צו בענין בישול בבישרא דתורא

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים (ו כא)

בתורת כהנים כאן וכן הוא במתני' זבחים פי"א מ"ז, אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, דהיינו שגם כלי חרס שהיה בתוכו רק עירוי מכלי ראשון, מתחייב הכלי חרס שבירה, וכן בכלי נחשת מריקה ושטיפה. והעיר בפליתי סי' ס"ט סק"ו, תינח אם עירה לתוך הכלי בשר של שארי בהמות, אבל אם היה החטאת עגל ושור ועירה לכלי, למה ישבר, הא לא יהיה עדיף מכלי ראשון גמור דבישרא דתורא אינו מתבשל בכלי ראשון, כדאמרינן בשבת מב: דמלח אינו מתבשל בכלי ראשון משום דבעיא מילחא בישולא כבישרא דתורא, וכל שכן בישרא דתורא עצמו, וכן פסק הרא"ש שם דבישרא דתורא אינו מתבשל בכלי ראשון, וא"כ כל שכן היכא דעירה, עכ"ד.

והנה בזבחים שם אמרו דעירה לתוכו רותח צריך שבירה מטעם בלוע בלא בישול, וא"כ יש ליישב לדעת הפוסקים דאע"ג דבישרא דתורא אינו מתבשל בכלי ראשון, אבל מ"מ בולע ופולט בתוכו, עי' ט"ז יו"ד שם ס"ק כ"ג, וקושית הפליתי היא להסוברים דגם אינו מבליע ומפליט, א"כ גם כשהוא בעין אינו מפליט טעם בכלי ראשון, וכל שכן בעירוי בעלמא.

אכן באמת דברי הפליתי תמוהים לכאורה, דהא בחטאות החיצונות הנאכלות ליכא עגל ושור, ורק בחטאות הפנימיות איכא שור, ובהם אין דין שבירה ומריקה ושטיפה כמבואר בזבחים צו: דאין שבירה בחטאות פנימיות, ואמנם משכחת לה דין מריקה ושטיפה בבישרא דתורא של שלמים, אבל קרא מיירי בחטאת, וא"כ שפיר י"ל דקרא לא איירי בבישרא דתורא.
​

◆ ◆ ◆​

ובעיקר הדבר יש לומר עוד, דהא דבישרא דתורא לא מתבשל בכלי ראשון, היינו דוקא בתחילת בישולו, אבל לאחר שכבר נתבשל מקודם לזה בכלי אחר על האש, הרי נתרכך ע"י הבישול ושוב יש לו בישול גם בכלי ראשון ואף בעירוי, וא"כ הכא דמיירי שנתבשל תחילה בכלי אחר על האש, ואח"כ עירה אותו לתוך כלי אחר, שפיר מבשל ומבליע גם על ידי עירוי בלבד. ובדומה למה שכתב הרא"ש בשבת פ"ג סי' י"ז, דבישרא דתורא שנמלח מהני לו בישול בכלי ראשון כיון שהמליחה מרככתו, עי"ש. וכל שכן כשנתבשל ממש. וא"ש הערת הפליתי הנ"ל, דגם בבישרא דתורא מהני ביה בישול ע"י עירוי לאחר שכבר נתרכך ע"י בישול, וממילא טעון שבירה.​

 

[גרינפלד]

אכן באמת דברי הפליתי תמוהים לכאורה, דהא בחטאות החיצונות הנאכלות ליכא עגל ושור, ורק בחטאות הפנימיות איכא שור, ובהם אין דין שבירה ומריקה ושטיפה כמבואר בזבחים צו: דאין שבירה בחטאות פנימיות, ואמנם משכחת לה דין מריקה ושטיפה בבישרא דתורא של שלמים, אבל קרא מיירי בחטאת, וא"כ שפיר י"ל דקרא לא איירי בבישרא דתורא.​

לפו"ר יתכן שקושיית המשנה היא על סתימת המשנה שכולל גם שלמים,
עי' לשון המשנה "אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים, טעונין מריקה ושטיפה.