תזריע איך משכחת לה נזיר מצורע (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג יד)

במועד קטן ז: דרשינן "יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו", מכאן אמרו שממתינין לחתן כל שבעת ימי המשתה, וכן לכל אדם ממתינין כל ימי הרגל, שאין רואים בהם את הנגעים. ובגדר הדבר מבואר בגמ' שם, משום ד"ממתינין לדבר מצוה", ומשמע שלכל דבר מצוה ממתינין.

ובצל"ח פסחים צה: כתב שאין רואים את הנגעים בערב פסח כדי שלא יתבטל עי"ז ממצות הקרבת קרבן פסח שיש בו כרת, ויש לפרש דהיינו משום ד"ממתינין לדבר מצוה" [אך י"ל דגם בלא זה, כיון דאיירי בערב פסח אחר חצות שכבר חל עליו חובת קרבן פסח שיש בו כרת, א"כ עשה דפסח שיש בו כרת דוחה עשה דראיית הנגע, וכמו שאסור להטמא לקרובים לאחר חצות].

וקשה ממה דמצינו דשייך נזיר שהוא מצורע, כמבואר במשנה נזיר נד., ואיתא שם דימי חלוטו של מצורע אינן עולים לו למנין הנזירות, א"כ קיום מצות הנזירות מתעכב. ואמאי לא נימא דממתינין לדבר מצוה, ולא יראו לכתחילה את הנגעים כל זמן שהוא נזיר, וצ"ע. ואין לומר דמיירי שקודם לכן היה מצורע ואח"כ קיבל נזירות, דמבואר שם להדיא דמשכחת לה שקודם לכן היה נזיר ואח"כ נעשה מצורע, דאמרינן שם דאינו סותר את הקודמין, עי"ש.

והיה אפשר לומר דנזיר יכול לקיים נזירותו אח"כ, ולא אמרו שממתינין לדבר מצוה אלא במצוה שאי אפשר לעשותה אח"כ. אמנם בנדרים ד. מבואר דנזיר שטימא עצמו במזיד עובר בבל תאחר דנזירות טהרה, מבואר דכיון שמתעכב עי"ז מנין הנזירות עובר בבל תאחר, וא"כ לכאורה לא מיקרי מצוה שיכול לקיימה לאחר זמן. ואולי אע"פ שעובר בבל תאחר מ"מ לא מתבטלת המצוה לגמרי, ואין בזה ממתינין לדבר מצוה.

ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א השיב, די"ל דהדין שממתינין הוא רק במצוה כמו חתן ורגל שהיא לצורכו ולטובתו של האדם, ולא במצוה כמו נזירות שהוא פרישות.​

 

[גרינפלד]

ובצל"ח פסחים צה: כתב שאין רואים את הנגעים בערב פסח כדי שלא יתבטל עי"ז ממצות הקרבת קרבן פסח שיש בו כרת,​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
עוד כתב שם, דאין רואים את הנגעים בערב הרגל משום דעי"ז יהיה מצורע ברגל, ודבריו צ"ע דא"כ לא יראו ו' ימים קודם הרגל, ואין לומר דאה"נ דהרי במו"ק ז. תנן דהיכא דהוא מוסגר בהסגר ראשון לכו"ע רואים את נגעו, וקשה איך הגיע ז' שלו ברגל הרי מלכתחילה אין רואים את הנגעים ז' ימים קודם לכן כדי שלא יהיה מצורע ברגל. וע"כ דהא דממתינין לדבר מצוה הוא רק במצוה שכבר הגיע זמנה, משא"כ בערב הרגל שעדיין לא הגיע זמן שמחת הרגל.​