גדולי ישראל שנהגו כשעות קומרנא (2 צופים)

[איך]

האם ישנם גדולי ישראל שנהגו כשעות קומרנא, או שהורו כך?

 

[סאדיגורא]

ישנם בהחלט!
פתח נא את כל המ"מ דלהלן;

 

[שלום הלוי]

בסקוואר [בשטיבלאך בארץ] אני רואה שנוהגים כך למעשה.
גם בצאנז הרבי זצ"ל אחז מדעה זו.

 

[סאדיגורא]

בסקוואר [בשטיבלאך בארץ] אני רואה שנוהגים כך למעשה.
גם בצאנז הרבי זצ"ל אחז מדעה זו.

גם בגרורות צאנז.

בסקוואר

*סקווירא

 

[שלום הלוי]

בסקוואר [בשטיבלאך בארץ] אני רואה שנוהגים כך למעשה.
גם בצאנז הרבי זצ"ל אחז מדעה זו.

בסקווירא [עד התיקון הבא..] זה כתוב בהראות שתלוי על הקיר. [והם כותבים שם 10 זמן תפילה, אף שבארץ שהולך לפי שעון קהיר זה צריך להיות 9:40 כידוע, וצע"ג ממש על מנהגם].
בצאנז הרבי היקל רק לגבי זמן תפילה, כיון שזה דרבנן, וכמו שהעולם מיקל על זמן הבעל התניא והגר"א, אף שלזמן ק"ש מחמירים מאוד אצל החסידים על זמן מג"א.
נ"ל שיש לו תשובה ע"ז בדברי יציב, והאריך להביא שהרבה אחרונים סוברים כן. אבל לא היקל רק על זמן תפילה.

 

[עד נאמן]

וצע"ג ממש על מנהגם.

?
וכי קטן בעיניך רבינו מקאמארנא?.

בצאנז הרבי היקל רק לגבי זמן תפילה, כיון שזה דרבנן

תימא, דהא גם גבי סקווירא כתב מר-

והם כותבים שם 10 זמן תפילה,

ומאי שאני צאנז מסקווירא?

 

[כיכר הלקש]

בצאנז הרבי היקל רק לגבי זמן תפילה, כיון שזה דרבנן, וכמו שהעולם מיקל על זמן הבעל התניא והגר"א, אף שלזמן ק"ש מחמירים מאוד אצל החסידים על זמן מג"א.

סוז"ת זה דאו', כי מי שמברך ברכות קר"ש אחרי סוז"ת, זה ברכה לבטלה.
לגבי זמן גר"א, זה מה שנפסק להלכה, ויש המחמירים לקרוא כמג"א.

 

[והב בסופה]

?
וכי קטן בעיניך רבינו מקאמארנא?.

בא''י הזמן הוא 09:39-09:41, ואם עושים 10:00, זה 19-21 דק' אחרי הזמן, וזה לא שיטת הקאמרנאער, כיון שצריך לחשב את חצות הממוצע, שהוא ב11:39 עד 11:41 (תלוי באזורים בארץ) כל השנה, וסוזק''ש 3 שעות שוות לפני כן, 08:40 או 09:40 בשעון קיץ. אם עושים 10:00 זה 20 דק' אחרי הזמן

 

[והב בסופה]

סוז"ת זה דאו', כי מי שמברך ברכות קר"ש אחרי סוז"ת, זה ברכה לבטלה.

רק לחלק מהפוסקים, ברוב החסידיות מברכים ברכות ק"ש עד חצות/שקיעה, כדעת הרמב"ן ועוד כמה ראשונים
לפי הרבה פוסקים ברכה לבטלה זה דרבנן "לא תשא" זה אסמכתא בעלמא

לגבי זמן גר"א, זה מה שנפסק להלכה,

לא נכון, רבים וטובים ובניהם השו"ע פסקו כהמג"א
למעשה, בגלל שנהוג כהגר"א והגאונים בצה"כ, נהגו כמו הגר"א גם בשאר זמני היום, כי קשה מאוד להעמיד את שיטת המג"א עם צאה"כ של הגאונים

דעת רוב הפוסקים שיש להחמיר לכתחילה כמג"א בק"ש, וכן מנהג הספרדים מקדמא דנא

 

[עד נאמן]

נהוג כהגר"א והגאונים בצה"כ

רק לחלק מהפוסקים

 

[והב בסופה]

סתם הערה, אין כזה מושג "מגן אברהם" בזמן תפילה
המג"א בסה"כ פסק שבק"ש דווקא, יש להחמיר למנות מעה"ש
למעשה המחלוקת היא בראשונים, וישנם לפחות 5 ראשונים שסוברים למנות מעה"ש עד צה"כ, ומאידך דעת הרמב"ם והרס''ג מהנץ עד השקיעה, ומסתמא כן דעת עוד ראשונים

 

[כיכר הלקש]

רק לחלק מהפוסקים, ברוב החסידיות מברכים ברכות ק"ש עד חצות/שקיעה, כדעת הרמב"ן ועוד כמה ראשונים

כל הפוסקים סוברים סוז"ת, חוץ מהרמב"ם.

