כנראה לא הבנת את דברי, אחזור שוב.
ההגדרה של לשון מסויימת כ'קדושה' שוללת באופן אוטומטי את ההגדרה הזו מלשונות אחרים.
אם הייתה קדושה מסויימת גם באחרים היה צריך להגדיר את לשון הקודש כ'לשון הקדושה ביותר'.
העובדה שהמילים 'לשון הקודש' ללא הוספה של כמות ואיכות, מספיקה להגדרת השפה - זה ההוכחה הגדולה ביותר לבלעדיותה של השפה כשפת קודש.
אין שום בעיה לכתוב בשפה טמאה. תדע שהרי גם אידיש שפה טמאה וגדולי הדורות החליטו לעשותה כשפה ליהודי הגולה...
וברצינות, כשהסיבה היחידה לכתוב היא כדי שיבינו ויזכרו, השפה השימושית היא הטובה ביותר.
וזה ממש לא מסתדר עם הבלבול של הארמית עם לשון הקודש.
לפני שבלל ד' את השפות לא היה מצב של בלבול שפות, ואין שום טעם לומר שמלכתחילה נוצרה השפה כבלבול.
ואתה עוד רוצה לומר שזה אפי' לא כערבוב של שני שפות?
לפעמים אין מה לעשות מלבד להישאר בצ"ע
וזה ממש לא מסתדר עם הבלבול של הארמית עם לשון הקודש.
לפני שבלל ד' את השפות לא היה מצב של בלבול שפות, ואין שום טעם לומר שמלכתחילה נוצרה השפה כבלבול.
ואתה עוד רוצה לומר שזה אפי' לא כערבוב של שני שפות?
לפעמים אין מה לעשות מלבד להישאר בצ"ע
כיון שגם אם אחרים ג''כ מוגדרים ככה, מ''מ זה ההגדרה שלו ג''כ ואין לו הגדרה נפרדת
כשהקב''ה הוא אחד זה עוד לא מחייב שאין יחידות כמוהו לפני שיש בזה עיקר נפרד בי''ג עקרים