איסור מחיקת השם בקורא ספרים אלקטרוני

[שוחר דעת]

שלום וברכה לחו"ר הפורום שליט"א
שאלה בפי, במהלך השנים עלו הרבה נדוני הלכה בעניין כתיבה והצגת אותיות במחשב שהוו נפק"מ לעניין מחיקת השם או כתיבה בחול המועד שלא לצורך וכו', ונתפרסמו תשובות בעניין מגדולי הפוסקים בדור האחרון.
בעשור האחרון (כמדומני) החלו לייצר בצורה המונית מכשירים המציגים טקסט בטכנולוגיה הנקראת דיו אלקטרוני. [מסך מחשב מבוסס על נורות קטנטנות המאירות יחד בצבעים שונים כדי ליצור טקסט או תמונה, לעומת זאת מסך המבוסס על דיו אלקטרוני מכיל קפסולות קטנטנות ובתוכם דיו שחור ולבן מיוחד המגיב לזרם חשמלי, כאשר זרם חיובי יגרום לדיו שחור ושלילי יגרום ללבן, וכך נוצר הטקסט על המסך. אחד החידושים הוא שאין צורך בחשמל כדי להשאיר את הטקסט מוצג על המסך אלא רק ברגע שמשתנה הטקסט או המסך, וכך יכול להיות שאף בזמן שהמכשיר כבוי עדיין יופיע הטקסט\תמונה על המסך עד שיידלק המכשיר או ישנו את הטקסט]

בעוד הרבה פוסקים נקטו שבמחשב אין בעיה של מחיקת השם ומטעם שכתב כזה אין בו ממשות ובצירוף זה שהכתב נועד מלכתחילה להימחק (זכורני שראיתי כן מר"מ שטרנבוך), יש לדון בכתב של דיו אלקטרוני שלכאו' הכתב הוא ממשי ולא ע"י נורות בעלמא אלא ע"י דיו, וגם הכתב מצד עצמו יכול להשאר ואינו עומד רק ע"י הכח החשמלי. מאידך גם כתב כזה לכאו' מיועד להימחק מתחילתו שכן המסך מיועד לשימושים שונים כקריאת ספרים או ציור (אלא דגם הסברא בכתב המיועד להמחק כמדומני שלא אמרו אלא בצירוף שאר הטעמים הנ"ל להיתר). נפק"מ לאיסור מחיקת השם או כתיבה בחוה"מ שלא לצורך.
אם יש לאי מי מקורות או פסק לנדון אשמח מאוד לשמוע
יש"כ

 

[תורה תמימה]

תשובות והנהגות כרך ג סימן שכו
שאלה: איסור מחיקת השם במחשב דס"ת (קמפיוטר)
לדברי השואל יש מחשב עם מסך זכוכית משוח, ומראה שם השם ית"ש, ובפעולה נוספת מוחקים אותו, ולדבריו ראוי לחשוש לאיסור מחיקת השם, ומביא מדברי החזו"א זצ"ל (ביו"ד קס"ד) שמצדד להקל כשנדפס בכח אחר או כשנכתב לאבד, אבל מסיים שאם יש הזכרות ודאי קשה להקל באיסור לאו, וכן הקמפיוטר שמשתמשים בו לבדוק ס"ת בארץ ישראל ראוי לחשוש לאיסור תורה, ומביא שכמה גדולי תורה הסכימו לאסור, ע"כ תוכן דבריו.

והנה כבודו כתב באריכות אופן פעולת המחשב, ואודה ולא אבוש שאין אני מבין כל הצורך, אבל אכתוב לו כמה טעמים שלדעתי אין בו איסור, ואילו באמת אסור כה"ג כדבריו, הנה כל החומשים וסידורים היום בדפוס נעשים בקמפיוטר ולדבריו נדפסים כולם באיסור מחיקת השם.

וליישב המנהג נראה. ראשית דבר, האותיות כאן אינם קיימים ואין בהם ממש, ואין כאן כתב, אלא שלדבריו יש באותיות ממש על המסך, ונראה דאף אם האמת כדבריו, הלוא בעצמו טוען שאינו ניכר לבני אדם אלא הוי כאין בו ממש. ונראה שאם כפי ראות בני אדם אין בו ממש, אף שלחכמי טכנולוגיה ידוע שיש בו ממש חשיב אין בו ממש, דיסוד האיסור הוא משום בזיון דכתב, ובבזיון אזלינן לפי מראית בני אדם (עיין רמב"ם ספ"ה דשבועות) ולכן לא אסרה תורה בזה מחיקה. ונראה עוד שכאן אף אם נחשבו לכתב ממש מחמת המשוח, מ"מ כיון שאין זה כתב העומד בעצמו, אלא האלקטרי מעמידו כל רגע ורגע, שבכיבוי אלקטרי מתכבים מיד, י"ל דהתורה אסרה רק בקודש שעומד מצד עצמו, או השם הקדוש כשעומד מצד עצמו ולא בדבר שכפי הראות אין בו ממש. ואף מה שע"פ חכמי הטכנולוגיה יש בו ממשות, מ"מ הואיל ותלוי באלקטרי ועומד להתחלף מיד, לא חשוב ליהוי בזה איסור דמחיקה, שמתחילת יצירתו קלוש ולא כדבר קדוש דאותיות השם.