לא נכון, רבים וטובים ובניהם השו"ע פסקו כהמג"א

אני שמעתי מהגרד"ל, בשם החזו"א, שהלכה פשוטה כהגאון בזה.

 

[והב בסופה]

כל הפוסקים סוברים סוז"ת, חוץ מהרמב"ם.

גם התוספות סוברים עד חצות, המ''ב כמדומה מיקל עד חצות ויש עוד

אני שמעתי מהגרד"ל, בשם החזו"א, שהלכה פשוטה כהגאון בזה.

אין הכי נמי, כך שיטת החזון איש, אבל היו רבים וטובים שפסקו כמגן אברהם

 

[שלום הלוי]

וכי קטן בעיניך רבינו מקאמארנא?.

הם כתבו שעות קבועות, לא שבא"י זה ב"10" ולא ב"9:40", כיון שכאן זה שעון קהיר, וכידוע וכמפורסם.
לכן זה לא קשור לקאמארנא, זה פשוט טעות.

 

[שלום הלוי]

לגבי זמן גר"א, זה מה שנפסק להלכה, ויש המחמירים לקרוא כמג"א.

לא נכון!
הרבה יהודים קיבלו את דעת המג"א להלכה, כל ההונגרים ידעו רק ממג"א, לא ידעו מזמנים אחרים.
מלא מקומות פסקו ברוב המקומות כמג"א מעיקר הדין.
כל מקומות החסידים קיבלו כן מעיקר הדין. וכנ"ל גם ההונגרים. וצא ושאל יהודי מבוגר הונגרי.

 

[והב בסופה]

לא נכון!
הרבה יהודים קיבלו את דעת המג"א להלכה, כל ההונגרים ידעו רק ממג"א, לא ידעו מזמנים אחרים.
מלא מקומות פסקו ברוב המקומות כמג"א מעיקר הדין.
כל מקומות החסידים קיבלו כן מעיקר הדין. וכנ"ל גם ההונגרים. וצא ושאל יהודי מבוגר הונגרי.

וגם רוב הקהילות של הספרדים

 

[כיכר הלקש]

וגם רוב הקהילות של הספרדים

כהלכה או כהנהגה?

 

[והב בסופה]

כהלכה או כהנהגה?

גם וגם, נהגו כן גם בסוף זמן תפילה ובפלג המנחה
אמנם חישבו מעה"ש (90 או 72 דק') עד צאה"כ של הגאונים (14 או 27 דק') דבר שלא יתכן, כי חצות יצא לפני חצי היום
היום, מחשבים את המג"א מעה"ש עד צאה"כ דרבנו תם (72 או 90 דק' אחר השקיעה, באופן שיהיה מקביל לעמוד השחר) שזה מאוחר יותר

 

[סאדיגורא]

אף שבארץ שהולך לפי שעון קהיר זה צריך להיות 9:40 כידוע

בא''י הזמן הוא 09:39-09:41, ואם עושים 10:00, זה 19-21 דק' אחרי הזמן, וזה לא שיטת הקאמרנאער, כיון שצריך לחשב את חצות הממוצע, שהוא ב11:39 עד 11:41 (תלוי באזורים בארץ) כל השנה, וסוזק''ש 3 שעות שוות לפני כן, 08:40 או 09:40 בשעון קיץ. אם עושים 10:00 זה 20 דק' אחרי הזמן

הם כתבו שעות קבועות, לא שבא"י זה ב"10" ולא ב"9:40", כיון שכאן זה שעון קהיר, וכידוע וכמפורסם.
לכן זה לא קשור לקאמארנא, זה פשוט טעות.

לדעתי הטעות הזו מאוד נפוצה, אך היא הינה טעות.
שכן שעות שוות הכוונה לשעון שלנו ולא משנה מי המציא את השעון והאם זה שעון קיץ או חורף.
('דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות', האם בני מלכים כל לילה בודקים בלוח מתי הוא שלוש שעות ועפי"ז מעמידין שעון מעורר? בני מלכים - קמים ב9!
זה כל הסיפור. לא 8:40 ולא השעות הזמניות דהלוח.)

 

[הרב מרודוש]

לדעתי הטעות הזו מאוד נפוצה, אך היא הינה טעות.
שכן שעות שוות הכוונה לשעון שלנו ולא משנה מי המציא את השעון והאם זה שעון קיץ או חורף.
('דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות', האם בני מלכים כל לילה בודקים בלוח מתי הוא שלוש שעות ועפי"ז מעמידין שעון מעורר? בני מלכים - קמים ב9!
זה כל הסיפור. לא 8:40 ולא השעות הזמניות דהלוח.)

מה פתאום!!!
ראית את הדברים בפנים???
השיטה שלהם סוברת ששלוש שעות נמדד לפי זמן שהיום והלילה שווים
ושיטת החולקים שסוברים שתלוי כל יום לפי זמנו דכיון שהיום קצר הם מקדימים לקום