מצוות התלויות בארץ - איסור הנאה ממעשר שני, ובשעת כילויו| דף 2 | פורום אוצר התורה מצוות התלויות בארץ - איסור הנאה ממעשר שני, ובשעת כילויו| דף 2 | פורום אוצר התורה

מצוות התלויות בארץ איסור הנאה ממעשר שני, ובשעת כילויו

למה רק חסכון , הוא משתמש במטבעות עצמם בשימוש של חצץ, זהו שימוש ישיר, [אמנם שלא כדרך הנאה, אבל זה גם אסור מדרבנן.]
ולו מחמת שניתן שם בכדי לאבדו, ולא בשביל השימוש
 
אדם הלוקח פירות מעשר שני לירושלים, ונהנה משיווי המשקל במשא החמור, אסור?
 
מהודעת מר דלעיל,

היה נראה שדעתו שיש מקום לאיסור הנאה במטבע הניתן בבטון בכה"ג.
ואילו כאן נר' שכיון שנתנו שם לאבדו אין כאן הנאה כלל.
לא
הנידון מחולק לכמה חלקים
מה שאמרתי שהיה מקום לשמוע ביי"נ - כוונתי בסוג איסור הנאה בכלשהו - יש מקום להתחיל לדון, אבל בסוג איסור הנאה שהיסוד שלו הוא רק אל תאכל כאן אלא כאן, קשה לי להתחיל לדון בלי ראיה מוכרחת.
ועוד נידון הוא שגם באיסור הנאה כגון אבני חצץ מנוגעות [אם זה היה שייך בחלקי אבנים קטנים] - אפשר לשמוע את הבעיה כשזה החצץ שיש ביציקה, אבל כשיש כמה אבני חצץ בודדות פה ושם אי שם ברחבי היציקה, ולא היה חסר מאומה בלעדיהם - הרי בפועל אין כאן שום הנאה. הם אפילו לא חסכו להם בטון או ברזל או חצץ אחר.
 
למה רק חסכון , הוא משתמש במטבעות עצמם בשימוש של חצץ, זהו שימוש ישיר, [אמנם שלא כדרך הנאה, אבל זה גם אסור מדרבנן.]
הוא לא משתמש במטבעות, אלא מאבד את המטבעות.
לגמרי במקרה יוצאת איזו תועלת עקרונית בשווה אלפית פרוטה או אף פחות, שהוא כלל לא מתכון אליה ולא חושב עליה, ובפרט אם זה לא בטון שלו
 
הכוונה אינה משנה, יש כאן הנאה
הדבר דומה למי שאוכל איסוה"נ ע"מ לאבדו
[בר מן דין שאני דן על המשתמש בבניין , לא רק על המניח]
כבר סיכמנו שאנחנו לא מסכימים...
תחשוב על החילוק שיש בדין אחשביה לחמץ, בין כשהוא משתמש בו בפועל - שאוסרים, ובין כשהוא סתם נמצא שם - שמתירים.
 
הוא לא משתמש במטבעות, אלא מאבד את המטבעות.
לגמרי במקרה יוצאת איזו תועלת עקרונית בשווה אלפית פרוטה או אף פחות, שהוא כלל לא מתכון אליה ולא חושב עליה, ובפרט אם זה לא בטון שלו
כעת אני חושב בהשראת הודעתך, שזה דומה לשוחט בסכין של איסוה"נ שמותר כמבואר בפ"ק דחולין , מאחר שהוא מוריד את הבהמה משוויה וחשיב מזיק
אמנם כ"ז ביחס למניח המטבעות, לא ביחס למשתמש בבניין, שזה לכאו' אסור.
 
יש מקום לדון שאינו נחשב הנאה מהמטבע אלא מהחסכון המזערי בבטון, וע"ז שאלתי.
אין כאן שום חסכון בבטון
משאית הבטון תיצוק את כל תכולתה, או את הכמות שביקשו, ואין שום אפשרות בכלל להעריך ולהפסיק את היציקה אלפית שניה לפני כן
צריך לראות פעם יציקת בטון כדי להבין שזה כלל לא נידון.
כעת אני חושב בהשראת הודעתך, שזה דמי לשוחט בסכין של איסוה"נ שמותר,מאחר שהוא מוריד את הבהמה משוויה
אמנם כ"ז ביחס למניח המטבעת, לא ביחס למשתמש בבניין, שזה לכאו' אסור.
נו באמת
למשתמש בבנין יש מילימטר הנאה מאיזו מטבע שזרוקה אי שם ביציקה
[אגב, כמעט בכל הפעמים שעשיתי זאת - הנחתי את המטבעות לפני היציקה, כך שהבטון בכלל מונח מעליהם, ואין בהן שום שום שום תועלת]
בפעמים בודדות בלבד תפסתי על חם באמצע יציקה
בד"כ כמה שבועות לפני פסח אני מפרסם ברכסים שמי שרוצה לאבד את מטבעותיו - יכול להעבירן אלי, וכן מבקש מהציבור לומר לי על איזו יציקה שמכינים כעת.
השלכת מטבעות לבור.jpgמטבעות של מעשר שני.JPG
הצג קובץ מצורף השלכת המטבעות לבטון.mp4
 
אין כאן שום חסכון בבטון
משאית הבטון תיצוק את כל תכולתה, או את הכמות שביקשו, ואין שום אפשרות בכלל להעריך ולהפסיק את היציקה אלפית שניה לפני כן
צריך לראות פעם יציקת בטון כדי להבין שזה כלל לא נידון.

נו באמת
למשתמש בבנין יש מילימטר הנאה מאיזו מטבע שזרוקה אי שם ביציקה
[אגב, כמעט בכל הפעמים שעשיתי זאת - הנחתי את המטבעות לפני היציקה, כך שהבטון בכלל מונח מעליהם, ואין בהן שום שום שום תועלת]
בפעמים בודדות בלבד תפסתי על חם באמצע יציקה
בד"כ כמה שבועות לפני פסח אני מפרסם ברכסים שמי שרוצה לאבד את מטבעותיו - יכול להעבירן אלי, וכן מבקש מהציבור לומר לי על איזו יציקה שמכינים כעת.
הצג קובץ מצורף 721הצג קובץ מצורף 723
הצג קובץ מצורף 722
אם הבניין עומד בתכונתו גם בעקבות המטבע, גם אם התועלת מזערית ופחות משו"פ עדין יש כאן ח"ש ואסור
אכן ביחס למניח אני חושב כעת שמותר, וזה דומה לשוחט בסכין של איסוה"נ , כי הוא מאבד את המטבע משוויו, אבל הבעיה שיש כאן מכשול למשתמש.
 
האם מע"ש אפשר לקדש בו אשה או לא זה פשוט כלל, יתכן שמע"ש ממון גבוה וא"א לקדש בו , ובגבולין יתכן שלכו"ע ממון גבוה הוא, עכ"פ אסור להנות ממנו שלא בדרך אכילה , ודאי למ"ד ממון גבוה ובגבולין [ובפשטות לא רק].
בלת"ק חלקי
מקוה"ד דמע"ש איסוה"נ [וכפט"ח לר' יהודה] מהכא, ובזה מתבאר גם מה דמהני קידושי אשה.
תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ט עמוד ב
והרי מעשר שהקפידה עליו תורה בכסף צורי, ותנן רבי יהודה אומר: במזיד קידש! בפטר חמור נמי מיקדשא, כדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: אשה יודעת שאין מעשר שני מתחלל על ידה, ועולה ואוכלתו בירושלים;
 
בלת"ק חלקי
מקוה"ד דמע"ש איסוה"נ [וכפט"ח לר' יהודה] מהכא, ובזה מתבאר גם מה דמהני קידושי אשה.
תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ט עמוד ב
והרי מעשר שהקפידה עליו תורה בכסף צורי, ותנן רבי יהודה אומר: במזיד קידש! בפטר חמור נמי מיקדשא, כדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: אשה יודעת שאין מעשר שני מתחלל על ידה, ועולה ואוכלתו בירושלים;
אתה טוען שלר"מ שממון גבוה הוא, מע"ש מותר בהנאה ?
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון