אמור איך ס"ד שתרומה אסורה בהנאה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל זר לא יאכל קדש (כב י)

הגמ' בפסחים כג. מקשה אליבא דרבי אבהו דכל מקום שאמרה תורה "לא יאכל" אסור גם בהנאה, אם כן תרומה תהיה אסורה בהנאה לישראל, דרחמנא אמר "וכל זר לא יאכל קדש", והרי תנן דמערבין עירוב תחומין לישראל בתרומה, הרי שמותר לו ליהנות בתרומה בהנאה שאינה של כילוי. ומתרץ רב פפא, שאני התם דאמר קרא "תרומתכם" שלכם תהא.

והקשה ביריעות שלמה יו"ד סי' ס"א סק"י, איך ס"ד שהתרומה אסורה עליו בהנאה, הרי בתרומה יש טובת הנאה לישראל, וילפינן לה מדכתיב בה "נתינה", ואם נימא דאסור בהנאה לישראל א"כ איך שייך בזה נתינה, הא הוי איסור הנאה עליו. ועל כרחך שתרומה מותרת בהנאה.
​

◆ ◆ ◆​

והנה קושיא זו יש להקשות בב' אופנים. חדא דאיך מותר לו ליתן לכהן, הרי בכך שנותן לכהן מסויים יש לו בזה הנאה, ונמצא נהנה מאיסור הנאה. ואפילו אם לא יטול פרוטה מאבי אמו בשביל לתת לו, מכל מקום גם מתנה אסור לתת מאיסורי הנאה, דיעשה לו אחר כך עבור זה נייח נפשא.

ועל זה תירץ בשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' קט"ז, דמצוות לאו ליהנות ניתנו, וכיון שמצות נתינה לכהן היא מצוה על הישראל, ממילא אין לו בזה איסור הנאה. אך יש לעיין בזה, דהדבר תלוי במחלוקת הראשונים האם מצוות לאו ליהנות ניתנו אמרינן גם כאשר נהנה הנאה אחרת עם המצוה, או רק שהמצוה עצמה לא מיקרי הנאה, וכאן הרי יש לו הנאה אחרת.

אמנם ביריעות שלמה שם נראה דכוונת הקושיא היא באופן אחר, דכיון שתרומה אסורה בהנאה על הישראל, ממילא לא הוי דידיה, דאיסור הנאה אינו שייך שלו והוי כהפקר ואיך שייך טובת הנאה לבעלים, הא אינו בעלים. והנה דעת הר"ן בנדרים מז. ד"ה והוי יודע, שהמודר מנכסי אביו יורש את נכסיו, דאיסור הנאה שייך בו ירושה, וחשיב ממונו רק דאינו ברשותו. אבל שיטת הרשב"א בנדרים שם דאיסור הנאה אפילו האסור רק עליו כגון בנדר אינו שלו כלל, עי"ש. וא"כ לדידיה קשה כנ"ל, איך יש לו בזה טובת הנאה.

ולכאורה נראה דבעל כרחך שייך גם בכה"ג טובת הנאה, שהרי יש טובת הנאה גם בבכור שיכול הבעלים ליתנו לכל כהן שירצה, וכמבואר בערכין כח: עי"ש. והרי בכור אסור בהנאה דקדשים קלים אע"פ שאין בהם מעילה מ"מ אסורים בהנאה, וא"כ איך יש לו בהם טובת הנאה, וצ"ע. ועי' בחידושי ברוך טעם על סוגיות הש"ס קידושין נח: שכתב דבפטר חמור למ"ד דאסור בהנאה אין טובת הנאה לבעלים כיון דהוי איסור הנאה, ולפי מ"ש צ"ע מאי שנא מבכור.​