נקודה ראשונה.
מסופר על כומר נוצרי שהיה מקיף את רבינו יונתן איבשיץ בשאלות שונות ומשונות. והגרי"א כדרכו בקודש.. פתר לו נכונה אחת אחת.
באחד הימים ניגש אליו הכומר שוב בשאלה, והגרי"א ביקש ממנו להבא, לרכז כמה שאלות.
לאחר שבוע ניגש עליו הכומר והציע בפניו שלוש שאלות.
א. מדוע היהודים בבית הכנסת אחוזי תזזית, הולכים מכאן לשם ומשם לכאן, ואילו אנחנו הנוצרים יושבים במקומותינו בשקט ושלווה.
ב. מדוע בית תיפלתנו אנו דואגים להביא מנקה שהמקום ישאר נקי ומצוחצח שלא כמו בתי הכנסיות שלא שומרים על ניקיון וסדר.
ג. מדוע בהלוויות של יהודים, שורר רעש המוני וכ"א מתערבב ונדחף בשני, ואילו בהלוויות הנוצרים מנגנים ניגונים שקטים, ואנשים עומדים בצורה מכובדת ובנימוס.
השיב לו ר' יונתן.
א. אתם, להבדיל מהיהודים שמאמינים בהקב"ה, מאמינים בימ"ש ילוד אישה שמתה. אז אין פלא שאתם יושבים בפני' בשקט ובדומיה כאדם שמוטל לפניו מתו. אבל אנו היהודים שמאמינים בהקב"ה, ואבא שלנו "חי וקיים" ממילא שורר חיל ורעדה בבית אבא המעורר את רגשותינו.
וממילא
ב. מקסימום כשבית קצת מלוכלך אבא יכול לנקות. אבל ימ"ש שלכם שמת, ואם לא שתשמרו בקפדנות על סדר וניקיון, מי ינקה אחריכם?
ולקינוח..
ג. ניצחתני.. ואדרבה אני שמח יותר להשתתף בהלוויותיכם..
מקווה שדייקתי במעשה שמסתמא לא התרחש.
ולענייננו..
גבאי צריך לדעת שסדר וניקיון בבית הכנסת זה דבר שמפריע לכלל המתפללים.
לדאוג שאנשים לא ישאירו כוסות קפה, לא יטנפו את הרצפה, להחזיר ספרים, להוציא מפות לשולחן בשבת, לסייד רטיבות בקיר, זה קלי ואנווהו! אל תעמיסו על 'אבא' יותר מדי... תגלו אחריות, ולא - 'מה אני יכול לעשות שאנשים מלכלכים...?'
יש הרבה מה לעשות! תערכו תורניות בין הלומדים והמתפללים שיסדרו את הספרים. תכתבו מודעות. תבזרו סמכויות לאנשים, והרבה דברים יסתדרו.
--------------------
נקודה נוספת.
מעשה שהיה.. בראש קהילה רפורמית, כומר, ושייח' - שנפגשו באירוע צדקה, וכל אחד ביקש לשמוע מהשני איך הוא מחלק למאמיניו, את כספי התרומות שמגיעות לידו.
הכומר סיפר: אני עומד בין שורת המושבים ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנופל בין השורות אני לוקח לעצמי, ומה שבין השורות שייך ל'מאמינים'.
השייח' סיפר: אני עומד בסהר, ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנשאר בתוך העיגול נוטל לעצמי, ומה שמחוץ לסהר שייך ל'מאמינים'.
ראש הקהל הרפורמי סיפר: אני עומד במרכז ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנופל למטה לוקח לעצמי ומה שנשאר כלפי מעלה שייך ל'מאמינים'... (עדנתי וד"ל)
ולענייננו..
ב"ה רוב הגבאים נקיי כפים וברי לבב. אבל במקומות שמנוהלים בידי כמה גבאים, כל אחד סוחב לכיוון שלו, ובפועל צרכי המתפללים ובית הכנסת נופל בין הכיסאות.
