס בורשטיוס ושותפיו.
על תנ"ך מהוצאה זו המחולק לשני טורים עורכים את הגורל המיוחס להגר"א המכונה בשם גורל הגר"א

 

[יישר כח גדול]

 

[אושר ומנוחה]

כאשר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי כתב את ספרו "חזון יחזקאל" על מסכת סנהדרין, היה זה בתקופה שאשתו הרבנית חלתה מאד. רבינו חשש שכיון שכתבו בזמן שהיו לו טרדות ודאגות ממחלתה, אולי כתב חידושים שאינם לאמיתה של תורה לפיכך קודם הדפסתו רצה שגדולי תורה יעברו על חידושים אלו ויאמרו לו אם הם ראויים לדפוס. על כן נתן את כתביו לגאונים הגדולים רבי יוסף דוב סולוביציק רבי נחום פרצוביץ רבי בצלאל זולטי רבי ברוך רוזנברג ורבי חיים ברים. כמובן שהם שיבחו את הספר.
אולם "אעפ''כ הרב אברמסקי בענוותנותו, חשש מלהדפיס את ספרו, עשה גורל הגר''א בו עלה הפסוק "יזל מים מדליו"
והנה הפלא ופלא - מילים אלו בגימטריא "חזון יחזקאל" = 227 וראה בכך אות משמים שראוי להדפיס ספר זה!
מפי תלמידו הג"ר שלמה מרדכי לנג - דרכי שלמה

באותו ענין, הרב אברמסקי ביקש מהסופר להבחל’’ח אהרן סורסקי שיעבור על ספרו, וביאר מדוע הוא מבקש ממנו לעבור על ספרו, כי המחבר עצמו הוא משוחד, והוא אוהב דוקא את השטויות, הוא כל כך מתפעם מיופי מה שחידש, ועיניו מוכים בסנוורים שלא לראות את הבעיות בחידוש. לכן עליו למצוא אדם ניטרלי אפילו שהוא לא הת’’ח הכי גדול, אך הוא לא משוחד

 

[י"ג מידות]

ר' אריה לוין עשה גורל הגר"א על גופות שלחיילים שנהרגו במלחמת השחרור ונמצאו אחרי מלחמת ששת הימים,
ר' אריה רצה לדעת מי הוא כל חייל, ועשה את הגורל וכך על כל חייל קיבל תשובה מה שמו.
שהגיע לאחרון קיבל תשובה "למה זה תשאל לשמי" , שהרי ידעו מי החיילים שנשלחו רק שלא הצליחו לזהות את הגופות, ובאחרון צריך לבדוק מי נשאר,

 

[השר מקוצי]

מצאתי.

 

[מה ידידות]

הח"ח כידוע השתמש בגורל הגר"א אחד המקרים המפורסמים הם בעת שהגרמנים התקדמו לעבר ראדין ולא ידעו אם לברוח או להשאר ועשה גורל הגר"א ועלה הפסוק 'ויחץ את העם לשתי מחנות' ואכן חצה את הישיבה כאשר בראדין נותרו חלק מון הבחורים עם ראש הישיבה ר"מ לונדנסקי והח"ח ומרבית הישיבה והצוות ברחו למעמקי רוסיה, כעבור 5 שנים התאחדה הישיבה מחדש.

 

[נדיב לב]

הח"ח כידוע השתמש בגורל הגר"א אחד המקרים המפורסמים הם בעת שהגרמנים התקדמו לעבר ראדין ולא ידעו אם לברוח או להשאר ועשה גורל הגר"א ועלה הפסוק 'ויחץ את העם לשתי מחנות' ואכן חצה את הישיבה כאשר בראדין נותרו חלק מון הבחורים עם ראש הישיבה ר"מ לונדנסקי והח"ח ומרבית הישיבה והצוות ברחו למעמקי רוסיה, כעבור 5 שנים התאחדה הישיבה מחדש.

הח"ח נפטר בתרצ"ג. כנראה כ' למלחמת העולם הראשונה.

ישיבת ראדין – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[מה ידידות]

הח"ח נפטר בתרצ"ג. כנראה כ' למלחמת העולם הראשונה.

ישיבת ראדין – המכלול

www.hamichlol.org.il

ודאי. המדובר במלחמת העולם הראשונה. הספק אם לברוח או לא היה מחמת שאותו הזמן הגרמנים לא היו מסוכנים כמו שהיה לימים ולכן היה צד שישארו תחת שלטונם.

 

[נדיב לב]

ודאי. המדובר במלחמת העולם הראשונה. הספק אם לברוח או לא היה מחמת שאותו הזמן הגרמנים לא היו מסוכנים כמו שהיה לימים ולכן היה צד שישארו תחת שלטונם.

תודה. וימחל לי על טרחנותי. אבל אשמח לקבל מקור נכבד על האמור למעלה. (בפרט על המקרה המפורסם).

 

[מה ידידות]

בבקשה

 

[נדיב לב]

בבקשה

יישר כח ר' @מה ידידות על כל השפע שאתה משפיע עלי ועל החברים בעין נדיבה.