עוד נראה שכאן נכתב ע"מ למחוק מיד, ואף שלא שרינן באותיות השם כתב ע"מ למחוק, היינו דוקא בכתב גמור דכוונתו למחוק, אבל במכונה זאת שכל יצירתו היא קלישא, ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שלמחיקה קאי, אין זה השחתה כשמסלקו, ולא אסרה תורה כה"ג, וגם בחז"ל לא מצינו שאסרו כן כשמוכח שעיקרו למחיקה מיד ולכן אין זה בזיון לקודש.

עוד נראה דשם שנכתב שלא בקדושה אין בו איסור תורה דמחיקה, ואף להפוסקים שגם שלא בקדושה יש איסור תורה דמחיקה, מ"מ היינו דוקא בכתב גמור שמוחק שלא לצורך, אבל שם שכל עיקרו קלוש אזי ניכר שהמחיקה היא לצורך קודש, כמו בנידון דידן שכל הפעולה היא לצורך קודש, לבדוק אם יש קדושת ס"ת בהנבדק לתקנו, ורק לאחר תיקון יחול בו קדושה גמורה, אם כן הכא דהמחיקה דשם שלא בקדושה היא לצורך קדושה, יש לומר דלא אסור כשניכר ומוכח שכן.

עוד נראה דמה דאסרנו בכל מקום למחוק שם אף שלא קידש, היינו משום שאפילו אם השם לא נתקדש, מ"מ המקום שנמצא השם קדוש בזה גופא שנכתב שם שמו ית"ש, ואף שנכתב שלא בקדושה מ"מ נתקדש בקדושת כתבי קודש, וכן פירש מרן הגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל דברי התוס' בערכין (ו. ד"ה יגוד) שאפילו חותך השם מכלי מ"מ יש על מקום השם קדושה ופירש דהיינו קדושת כתבי קודש שהשם קדוש, ואף אם אין בו קדושת השם ממש, מ"מ יש במקום קדושה, והקלף בקדושת כתבי קודש, שאפילו נכתב שלא בקדושה ולא חל ביה קדושת האזכרות מ"מ יש קדושת כתבי הקודש לקדש הקלף או כלי, ולפי"ז י"ל דכשאין מקום לקדש אזי מעיקרא אין בו איסור, ואין דין מחיקה.

 

[שוחר דעת]

יש"כ אכן זו התשובה אליה נתכוונתי. ומעתה אחר שהסתכלתי מחדש בדבריו, נראה שגדר איסור מחיקת השם הוא משום השחתה ולפמ"ש שבמחשב אינו השחתה הואיל ומחשבתו ניכרת ממעשיו וכן היצירה מעיקרא היא קלישא, יש מקום להתיר אף בהנ"ל. מאידך מצד הנדון אם הוא כתב שיש בו ממש לכאו' יותר קשה לומר שזה הוא כתב שאין בו ממש, אלא אם נאמר שכיוון שאינו עתיד להתקיים מתחילתו זה הוא כתב גרוע בבחינת אין בו ממש (וגרע מכתב בדיו על גבי דף בעלמא שאינו עשוי כדי להתקיים), וכן יל"ד מצד מ"ש בסו"ד שבמחשב אין מקום לקדש, ולכאו' בנדו"ד שיש חלקיקי דיו אולי גם יש מקום לקדש.

ולעניין כתיבה בחוה"מ נמי יש לדון מצד עצם הכתיבה והמחיקה ורק מצד אם חשיב יש בו ממש, דאין שייכות לסברות הנ"ל שנאמרו לעניין השחתה במחיקת השם. ומצינו איסור בכתיבה בשבת אף באבק ואולי כ"ש הוא לנדון כאן.

