בין חב"ד לבעל התניא...

[אהרן הלוי]

והבע"ת כותב בעד התפעלות חיצונית אינני זוכר את הלשון במדוייק.

אינני מבין למה כיוון מר. בפירוש כתב בספ"ג "כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה – לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית, כי אם דמיונות שוא".

אבל לגבי יעקב שהוא בריח התיכון שאמת היא מחוברת לכל המידות.
משם נמצא שאפילו שהאהבתו להשי"ת אינה אמיתית אל יצטער בזה.

שוב אינני מבין למה כיוון מר. המושג של 'יעקב בריח התיכון' מופיע פעמיים בתניא. פעם ראשונה בפי"ג. הפעם השניה היא באגרת הקודש פ"ו. היותר קשורה לענייננו היא הפעם השניה, ושם כותב בפירוש:

"אך התעוררות רחמים רבים לפני ה׳ צריך להיות גם כן באמת, וגם כשהוא באמת שלו איך יוכל על ידי אמת שלו לעורר רחמים עליונים מ״אמת ה׳״?
אך העצה לזה היא – מדת הצדקה, שהיא מדת הרחמים על מאן דלית ליה מגרמיה להחיות רוח שפלים כו׳, ובאתערותא דלתתא – אתערותא דלעילא, כו'".

 

[איך]

אינני מבין למה כיוון מר. בפירוש כתב בספ"ג "כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה – לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית, כי אם דמיונות שוא".

בלת"ק הבעל התניא אכן כתב שזה צריך להיות דרך התבוננות, אבל הוא לא שלל את החיצוניות שעוזרת.
משא"כ אדמו"ר האמצעי ובפרט הרש"ב, כתבו שהחיצוניות ממש מפריע, ולכן הם שללו את זה מכל וכל. (אצל הבע"ת הוא כותב כמומ"פ יגיעות בשר, ז"א שהוא אף כתב שהתלהבות חיצונית יעזור להתלהבות הפנימית)

 

[אהרן הלוי]

בלת"ק הבעל התניא אכן כתב שזה צריך להיות דרך התבוננות, אבל הוא לא שלל את החיצוניות שעוזרת.
משא"כ אדמו"ר האמצעי ובפרט הרש"ב, כתבו שהחיצוניות ממש מפריע, ולכן הם שללו את זה מכל וכל. (אצל הבע"ת הוא כותב כמומ"פ יגיעות בשר, ז"א שהוא אף כתב שהתלהבות חיצונית יעזור להתלהבות הפנימית)

לא ירדתי לסוף דעתו של מר.
הביטוי "יגיעת בשר" הנזכר כמה פעמים בתניא מבואר הוא בפרק מ"ב. תוכן הענין הוא: סיבת תאוות ורצונות הגוף מקורן ב'ישות' הגוף, ועל כן דרושה יגיעה גדולה להביא לביטול הגוף. וכמאמר הזוהר "״אעא דלא סליק ביה נהורא – מבטשין ליה כו׳. גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא – מבטשין ליה כו׳״.

וזה פירוש הביטוי 'יגיעת בשר'. ומה קשר יש א"כ לעדוד התפעלות חיצונית?!

חבל מאוד שמביעים דעה לפני שמבינים פשט פשוט בתניא.

 

[בקשו פני]

בשומרי אמונים אוחזים את עצמם ממשיכי דרכו של ר אהרן מסרעשלא וממילא ממשיכי דרכו של בעל התניא.

מאיפוא בדיוק.?
ר' אהרל'ה היה תלמיד של הבלועזובער
מי בהונגריה בדיוק היה תלמיד תלמידי הרה''ק מסטרעשלא
יש עובדה אחת שבדור האחרון מי שהדפיס והפיץ את ספרי הרה''ק הנ''ל
היה חסיד תו''א בשם קרויס וכיום בעיקר מתורת חכם יוצאת ההפצה

 

[י"ג מידות]

מאיפוא בדיוק.?
ר' אהרל'ה היה תלמיד של הבלועזובער
מי בהונגריה בדיוק היה תלמיד תלמידי הרה''ק מסטרעשלא
יש עובדה אחת שבדור האחרון מי שהדפיס והפיץ את ספרי הרה''ק הנ''ל
היה חסיד תו''א בשם קרויס וכיום בעיקר מתורת חכם יוצאת ההפצה

ככה כתוב בהקדמה להוצאה החדשה של עבודת הלוי.

 

[בקשו פני]

ככה כתוב בהקדמה להוצאה החדשה של עבודת הלוי.

על מה מוסבים דבריך על זה?

יש עובדה אחת שבדור האחרון מי שהדפיס והפיץ את ספרי הרה''ק הנ''ל
היה חסיד תו''א בשם קרויס

או על משהו אחר

 

[הרועה בשושנים]

קטונתי מלחוות דעי בענינים אלו, אך הוסיף על הדברים הנ"ל ואומר, שגם בעניני הלכה, חסידי חב"ד לא נוהגים תמיד כהרב בעל התניא, וא"א לפרט המקומות כי רבים הם.

ישנם דברים רבים שפסק בשולחנו ופסק אחרת בסידור והולכים אחר הסידור והוא הדין במחלוקות המעטות שיש בין בעל התניא ונכדו הצ''צ שהולכים אחר מה שפסק הצ''צ[ולדוגמא בברכת שהחיינו ביום פורים] ואין צורך להדגיש שסוכה וג' סעודות ותחנון ביט כסלו הם טענות שלא במקומן הואיל ובשלושת דברים אלו נהג בעל התניא דלא כפי שפסק בשולחנו.

 

[י"ג מידות]

על מה מוסבים דבריך על זה?

או על משהו אחר

שר אהרן מחזיק עצמו תלמיד ר אהרן מסטרעשלא.

