פסח, חודש ניסן - אליהו הנביא מצטרף לזימון | פורום אוצר התורה פסח, חודש ניסן - אליהו הנביא מצטרף לזימון | פורום אוצר התורה

פסח, חודש ניסן אליהו הנביא מצטרף לזימון

געגועים

געגועים

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,004
תודות
2,226
נקודות
485
סיפר נין הרבי [האדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זצוק"ל], מוהרא"מ האדמו"ר מאשדוד שליט"א: שנה אחת היינו בליל הסדר בדיוק תשעה מבוגרים החייבים במצוות, והנה הגיע השעה לומר "ברך" לברך ברכת המזון על סעודת החג, אחרי הצפון שנאכל בקדושה ובענין רב. מסתכל מרן הרבי הסב"ק על היושבים, ואומר: מדוע שלא נברך ברכת המזון בתוספת אמירת "אלוקינו", צאו החוצה וחפשו אולי יעבור איזה יהודי ויצטרף עמנו. הציבור תהה, ואמר לרבי שבליל הסדר אין אנשים בחוץ, ואחד העיר שגם אם נמצא מישהו בחוץ, יהיה הוא אחרי האפיקומן, ואסור לו לטעום כלום, ולא יוכל להצטרף עמנו. מרן הסב"ק חייך במאור פנים, קיבל את כל התלונות, וביקש רק לזמן מועט שיצא אחד לחפש, אולי יקרה כה איזה עשירי יהיה קודש.

בינתיים ציווה מרן הרבי הסב"ק לזמר שיר המעלות, ועוד שיר המעלות, ועוד שיר המעלות, כבר חשבנו שנשיר כלוויים חמש עשרה שיר המעלות. סוף כל סוף נכנס השליח והכריז שחיפש וחיכה, ואין נפש חיה בחוץ. הסכים הרבי הסב"ק ופסק שעשינו את ההשתדלות שלנו ונברך כך בלא עשרה.

והנה לפליאת כולם כשהרימו למרן הרבי הסב"ק את כוס ברכת המזון, אמר בקול רם ובוטח: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו", דרך ארץ היה בשולחן מלכים, ואף אחד לא תיקנו, וידעו בבירור שיש כאן איזה ענין, ולא ידעו מה הוא.

כשגמרו לברך ברכת המזון, ושתו כוס שלישי מן הארבע כוסות, הרהיב עוז אחד מבני המשפחה ושאל את הרבי הסב"ק, מה היה פשר הדבר שאמר "אלוקינו", הרי היינו לבסוף תשעה בלבד ולא עשרה.

נענה הרבי הסב"ק כשבת צחוק מאירה על פניו: הרי מאמינים בני מאמינים אנו בבואו של אליהו הנביא לכל סדר יהודי, והוא בוודאי יכול להצטרף עמנו לזימון, גם אם לא זוכים לראותו בפועל, מאמינים אנו בפועל ממש, והאמונה חזקה מהראיה, ובוודאי שלא היה הדבר לבטלה, היה לנו עשרה, אליהו הנביא היה העשירי [1].

(אמרתך חייתני להרה"ח ר' משה דוד מרדכי וינברג שליט"א עמוד 60)
​

[1] ובספר "וזכרך" להרה"ח ר' משה דוד מרדכי וינברג שליט"א (עמוד תקיט) מסופר שבליל הסדר תשנ"ג היה דבר פלא שבעת שהגיעו לברך, ומזגו לרבינו את כוס ברכת המזון, אמר רבינו בברכת הזימון נברך 'לאלוקינו' כאילו שיש עשרה, והיו שם באותה שעה תשעה אנשים ולא יותר, נכדו מוהריא"ל וינברג רמז לו שיש רק תשע ואין עשר, אבל הרבי לא הגיב, והמשיך כך כאילו יש מנין, ואמרו החסידים אולי צירף את אליהו הנביא! [חסידים מספרים שכשהיה האמרי אמת מגור באיטליה, במלחמת העולם השניה בשנת ת"ש, בירך בליל הסדר 'לאלוקינו', ולא היה מנין, רמזו לו, ועשה תנועה בראשו כמי שיודע מכך, ואעפ"כ אמר 'לאלוקינו', ומי יעמוד בסוד קדושים].​
 
כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן שפ) [החיד"א ז"ל] וזה לשונו:

"אליהו הנביא זכור לטוב שהוא בא ויורד בעוה"ז שמתלבש בגוף ולומד עם החכמים והולך ובא עמהם כשאר אדם אם יש לו דין מלאך גמור בעת שהוא בעוה"ז ומתלבש בגוף או דילמא יש לו דין נביא, ונפקא מינה אם חייב להתפלל וכן בשאר מצות בהיותו בעוה"ז ואם יצטרף למנין קדיש וקדושה...

תשובה. גם בהיותו מלובש בגוף בעולם הזה ויושב עם החכמים ובא עמהם בדמות אדם ממש, עם כל זה הוא חשוב מלאך ויש לו דין מלאך גמור בכל העניינים ואינו נכלל עם בני אדם, וראיה לזה ממ"ש בגמרא דפסחים דף פ"א ע"ב ברייתא ערוכה שם: "איזהו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם ,הכיר בה אחד בסוף העולם אין זה טומאת התהום", והיא הלכה פסוקה להלכה בהרמב"ם ה' נזירות, עיין שם, והנה אליהו הנביא זכור לטוב ודאי הוא מכיר בה, ואם נחשב בכלל בני אדם להיותו מלובש בגוף, אם כן בהיותו בעולם הזה ליכא טומאת התהום, דהא איכא חד דמכיר בה, אלא ודאי גם בהיותו מלובש בעולם הזה יש לו דין מלאך גמור ולכן אין ידיעתו והכרתו בזה מעכבת, דאינו בכלל בני אדם. יהי רצון זכותו יגן בעדינו".