 

[יואל שילה]

מצ"ב מש"כ בזה

 

[שוחר דעת]

מצ"ב מש"כ בזה

המקורות המובאים בקובץ יהיו לי לעזר רב.
א) אך עצם הסברות לדינא מוקשות מאוד וחלקן אף אינן מתקבלות על דעתי הקלושה. כל הערות שכתב שם הרב המעיר\המאיר (זה אתה?) נכונות מתחילתם ועד סופם. ועכ"פ כעת אין בידי להאריך בזה.
אך הכיוון להתיר (אם שייך כן) הוא לכאו' משום שכך הוא דרך שימושו, וכאדם הלומד בספר ומכסה את הדף שיש בו את השם ע"י דפדוף לדף הבא, כך גם במכשיר כזה שהמסך מתרענן כל הזמן, שום כתב אינו יכול להתקיים במסך כזה, וממילא גם 'בדפדוף' לדף הבא אין בזה דרך בזיון והשחתה אלא כך הוא שימושו. ובפרט שאינו מוחק שם השם בדוקא אלא 'מוחק' את כל העמוד עם כל הטקסט הקיים, וניכר הדבר שעושה כן בשביל 'לדפדף' לעמוד הבא (ואף אפשר מהא טעמא דכתב כזה שאינו יכול להתקיים גרוע במהותו מכל כתב אחר וכבר כתבתי כן לעיל). אך כמובן היות ואני כן יוצא מנקודת הנחה שכה"ג ראוי להקרא כתב והרבה מהקולות השייכות במחשב לכאו' אינן שייכות ב'נוק' ודומיו, הנני נבוך כיצד ניתן להתיר למעשה.

ב) כל הנדון בקובץ הוא מצד הנושא של איסור מחיקת השם, אבל אכתי לא בירר מה הדין לעניין כתיבה בחוה"מ שלא לצורך, דאף אם צדק בדבריו מ"מ לעניין חשיבות כתב בשבת הגדרים הם שונים.

 

[יואל שילה]

ההערות בצהוב שלי
כעת ראיתי שבכלל לא שלחתי את הקובץ הנכון...

 

[שוחר דעת]

@יואל שילה שמחתני מאוד, ובפרט בדבריך האחרונים שראיתי שזכיתי בהודעתי הנ"ל לכוון קצת לדברי חכמים. ושפתיים ישק וכו'.
האם כיום ישנה הכרעה ברורה יותר למעשה?

 

[יואל שילה]

אין לי מושג, לא התעסקתי בנושא זה כבר עשר שנים

 

[קלונימוס הכהן]

מאמר מאת הגרי"מ רובין שליט"א
נ.ב. ע"פ הסברא המובאת במאמר יתכן שהגדרת הכתיבה ע"י דיו אלקטרוני אינה מחשיבה כלל את הנכתב כקודש, כיון שאינה אלא סידור חלקיקים בצורת אות. [ודומה למי שיקח חלקי לגו למשל ויניחם זה לצד זה באופן שהם יוצרים צורת אות שיש סברא לומר שאין משמעות של אות בצורה זו ואף אם יצר ע"י אותם חלקים שם של קודש יתכן שאין איסור בפירוק ה'יצירה' כיון שאין זו מחיקה אלא פירוק.
[ודמי לדברי הרמ"א בשות סי' קי"ט 'דאף ע"ג דפותח ונועל אינו עושה אלא הקריבה וההרחקה ולאו כלום עבד וכו' שאין דרך מחיקה וכתיבה בכך']

 

[יואל שילה]

לכאורה הרב רובין הסביר אחרת את סברתו המחודשת, שאין שם 'פירוק' על דבר שעומד להתחבר מחדש, ועשוי לכך, וגם במציאות יהיה כך
אך לא הבנתי כיצד סברתו מועילה למחיקת השם, שהרי מה שיכתב מחדש בדיו זה הן אותיות ומילים אחרות, ולאו דוקא השם.

 

[קלונימוס הכהן]

אמת ויציב. אני ס"ה הוספתי [את סברתי] שאם אנו דנים את הכתב ככלי של פרקים, אזי יתכן שאין בכלל משמעות של אותיות ומילים על הדיו. ולכן אין כלל בעיה של כתיבה ומחיקה בזה.
לגבי השאלה ממה שיכתבו אותיות ומילים אחרות כנראה שכוונתו הייתה שהחלקים עדיין עומדים וראויים להיבנות מחדש עבור אותם שמות. [וכן בהיפך כלפי המצוה לאבד את הע"ז, אם יש לפניו ע"ז על גבי הדיו אלקטרוני לכאורה לא יועל לדפדף הלאה ולהעביר לעמוד הבא ולקיים בזה ואבדתם את שמם מן המקום הזה.]