האחד סבור שנביאים עדיפים ממזגן, והשני סבור שעדיף לוח מודעות אלקטרוני על חשבון עזרת נשים רחבה, והשלישי סבור אחרת משניהם וכל אחד מרגיש שהוא הבעל הבית.
ואם עסקינן בגבאים נכבדים, אפנה לשכמותם בבקשה קטנה.
כשאתם מבקשים מאתנו המתפללים - כסף לצורך דבר מה, אין בעיה ואדרבה בשמחה, למרות שרבים מאיתנו חתומים על כמה וכמה הוראות קבע לבית כנסת. הו"ק למאור בשבת (קומבינה כזו, לחלק בין קופה לקופה..) הו"ק לחדר קפה.. הו"ק לספרים הו"ק לבין הזמנים וכו'. אבל, ואבל אחד גדול, תדעו גם להתייחס בסבר פנים יפות לכל מתפלל באשר הוא, כולל אורחים ובר בי רב לחד יומא. לדרוש בשלומם, ולהתערב היכן שצריך, לפתור בעיות מיד כשהם צצות. ולא להתנהל עם ראש קטן. גבאי שמרגיש שהנטל גדול עליו מזומן לפנות את מקומו.
ובכלל ראוי למנות גבאי שמקובל על כל הצדדים. אדם נעים הליכות שמגלה רגישות לסובבים, ולא אדם תוקפני או בעל מחלוקת וד"ל.
רק חייב לסיים בהבהרה אישית. אני כותב את כל זה, כי אני באמת מעריך עד אין קץ את עבודת הגבאים בכל אתר ואתר. וכמעט מעולם לא באתי בתלונה, ואדרבה תמיד מפרגן להם בפרט בתקופת החגים והימים הנוראים שעבודתם היא מעל למשוער. ובכל זאת יש דברים שדרושים תיקון וראוי לעורר את מודעות הגבאים, לטובתם ולטובת כולנו, המתפללים.
מסופר על כומר נוצרי שהיה מקיף את רבינו יונתן איבשיץ בשאלות שונות ומשונות. והגרי"א כדרכו בקודש.. פתר לו נכונה אחת אחת.
באחד הימים ניגש אליו הכומר שוב בשאלה, והגרי"א ביקש ממנו להבא, לרכז כמה שאלות.
לאחר שבוע ניגש עליו הכומר והציע בפניו שלוש שאלות.
א. מדוע היהודים בבית הכנסת אחוזי תזזית, הולכים מכאן לשם ומשם לכאן, ואילו אנחנו הנוצרים יושבים במקומותינו בשקט ושלווה.
ב. מדוע בית תיפלתנו אנו דואגים להביא מנקה שהמקום ישאר נקי ומצוחצח שלא כמו בתי הכנסיות שלא שומרים על ניקיון וסדר.
ג. מדוע בהלוויות של יהודים, שורר רעש המוני וכ"א מתערבב ונדחף בשני, ואילו בהלוויות הנוצרים מנגנים ניגונים שקטים, ואנשים עומדים בצורה מכובדת ובנימוס.
השיב לו ר' יונתן.
א. אתם, להבדיל מהיהודים שמאמינים בהקב"ה, מאמינים בימ"ש ילוד אישה שמתה. אז אין פלא שאתם יושבים בפני' בשקט ובדומיה כאדם שמוטל לפניו מתו. אבל אנו היהודים שמאמינים בהקב"ה, ואבא שלנו "חי וקיים" ממילא שורר חיל ורעדה בבית אבא המעורר את רגשותינו.
וממילא
ב. מקסימום כשבית קצת מלוכלך אבא יכול לנקות. אבל ימ"ש שלכם שמת, ואם לא שתשמרו בקפדנות על סדר וניקיון, מי ינקה אחריכם?
ולקינוח..
ג. ניצחתני.. ואדרבה אני שמח יותר להשתתף בהלוויותיכם..
