גדר תלמיד חכם

[מאן דהו]

מה הגדר של תלמיד חכם בזמן הזה?

 

[כהנא דמסייע]

שו"ע יורה דעה - סימן רמג
מוחזק לת"ח בדורו שיודע לישא וליתן בתורה, ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים, ותורתו אומנותו

 

[איך]

שו"ת מהרי"ל (ס' ס"ז) כתב בזמנו שלדעתו אין ת"ח כהיום. (אולי כהיום שאין כ"כ גזירות על ישראל עדיפא??)

 

[איך]

רק מתריע שההגדרה מאוד מסובכת, יש ת"ח כללי, אבל יש הרבה דינים שהת"ח שם הוא עם כללים משלו. (כמו ת"ח לעניין פטור מתשלומי מיסים, שיש לו כללים משלו)

 

[ידיעת התורה]

איתא בגמ' שיודע ברכת חתנים וקשר תפילין וכו' שם
ועוד איתא ברש"י שיודע כ"ד ספרים (תנ"ך) איני זוכר כרגע מקורות מדויקים.

 

[ידיעת התורה]

גמ' חולין ט' א'
ואמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב חנניא בר שלמיא משמיה דרב אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית

 

[כהנא דמסייע]

גמ' חולין ט' א'
ואמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב חנניא בר שלמיא משמיה דרב אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית

זה לא גדר ת''ח אלא מהו צריך לעשות אחרי שהוא כבר ת''ח.
וכיום יש שדנו האם זה שייך כי יש לכ''א מהם בעל אומנות מיוחדת. וא''צ לזה.

 

[שמש מרפא]

אין גדר אחד לת"ח. בכל מקום נאמרה הגדרה אחרת לעניינו.

 

[מאן דהו]

אין גדר אחד לת"ח. בכל מקום נאמרה הגדרה אחרת לעניינו.

לדוגמה?

 

[הצעיר שבחבורה]

(כמו ת"ח לעניין פטור מתשלומי מיסים, שיש לו כללים משלו)

רבנו הקה"י העיד על עצמו שפטור מתשלומי מסים

 

[שמש מרפא]

לדוגמה?

לפטור ממיסים - תורתו אומנותו
למנותו פרנס על הציבור ועוד - ששואלים אותו בכ"מ ויודע ואפי' במס כלה (יש דעות בראשונים איך להסביר)
שיעשו בני העיר צרכיו - שמניח חפציו ועוסק בחפצי שמים
לתת לו ליטרא זהב - "מובהק בדורו"
לקרוע קריעה - מחלוקת בירושלמי

 

[מעיינות]

מה הגדר של תלמיד חכם בזמן הזה?

מה הדגש על תלמיד חכם בזמן הזה,
וכי יעלה על הדעת שגדר תלמיד חכם משתנה לפי ירידת הדורות?

 

[מחזה אברהם]

מה הגדר של תלמיד חכם בזמן הזה?

אני שמעתי בשם ר"א קוטלר שת"ח בזמן הזה הוא מי שמנצל כל זמן פנוי ללימוד (ואיני יודע כלפי מה נאמרו הדברים)

 

[בן ליש]

חזון איש אמונה ובטחון פרק ג' אות כ"ג:

והנה עומדת לפנינו השאלה מה דינו של ת"ח, ומה שמו דורש ממנו, מה הוא מהותו, ובמה כוחו גדול,
והנה בדברים קצרים השכיל הרמ"א יו"ד רמ"ג להצג את תמונותו המאירה בקרני הודה,
וז"ל שם שיודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים,
מבואר דשם ת"ח היינו חכם גדול בהלכה היודע את עומק המשא ומתן של הלכה ע"פ המקובל בידינו מדור דור,
ולמד רוב מקומות התלמוד, ואם אינו חכם בזה, אף שלמד הגדה וספרי יראה,
כל שאינו יודע לישא וליתן בהלכה ברוב מקומות התלמוד ע"פ הפוסקים, אינו בכלל ת"ח,
ואין הדין פוטרו מתשלומי מכס אף שתורתו אומנתו, כמבואר ברמ"א שם.

