סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' | מדור מאמרים סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' | מדור מאמרים
סוג המאמר
סדרת מאמרים

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון'​


בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו".

וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי השם אל בני ישראל".

וכן בראש השנה אומרים את הפסוק "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב".

וביום כיפור אומרים "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני השם תטהרו".

וכן בכל מועד ומועד לפי עניינו.

ומקור הדבר מובא בספר העיתים סימן קל"ז בשם רב שלום גאון, וז"ל:

"ואמר מר רב שלום גאון ז"ל: בלילי שבתות ובלילי ימים טובים נמי במעריב נהגו לומר שומר עמו ישראל. ובישיבה ובבית רבינו שבבבל אין מנהג כן אלא תחת שומר עמו ישראל חותמין ברוך פורס סוכת שלום על עמו ישראל ועל ירושלים ואין אומר אחריה כל עיקר אלא קדישא לאלתר. ובשאר כנסיות ישראל או בשאר מקומות ישראל אומר שומר עמו ישראל לעד ואומר ושמרו בני ישראל את השבת. אבל ברוך ה' לעולם אין אומרים לא בישיבה ולא בבבל כולה. ואנן חזי לן לעניות דעתן דאפשר למיהוי האי מנהגא באתרי דלא אמרי כלום בתר פורס סוכת שלום מפני שממהרין לקבל שבת ולכנוס לקדושתו כחובה עלינו תמיד ועוד דהני פסוקי דתחנוני ודשמירה דתקינו רבנן בתראי דבתר הוראה למיחתם בתריה המולך בכבודו וכיון דבשבת אסור לו לאדם למישאל צרכיו עקרו להני פסוקין כי היכא דעקרו רבנן שמונה עשרה ברכות דאינון חובה. ושמיע לן נמי דהאידנא נהגו בכל המקומות לומר ושמרו בני ישראל את השבת וכו'".

היינו שבישיבה בבבל נהגו שלא לומר פסוקי ושמרו, אבל בכל שאר המקומות כן נהגו.

ובטעם הדבר כתב האבודרהם בסדר תפילת ערבית של שבת, וז"ל:

"ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגו' בין גאולה לתפילה, לומר שאם ישמרו ישראל את השבת כראוי מיד נגאלין. וכתב אבן הירחי, ואומרים בצרפת בשבתות ושמרו בני ישראל וגו' ובשאר מועדים אלה מועדי ה' וגו' וידבר משה את מועדי ה' וגו' תכף לחתימת הפורש סוכת שלום עלינו, כלומר שיפרוש סוכת שלומו עלינו אם נשמרהו כראוי. וכן ייסד החכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל פיוט לשבת כי אשמרה שבת אל ישמרני אות היא לעולמי עד בינו וביני".

היינו שכיוון שאם שומרים את השבת זוכים לגאולה, ולכן סומכים את פסוקי שמירת השבת לגאולה.

וכן כתב הטור בסימן רס"ז, והוסיף שלכן הוה גאולה אריכתא, וז"ל:

"ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל את השבת וגו' לומר שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה והוא גם כן מעין גאולה כדכתיבנא לעיל ריש סי' רמ"ב שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין".

אמנם זה מחודש שדבר זה אינו רק בשבת, אלא גם ביום טוב – אם שומרים אותו כראוי זוכים לגאולה. ויש לעיין מהו מקורו של האבן הירחי לזה.

והנה יש לדון מדוע אינו הפסק בין גאולה לתפילה.

הנה במאמר לעיל לגבי האם צריך לסמוך בכלל גאולה לתפילה בשבת הבאנו את דברי האור זרוע, וז"ל:

"מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל דבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה הואיל דנפקא לן מהאי קרא דיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה".

וכן כתב בכלבו וז"ל:
"ואין להקפיד בשבת בסמיכת גאולה לתפילה לפי שאין צרה בשבת".

והרמ"א בדרכי משה פסק להלכה שלדברים הצריכים מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, וז"ל:

"ולענין מעשה נראה לי דודאי להפסיק בשבת בדברים בטלים או כדומה לזה אסור כדברי הב"י אבל בדברים הצריכים יש לסמוך אדברי אור זרוע".

ואם כן בוודאי שלאמירת פסוקים שהם מנהג קדום לאמרם מותר להפסיק.

אמנם האור זרוע עצמו סובר שצריך לסמוך גאולה לתפילה גם בשבת, וז"ל:

"אחר שגומרים מזמורים וקריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה - אף על פי שבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה כדפירש ר"ת משום דילפינן לה בירושלמי מיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה הוא".

וכן סובר הבית יוסף, וז"ל:

"וכתוב בהגהות אשר"י פרק קמא דברכות דבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה דכתיב בתריה דיהיו לרצון אמרי פי, ובשבת לאו יום צרה הוא. ע"כ. ואין דבריו נראין, דההוא קרא סמך בעלמא, ובלאו ההוא קרא צריך לסמוך גאולה לתפילה. ועוד דתפילת שבת במקום תפילת חול דענייה בעת צרה היא".

ואם כן לשיטתם תמוה איך מותר לומר פסוקי ושמרו בשבת.

ולכאורה יסברו כהטור שהובא לעיל שהוה כגאולה אריכתא.
 

הודעות מומלצות

מה ידידות יצר פוסט חדש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים

חזור
חלק עליון