מקווה שדייקתי במעשה שמסתמא לא התרחש.
ולענייננו..
גבאי צריך לדעת שסדר וניקיון בבית הכנסת זה דבר שמפריע לכלל המתפללים.
לדאוג שאנשים לא ישאירו כוסות קפה, לא יטנפו את הרצפה, להחזיר ספרים, להוציא מפות לשולחן בשבת, לסייד רטיבות בקיר, זה קלי ואנווהו! אל תעמיסו על 'אבא' יותר מדי... תגלו אחריות, ולא - 'מה אני יכול לעשות שאנשים מלכלכים...?'
יש הרבה מה לעשות! תערכו תורניות בין הלומדים והמתפללים שיסדרו את הספרים. תכתבו מודעות. תבזרו סמכויות לאנשים, והרבה דברים יסתדרו.
--------------------
נקודה נוספת.
מעשה שהיה.. בראש קהילה רפורמית, כומר, ושייח' - שנפגשו באירוע צדקה, וכל אחד ביקש לשמוע מהשני איך הוא מחלק למאמיניו, את כספי התרומות שמגיעות לידו.
הכומר סיפר: אני עומד בין שורת המושבים ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנופל בין השורות אני לוקח לעצמי, ומה שבין השורות שייך ל'מאמינים'.
השייח' סיפר: אני עומד בסהר, ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנשאר בתוך העיגול נוטל לעצמי, ומה שמחוץ לסהר שייך ל'מאמינים'.
ראש הקהל הרפורמי סיפר: אני עומד במרכז ומשליך את הכסף כלפי מעלה, מה שנופל למטה לוקח לעצמי ומה שנשאר כלפי מעלה שייך ל'מאמינים'... (עדנתי וד"ל)
ולענייננו..
ב"ה רוב הגבאים נקיי כפים וברי לבב. אבל במקומות שמנוהלים בידי כמה גבאים, כל אחד סוחב לכיוון שלו, ובפועל צרכי המתפללים ובית הכנסת נופל בין הכיסאות.
האחד סבור שנביאים עדיפים ממזגן, והשני סבור שעדיף לוח מודעות אלקטרוני על חשבון עזרת נשים רחבה, והשלישי סבור אחרת משניהם וכל אחד מרגיש שהוא הבעל הבית.
ואם עסקינן בגבאים נכבדים, אפנה לשכמותם בבקשה קטנה.
כשאתם מבקשים מאתנו המתפללים - כסף לצורך דבר מה, אין בעיה ואדרבה בשמחה, למרות שרבים מאיתנו חתומים על כמה וכמה הוראות קבע לבית כנסת. הו"ק למאור בשבת (קומבינה כזו, לחלק בין קופה לקופה..) הו"ק לחדר קפה.. הו"ק לספרים הו"ק לבין הזמנים וכו'. אבל, ואבל אחד גדול, תדעו גם להתייחס בסבר פנים יפות לכל מתפלל באשר הוא, כולל אורחים ובר בי רב לחד יומא. לדרוש בשלומם, ולהתערב היכן שצריך, לפתור בעיות מיד כשהם צצות. ולא להתנהל עם ראש קטן. גבאי שמרגיש שהנטל גדול עליו מזומן לפנות את מקומו.
ובכלל ראוי למנות גבאי שמקובל על כל הצדדים. אדם נעים הליכות שמגלה רגישות לסובבים, ולא אדם תוקפני או בעל מחלוקת וד"ל.
רק חייב לסיים בהבהרה אישית. אני כותב את כל זה, כי אני באמת מעריך עד אין קץ את עבודת הגבאים בכל אתר ואתר. וכמעט מעולם לא באתי בתלונה, ואדרבה תמיד מפרגן להם בפרט בתקופת החגים והימים הנוראים שעבודתם היא מעל למשוער. ובכל זאת יש דברים שדרושים תיקון וראוי לעורר את מודעות הגבאים, לטובתם ולטובת כולנו, המתפללים.