 

[בקשו פני]

שר אהרן מחזיק עצמו תלמיד ר אהרן מסטרעשלא.

מקור?

 

[יהודי פשוט]

זה מה שעשה האדמו"ר האמצעי עם קונטרס ההתפעלות, הביא מושג שצריך לשאוף למצב בו האדם כ"כ מתבטל להשי"ת עד שלא מרגיש רצון מרוב ביטול היש.
ומה שנוצר הוא שבמקום להשים דגש על האבה ויראה - כמו שהבע"ת עשה.
החלו בחב"ד לשים דגש על דרכי הביטול, שעל זה הבעל התניא פחות הבליט למין הבינוני,

אתה רוצה לחלק בין ביטול ללא אהבה ויראה לאהבה ויראה ממש? נו נו, רעיון.

לא אני מחלק, זה היה המחלוקת בין האדמו"ר האמצעי לר' אהרן מסטראשלה

הרב יג מידות לפי איך שאני ראיתי בקונטרס ההתפעלות ובהקדמה לשערי העבודה של הר"א, אין ויכוח על עצם הענין של אהבה ויראה שנצרכת גם לפי האדמו"ר האמצעי.

 

[י"ג מידות]

הרב יג מידות לפי איך שאני ראיתי בקונטרס ההתפעלות ובהקדמה לשערי העבודה של הר"א, אין ויכוח על עצם הענין של אהבה ויראה שנצרכת גם לפי האדמו"ר האמצעי.

נכון.
אני לא מחלק בין יראה ואהבה אלא על מה שמים את הדגש.
על עוררות הרגשות או על ביטול היש.
הבע"ת שם את הדגש על עוררות מידות אהבה ויראה בתחבולות שונות.
האדמור האמצעי שם את הדגש על ביטול היש.

 

[יהודי פשוט]

נכון.
אני לא מחלק בין יראה ואהבה אלא על מה שמים את הדגש.
על עוררות הרגשות או על ביטול היש.
הבע"ת שם את הדגש על עוררות מידות אהבה ויראה בתחבולות שונות.
האדמור האמצעי שם את הדגש על ביטול היש.

האדמו"ר האמצעי מדגיש שהתעוררות אהוי"ר לפני שיש ביטול היש אינם אהוי"ר אמיתיים, ועל כך חולק עליו ר"א ואומר שכיון שיש בהם נקודה אמיתית (מעורבת טוב ורע) אח"כ שייך לברר את האהוי"ר שיהיו נקיים (מישות) אך אם לא יתעוררו ויחכו עד אחרי ביטול היש לא יגיעו לעולם לאהוי"ר.

 

[איך]

האדמו"ר האמצעי מדגיש שהתעוררות אהוי"ר לפני שיש ביטול היש אינם אהוי"ר אמיתיים, ועל כך חולק עליו ר"א ואומר שכיון שיש בהם נקודה אמיתית (מעורבת טוב ורע) אח"כ שייך לברר את האהוי"ר שיהיו נקיים (מישות) אך אם לא יתעוררו ויחכו עד אחרי ביטול היש לא יגיעו לעולם לאהוי"ר.

מדויק. במילים אחרות - זה מה שהאדמו"ר האמצעי, ובהמשך בעיקר הרש"ב ביארו שאם אין ביטול זה הוכחה שהכל לא היה אמיתי, ממה שנראה לי אצל ר"א (וכמובן גם אצל רוב החצרות האחרות) לא היה כזה מושג, אכן - הכי טוב שזה יביא לביטול, אבל הם לא כתבו שאם זה הביא לביטול זה לא שווה, הם כתבו שכל רגע דביקות של יהודי זה משהו מעולה.

 

[י"ג מידות]

מדויק. במילים אחרות - זה מה שהאדמו"ר האמצעי, ובהמשך בעיקר הרש"ב ביארו שאם אין ביטול זה הוכחה שהכל לא היה אמיתי, ממה שנראה לי אצל ר"א (וכמובן גם אצל רוב החצרות האחרות) לא היה כזה מושג, אכן - הכי טוב שזה יביא לביטול, אבל הם לא כתבו שאם זה הביא לביטול זה לא שווה, הם כתבו שכל רגע דביקות של יהודי זה משהו מעולה.

חשוב לציין.
האדמו"ר הזקן לא חלק עליהם וכן תלמידו ר' @אהרן הלוי מסרעשלא.
אלא שנחלקו האם צריכים להתאמץ בשביל לעבוד את השי"ת מתוך דביקות אמיתית. שזה דרך הצדיקים.
או שצריך לעבוד את השי"ת אפילו עם רגשות מזוייפים העיקר שח"כ יבוא הרגש האמיתי.

 

[איך]

הסיבה של

או שצריך לעבוד את השי"ת אפילו עם רגשות מזוייפים העיקר

היא רק כי -

שח"כ יבוא הרגש האמיתי.

אתה בטוח ששלושתם סברו שאם זה לא אמיתי 100% זה פשוט לא שווה כלום?

 

[י"ג מידות]

אתה בטוח ששלושתם סברו שאם זה לא אמיתי 100% זה פשוט לא שווה כלום?

לא לא שווה כלום.
זה פשוט לא אמיתי.
אבל האדמור האמצעי יותר סלד מהאהבה המזוייפת הנ"ל.

 

[איך]

לא לא שווה כלום.
זה פשוט לא אמיתי.
אבל האדמור האמצעי יותר סלד מהאהבה המזוייפת הנ"ל.

אכן, זה מה שנראה לי.
האדמו"ר האמצעי סלד ממש מזה, השאר אולי אמרו שזה לא מספיק, אבל בהחלט אמרו שזה חלק ממצוות הדביקות.