אמר רבי פלוני משום רבי פלוני - ביאור

[הצעיר שבחבורה]

איתא בסדר תנאים ואמוראים חלק ב

עח. וכל היכא דאיכא אמר ר' פלוני משום רבי פלוני, לא רבו היה.

ויש לי להשיב על כלל זה, דאיתא (ברכות ח ב) "רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא"

ויותר נראים לי דברי רש"י (חולין יז ב) "כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא שמע מאחרים שקבלוה ממנו"

 

[אמת נהדרת]

איתא בסדר תנאים ואמוראים חלק ב

עח. וכל היכא דאיכא אמר ר' פלוני משום רבי פלוני, לא רבו היה.

ויש לי להשיב על כלל זה, דאיתא (ברכות ח ב) "רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא"

ויותר נראים לי דברי רש"י (חולין יז ב) "כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא שמע מאחרים שקבלוה ממנו"

זה אותו דבר בשתיהם הכוונה שלא שמע ממנו בשיעור.

 

[הצעיר שבחבורה]

זה אותו דבר בשתיהם הכוונה שלא שמע ממנו בשיעור.

לענ"ד, דוחק לפרש כן את המילים "לא רבו היה".

 

[געגועים]

איתא בסדר תנאים ואמוראים חלק ב

עח. וכל היכא דאיכא אמר ר' פלוני משום רבי פלוני, לא רבו היה.

ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (ב"ב יד, ב) משום שלא היה רבו מובהק קאמר משום (כללי הגמרא)

ויש לי להשיב על כלל זה, דאיתא (ברכות ח ב) "רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא"

ויותר נראים לי דברי רש"י (חולין יז ב) "כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא שמע מאחרים שקבלוה ממנו"

גם בזה יש יוצאים מן הכלל

 

[הצעיר שבחבורה]

ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (ב"ב יד, ב) משום שלא היה רבו מובהק קאמר משום (כללי הגמרא)

וגם זה נסתר מהמימרא דלעיל, ר"ע היה רבו מובהק דרשב"י.

 

[הצעיר שבחבורה]

גם בזה יש יוצאים מן הכלל

כיצד ניתן לדעת אם שמע ממנו או שמע מאחרים את המימרא הזו?

 

[געגועים]

כיצד ניתן לדעת אם שמע ממנו או שמע מאחרים את המימרא הזו?

יעויין ביד מלאכי כללי האל"ף אות ע"ה

 

[בדרך חדשה]

איתא בסדר תנאים ואמוראים חלק ב

עח. וכל היכא דאיכא אמר ר' פלוני משום רבי פלוני, לא רבו היה.

ויש לי להשיב על כלל זה, דאיתא (ברכות ח ב) "רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא"

ויותר נראים לי דברי רש"י (חולין יז ב) "כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא שמע מאחרים שקבלוה ממנו"

שמא הסתו"א גרס אחרת בברכות שם (ובכל כיוצא בזה לו איכא)

ובכלל, אפשר כי אין כוונתו שבכל מקום בהכרח שאינו רבו, אלא ההפך, שלא בכל מקום בהכרח הוא כן רבו (וברוב לא, אך יתכן שכן)...

וברש"י הרי זה משמיה, ושמא שאני שמיה מ - משום, וצ"ב

חוץ מזה, הרי הסתו"א כתב על אמר וכו', ואילו בדוגמא דאייתי מר הלשון: רבי... אומר וכו' (ואע"ג דבפשוטו היינו הך, מ"מ לכאורה קושיא אין כאן)