ומעתה מה שהביא הרב געגועים הוא נגד ההלכה הפשוטה.
 
געגועים אמר:
סיפר נין הרבי [האדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זצוק"ל], מוהרא"מ האדמו"ר מאשדוד שליט"א: שנה אחת היינו בליל הסדר בדיוק תשעה מבוגרים החייבים במצוות, והנה הגיע השעה לומר "ברך" לברך ברכת המזון על סעודת החג, אחרי הצפון שנאכל בקדושה ובענין רב. מסתכל מרן הרבי הסב"ק על היושבים, ואומר: מדוע שלא נברך ברכת המזון בתוספת אמירת "אלוקינו", צאו החוצה וחפשו אולי יעבור איזה יהודי ויצטרף עמנו. הציבור תהה, ואמר לרבי שבליל הסדר אין אנשים בחוץ, ואחד העיר שגם אם נמצא מישהו בחוץ, יהיה הוא אחרי האפיקומן, ואסור לו לטעום כלום, ולא יוכל להצטרף עמנו. מרן הסב"ק חייך במאור פנים, קיבל את כל התלונות, וביקש רק לזמן מועט שיצא אחד לחפש, אולי יקרה כה איזה עשירי יהיה קודש.

בינתיים ציווה מרן הרבי הסב"ק לזמר שיר המעלות, ועוד שיר המעלות, ועוד שיר המעלות, כבר חשבנו שנשיר כלוויים חמש עשרה שיר המעלות. סוף כל סוף נכנס השליח והכריז שחיפש וחיכה, ואין נפש חיה בחוץ. הסכים הרבי הסב"ק ופסק שעשינו את ההשתדלות שלנו ונברך כך בלא עשרה.

והנה לפליאת כולם כשהרימו למרן הרבי הסב"ק את כוס ברכת המזון, אמר בקול רם ובוטח: "נברך אלוקינו שאכלנו משלו", דרך ארץ היה בשולחן מלכים, ואף אחד לא תיקנו, וידעו בבירור שיש כאן איזה ענין, ולא ידעו מה הוא.

כשגמרו לברך ברכת המזון, ושתו כוס שלישי מן הארבע כוסות, הרהיב עוז אחד מבני המשפחה ושאל את הרבי הסב"ק, מה היה פשר הדבר שאמר "אלוקינו", הרי היינו לבסוף תשעה בלבד ולא עשרה.

נענה הרבי הסב"ק כשבת צחוק מאירה על פניו: הרי מאמינים בני מאמינים אנו בבואו של אליהו הנביא לכל סדר יהודי, והוא בוודאי יכול להצטרף עמנו לזימון, גם אם לא זוכים לראותו בפועל, מאמינים אנו בפועל ממש, והאמונה חזקה מהראיה, ובוודאי שלא היה הדבר לבטלה, היה לנו עשרה, אליהו הנביא היה העשירי [1].

(אמרתך חייתני להרה"ח ר' משה דוד מרדכי וינברג שליט"א עמוד 60)
​

[1] ובספר "וזכרך" להרה"ח ר' משה דוד מרדכי וינברג שליט"א (עמוד תקיט) מסופר שבליל הסדר תשנ"ג היה דבר פלא שבעת שהגיעו לברך, ומזגו לרבינו את כוס ברכת המזון, אמר רבינו בברכת הזימון נברך 'לאלוקינו' כאילו שיש עשרה, והיו שם באותה שעה תשעה אנשים ולא יותר, נכדו מוהריא"ל וינברג רמז לו שיש רק תשע ואין עשר, אבל הרבי לא הגיב, והמשיך כך כאילו יש מנין, ואמרו החסידים אולי צירף את אליהו הנביא! [חסידים מספרים שכשהיה האמרי אמת מגור באיטליה, במלחמת העולם השניה בשנת ת"ש, בירך בליל הסדר 'לאלוקינו', ולא היה מנין, רמזו לו, ועשה תנועה בראשו כמי שיודע מכך, ואעפ"כ אמר 'לאלוקינו', ומי יעמוד בסוד קדושים].​
לחץ כדי להרחיב...
וכן הוא להלכה?
 
געגועים אמר:
נענה הרבי הסב"ק כשבת צחוק מאירה על פניו: הרי מאמינים בני מאמינים אנו בבואו של אליהו הנביא לכל סדר יהודי, והוא בוודאי יכול להצטרף עמנו לזימון, גם אם לא זוכים לראותו בפועל, מאמינים אנו בפועל ממש, והאמונה חזקה מהראיה, ובוודאי שלא היה הדבר לבטלה, היה לנו עשרה, אליהו הנביא היה העשירי
לחץ כדי להרחיב...
משמע מזה שכל אחד יכול לצרפו לזימון - אם מאמין בפועל שאליהו הנביא נמצא.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון