כותב מחשבות
משתמש חדש
- הודעות
- 10
- תודות
- 21
- נקודות
- 5
מצינו הך דין דאין מעבירין על המצוות בתפילין, דהיינו הואיל והאדם פוגש את זרועו לפני ראשו, עליו להקדים מצות תפילין על היד לתפילין שבראש. והיינו דאע"ג דשניהם מצוות, בכ"ז יש מעלה להמצוה שפוגש ראשונה שלא להחמיצו ולעבור עליו.
לולי הך דין, היינו אומרים שהבוחר יבחר, ששניהם מצוות, ואין אנו מצווים אלא לעשות מצוות.
מצינו נמי דין אין מעבירין על המצוות בקביעות מקום או זמן המצוה. להך שיטה שפורים הוא באדר ראשון משום אין מעבירין על המצוות, הביאור הוא משום ששניהם כאחד טובים, ולכן נקבע הזמן בהזדמנות ראשונה. וכן הוא בשפיכת שיירי הדם של קרבנות יוהכ"פ, דטעון יסוד והדרך לברר איזה יסוד הוא ע"י אין מעבירין על המצוות.
אמנם בגמ' פסחים (סד:) מצינו דין חדש שהוא תמוה לענ"ד. דהנה תנן נוטל את המלא ומחזיר את הריקן, שהכהן נוטל את כוס הדם המלא מהכהן שקבל את הדם ולאחמ"כ מחזיר את הריקן שקבל מהכהן שלפניו בתור. ובגמ' מבואר שצריכים לעשות את זה דוקא בסדר הזה, ולא להחזיר את הריקן מקודם, משום אין מעבירין על המצוות, והיינו מצות הולכת הדם. וצ"ע דהא קבלת הדם מהכהן הוא חלק מהמצוה, והחזרת הכלי הריקן אינה מצוה כלל, והאם בעינן דין אין מעבירין על המצוות להקדים מצוה לרשות? הרי ע"ז נצטוינו במצוות להקדים אותם לדברי הרשות, והאיך תלה הגמ' הך בהא.
(ובאמת, על הגמ' קשה מטעם אחר, דהנה תחילת השרשרת היא שמקבל הדם ומוסר הכלי המלא. רק אחרי גמר הסיבוב, יש לו כלי ריקן ביד. לכן ברור שקבלת הכלי המלא קודמת להחזרת הכלי הריקן, כי כן הוא סדר הדברים, ומה היתה הקושיא מעיקרא).
לולי הך דין, היינו אומרים שהבוחר יבחר, ששניהם מצוות, ואין אנו מצווים אלא לעשות מצוות.
מצינו נמי דין אין מעבירין על המצוות בקביעות מקום או זמן המצוה. להך שיטה שפורים הוא באדר ראשון משום אין מעבירין על המצוות, הביאור הוא משום ששניהם כאחד טובים, ולכן נקבע הזמן בהזדמנות ראשונה. וכן הוא בשפיכת שיירי הדם של קרבנות יוהכ"פ, דטעון יסוד והדרך לברר איזה יסוד הוא ע"י אין מעבירין על המצוות.
אמנם בגמ' פסחים (סד:) מצינו דין חדש שהוא תמוה לענ"ד. דהנה תנן נוטל את המלא ומחזיר את הריקן, שהכהן נוטל את כוס הדם המלא מהכהן שקבל את הדם ולאחמ"כ מחזיר את הריקן שקבל מהכהן שלפניו בתור. ובגמ' מבואר שצריכים לעשות את זה דוקא בסדר הזה, ולא להחזיר את הריקן מקודם, משום אין מעבירין על המצוות, והיינו מצות הולכת הדם. וצ"ע דהא קבלת הדם מהכהן הוא חלק מהמצוה, והחזרת הכלי הריקן אינה מצוה כלל, והאם בעינן דין אין מעבירין על המצוות להקדים מצוה לרשות? הרי ע"ז נצטוינו במצוות להקדים אותם לדברי הרשות, והאיך תלה הגמ' הך בהא.
(ובאמת, על הגמ' קשה מטעם אחר, דהנה תחילת השרשרת היא שמקבל הדם ומוסר הכלי המלא. רק אחרי גמר הסיבוב, יש לו כלי ריקן ביד. לכן ברור שקבלת הכלי המלא קודמת להחזרת הכלי הריקן, כי כן הוא סדר הדברים, ומה היתה הקושיא מעיקרא).
