אדמורי"ם שירדו מכיסאם מכמה סיבות

[ספרייה תורנית]

א. הרה"ק רבי אבא מניישטאט תלמיד היהודי הקדוש שאחרי פטירתו החל להנהיג עדה, וכעבור חצי שנה חזר בו והיה לחסיד של הרבי רבי שמחה בונים מפרשיסחא (נפטר בשנת תקע"ו או תקע"ז).
ב. אדמו"ר הרה"צ רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל שהוכתר לאחר פטירת אביו כמנהיג לחלק מחסידי קרלין לצד אדמו"רות לעלוב כאביו, וכעבור ארבע שנים בשנת תשנ"א, 'התפטר' מהנהגת חסידי קרלין, מה שהוביל לגיבוש חצר 'פינסק קרלין' ובחירת הרה"צ רבי אהרן רוזנפלד זצ"ל לאדמו"ר.
ג. ר' דב בער מליאובה
ד. האדמו"ר מיבלונה
ה. ר' ברוך ממונקאטש
ו. ר' שלמה חיים מסדיגורה (הנקרא ר' שלמה'ניו השני) נהג באדמורו"ת עד מלחמת העולם הראשונה, ומהמלחמה כשעבר לגור בווינא הפסיק, וגם הפסיק ללבוש שטריימל, ויש הרבה גירסאות למה עשה כן, י"א כדי לקרב את הרחוקים כמו שידוע שכתב מאמרי יהדות בעיותנות החילונית כאן בארץ אחרי השואה, וי"א שכשנהיה אדמו"ר נתנו לו קוויטלאך אנשים שעוד היא אצל הרה"ק מרוז'ין והוא אמר אח"כ שהרגיש שהם לא עשו את זה אמיתי רק כהצגה, והוא שהיה איש אמת במאה אחוז לא יכל לסבול את זה ולכן בהזדמנות הראשונה הוא הוריד את האדמורו"ת. כנראה שיש עוד גירסאות.

 

[מאיר ק.]

א. הרה"ק רבי אבא מניישטאט תלמיד היהודי הקדוש שאחרי פטירתו החל להנהיג עדה, וכעבור חצי שנה חזר בו והיה לחסיד של הרבי רבי שמחה בונים מפרשיסחא (נפטר בשנת תקע"ו או תקע"ז).
ב. אדמו"ר הרה"צ רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל שהוכתר לאחר פטירת אביו כמנהיג לחלק מחסידי קרלין לצד אדמו"רות לעלוב כאביו, וכעבור ארבע שנים בשנת תשנ"א, 'התפטר' מהנהגת חסידי קרלין, מה שהוביל לגיבוש חצר 'פינסק קרלין' ובחירת הרה"צ רבי אהרן רוזנפלד זצ"ל לאדמו"ר.
ג. ר' דב בער מליאובה
ד. האדמו"ר מיבלונה
ה. ר' ברוך ממונקאטש
ו. ר' שלמה חיים מסדיגורה (הנקרא ר' שלמה'ניו השני) נהג באדמורו"ת עד מלחמת העולם הראשונה, ומהמלחמה כשעבר לגור בווינא הפסיק, וגם הפסיק ללבוש שטריימל, ויש הרבה גירסאות למה עשה כן, י"א כדי לקרב את הרחוקים כמו שידוע שכתב מאמרי יהדות בעיותנות החילונית כאן בארץ אחרי השואה, וי"א שכשנהיה אדמו"ר נתנו לו קוויטלאך אנשים שעוד היא אצל הרה"ק מרוז'ין והוא אמר אח"כ שהרגיש שהם לא עשו את זה אמיתי רק כהצגה, והוא שהיה איש אמת במאה אחוז לא יכל לסבול את זה ולכן בהזדמנות הראשונה הוא הוריד את האדמורו"ת. כנראה שיש עוד גירסאות.

ר' דב בער מליאובה חזר אחר כך לתפקידו

 

[בדן]

בן הבעש"ט ר' צבי פרש מההנהגה והעבירה למגיד

 

[איש אשכולות]

ב. אדמו"ר הרה"צ רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל שהוכתר לאחר פטירת אביו כמנהיג לחלק מחסידי קרלין לצד אדמו"רות לעלוב כאביו, וכעבור ארבע שנים בשנת תשנ"א, 'התפטר' מהנהגת חסידי קרלין, מה שהוביל לגיבוש חצר 'פינסק קרלין' ובחירת הרה"צ רבי אהרן רוזנפלד זצ"ל לאדמו"ר.

האדמו"ר מלעלוב לא "ירד" מכסא האדמו"רות.
בכלל לא.
הוא חזר להנהיג את הלעלוב'ערס בלבד.
הייליגער רבי שמעון! אה!

 

[זרח לווין]

הבן של האדמו"ר מהר"ש אחיו של הרב'ה הרש"ב

 

[ענוה גדולה מכולם]

הבן של האדמו"ר מהורא"ש אחיו של הרב'ה הרש"ב

?

 

[איש אשכולות]

?

לאחר פטירת האדמו"ר המהר"ש בשנת תרמ"ג, בנו הבכור, רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א), קיבל על עצמו את הנשיאות במשותף עם אחיו הצעיר, רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב). עם זאת, לאחר תקופה קצרה, פרש הרז"א מההנהגה, והרש"ב המשיך לכהן כאדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד.
מקור

 

[זרח לווין]

?

לאחר פטירת האדמו"ר המהר"ש בשנת תרמ"ג, בנו הבכור, רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א), קיבל על עצמו את הנשיאות במשותף עם אחיו הצעיר, רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב). עם זאת, לאחר תקופה קצרה, פרש הרז"א מההנהגה, והרש"ב המשיך לכהן כאדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד.
מקור

החבדנקי"ם משכתבים את ההיסטוריה כפי ראות עינהם וכדי שהרמ"מ יחשב לנשיא השביעי. ואכמ"ל.
לפחות כעשור. שימש הרז"א כאדמו"ר לכל דבר וענין.
סיבת הורדתו מגדלותו נחלקו בזה ההיסטוריונים וחוקרי החסידות.
האם זה מחמת שאחיו יותר 'מוצלח' ממנו
או שפרש מעצמו ויצא למסחר.

 

[בדן]

החבדנקי"ם משכתבים את ההיסטוריה כפי ראות עינהם וכדי שהרמ"מ יחשב לנשיא השביעי. ואכמ"ל.

לגבי זה אינני רואה צורך כיון שאין הם טוענים להיותו האדמו"ר השביעי אלא האדמו"ר לדור השביעי.
הרז"א והרש"ב ודאי משוייכים לדור אחד.
הסיבה לטשטוש הנושא כאן היא משום חוסר ההזדהות עם הרז"א מטעמים אחרים.
בדומה מעט לטשטוש בנוגע להמשכיות אדמו"ר הצ"צ שהייתה בעיקרה אצל בנו הבכור (או לכה"פ הגדול) מקאפוסט
וכן ציור הראגאטשאבער כחסיד חב"ד כשמשמעות הדבר כיום היא ליובאוויטש בעוד הוא היה חסיד קאפוסט והתנגד לדרך ליובאביטש כנודע.