הטעם הפשוט להעדיף 'עברית' מאידיש, היא שלשון הקודש עדיפא על גרמנית עם ניב יהודי
ועל כן לולי הטעם של הבדלות מה'חפשיים' וכיו''ב, בפשוטו לה''ק ודאי עדיפא.
[ויל''ע בס' הנ''ל על מהריל''ד שנראה שם - אם נסמוך על הספר והסיפור - שזה ממהלכי הגלות שידברו בשפה אחרת].
אטו כל המוסיף בזה גורע
אתמהה
לשם הדוגמה. יהודי שאומר לחבירו 'אני הולך ברחוב כדי להתחמם בשמש'
זה משפט שכולו לה''ק, למה בגלל שיש מילים אחרות זה לא יחשב לה''ק?
ועוד אף בימי חז''ל היו מילים שדוברו בשפות אחרות, כמבו' בריש נדרים ועו''ד.