גיטין בקשת עזרה בהבנת דברי התוס' פרק השולח

[חכימא]

ז"ל התוס' פרק השולח דף מג
ואי אמרת קדושיו לאו קדושין יורשין מנא ליה. תימה דמה תולה יורשין בקידושין והלא בנו מן הפנויה יורשו כדאמרגבי עשרה כהנים שפירש אחד מהן ובעל דהולד שתוקי שמשתקין אותו מנכסי אביו משום דלא ידעי' אבוה מנו ואפי' בנו ממזר מערוה דלא תפסי בה קידושין תנן בפרק שני דיבמות דהוי בנו לכל דבר והיינו ליורשו והכא אי תפסי בה קידושין גרע טפי דאתי צד עבדות ומשתמש בא"א כדאמרינן [בהחולץ] וי"ל דסבר הש"ס דאם איתא דלאו בר קדושין הוא אין בנו מתייחס אחריו ולא דמי לעריות דתפסי בה קדושין לעלמא אבל האי דלאו בר קדושין הוא בשום מקום אין הבן מתייחס אחריו עכ"ל.
ולא אבין כוונתם הקדושה, במה שכ' והכא אי תפסי בה קידושין גרע טפי דאתי צד עבדות ומשתמש בא"א, והיינו דאתו למימר דאדרבה, אי תפסי קידושין יותר גרע לענין ירושה, ויש טעם לומר שלא יירשנו. ותמוה, במאי גרע, הא כבר הקדימו והוכיחו דאפילו ממזר יורש את אביו, ואם כן מה גריעותא יש אם בבביאה עבר אאיסור א"א, סו"ס בנו הוא לכל דבר ויורשו.
וצריך לי העני בדעת הסבר בדברי התוס', יודעני מי שיודע ושכמ"ה.

 

[הרוצה להחכים ידרים]

הרבה נתקשו בדבר ונשארו בצ"ב. אך ראיתי מי שמתרץ ולענ"ד זה האמת דאע"פ שתוס' הוכיחו דגם בן ממזר יורש אע"פ שנולד באיסור חמור עכ"ז זה יותר חידוש מנולד מפנויה ולכן כתבו דאדרבה אם יתפסו קידושין פחות מסתבר שבנו ירש דאתי צד עבדות ומשתמש באשת איש והבן ממזר.

 

[חכימא]

הרבה נתקשו בדבר ונשארו בצ"ב. אך ראיתי מי שמתרץ ולענ"ד זה האמת דאע"פ שתוס' הוכיחו דגם בן ממזר יורש אע"פ שנולד באיסור חמור עכ"ז זה יותר חידוש מנולד מפנויה ולכן כתבו דאדרבה אם יתפסו קידושין פחות מסתבר שבנו ירש דאתי צד עבדות ומשתמש באשת איש והבן ממזר.

לא מובן מה יותר חידוש, ומה ענין חידוש לכאן, הלא אתו לומר איפכא מהגמרא.
ועוד אינו מובן, שגם אם הולד ממזר הא אינו אלא חצי ממזר, והיינו בחציו עבד, אבל החציו בן חורין ולד מעליא הוא ויורש מעליא, וא"כ מאי גרע במה דהוי חציו ממזר.