 

[אלטע ירושליימע'ר]

יש גמ' בשבת ששואלין אותו אפי' בכלה רבתי ויודע.
יש רש"י ריש ברכות גבי חובת קר"ש שעל המיטה דאי' שם דאם ת"ח הוא אינו צריך, וברש"י כ' שרגיל לחזור על גרסתו תמיד.

 

[אלטע ירושליימע'ר]

ועוד איתא ברש"י שיודע כ"ד ספרים (תנ"ך) איני זוכר כרגע מקורות מדויקים.

גם זה כמו הגמ' בחולין ד"ט שהוזכרה, דמבו' שם ברש"י עה"ת דמה כלה מתקשטת בכ"ד קישוטין אף ת"ח צריך שיהא בקי בכ"ד ספרים, והיינו דת"ח צריך להיות בקי בזה. אבל מי שיודע ת"ח אינו ת"ח.
ואגב, הסתפקתי בביאו"ד רש"י אם היינו דת"ח שאין יודע כ"ד ספרים אינו ת"ח, או דרק ת"ח חובתו יותר לדעת כ"ד ספרים אך אף אם אינו יודע הוא ת"ח.
וגמ' דאינו ת"ח מצינן ביומא כ"ב כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח.

 

[עוזי ומגני]

פעם ראיתי בהערות של הגרי"ש אלישיב, כמדומני בפסחים לא זוכר היכן.
שגדר ת"ח לגבי שיכול לישא בת כהן הוא, שאם יכול להגיד סברא בקדשים.
ואינו ע"ה הוא, כל שיושב בשיעור דף היומי ומבין.

 

[הרב מרודוש]

ש"ך יור"ד סי' שמ' ס"ק יז' וז"ל אני תמה שלא נהגו לקרוע אפי' על חכם שיודעין משמועותיו שחדש ואפי' על גדול ממנו ואין להם על מה שיסמכו ואולי ס"ל דלא נקרא ת"ח אלא כשיודע דבר הלכה בכל מקום ואפי' במסכת כלה כדאיתא בש"ס וכבר כתב האגודה פ"ק דחולין דעתה בעונינו אין ת"ח דהא אין יודע אפי' במסכת כלה עכ"ל

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מה הדגש על תלמיד חכם בזמן הזה,
וכי יעלה על הדעת שגדר תלמיד חכם משתנה לפי ירידת הדורות?

אכן כן, עי' ארחות רבינו שכתב כן לגבי ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, ועי' שו"ת אורח ישראל (סי' י"ד או' י"ג י"ד - מצורף להלן) מ"ש בזה

אני שמעתי בשם ר"א קוטלר שת"ח בזמן הזה הוא מי שמנצל כל זמן פנוי ללימוד (ואיני יודע כלפי מה נאמרו הדברים)

כך מסופר בספר שיחות עם ר' שלמה הופמן, שאחר פטירת הגרא"א דסלר זצ"ל, הגיע הגרי"א הרצוג לישיבת פוניבז' להספידו, וא' מתלמידי הישיבה (שעם השנים נודע כת"ח גדול) לקח בידיו כמה אבני רחוב כדי לזורקם עליו [זה היה מיד אחרי פרשיית גיוס בנות וד"ל], ור"ש הופמן עצר אותו וטען לו שיש כאן איסור בזיון ת"ח, ואותו תלמיד השיב לו שכיום כמעט אין לו זמן ללמוד מרוב עיסוקיו בענייני ציבור, והסכימו שישאלו את הגר"א קוטלר [כנר' שהיה בא"י באותה שעה], והכרעת הגר"א קוטלר היה עפ"ד הרא"ש שגם מי שעובד לפרנסתו, אם בכל רגע פנוי לומד תורה, נקרא תלמיד חכם, ואמר הגר"א קוטלר שהוא מכיר את הגרי"א הרצוג, ואכן בכל רגע פנוי הוא לומד תורה, ולכן יש לו דין ת"ח ואסור לבזותו. ע"כ הסיפור.​

והכוונה לדברי הרא"ש בתשובותיו (כלל ט"ו סי' י') -

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יעויין להג"ר ישראל טפלין שליט"א (שו"ת אורח ישראל סי' י"ד) שהאריך והרחיב בענין זה בהיקף נפלא כדרכו בקודש, יעו"ש