לאחר פטירת האדמו"ר המהר"ש בשנת תרמ"ג, בנו הבכור, רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א), קיבל על עצמו את הנשיאות במשותף עם אחיו הצעיר, רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב). עם זאת, לאחר תקופה קצרה, פרש הרז"א מההנהגה, והרש"ב המשיך לכהן כאדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד.
החבדנקי"ם משכתבים את ההיסטוריה כפי ראות עינהם וכדי שהרמ"מ יחשב לנשיא השביעי. ואכמ"ל.
לגבי זה אינני רואה צורך כיון שאין הם טוענים להיותו האדמו"ר השביעי אלא האדמו"ר לדור השביעי.
ההיפך,הליטאים הם אלופים בשכתוב ההיסטוריה בסילופים על החבדניקים וחסידים כמשכתבי ההיסטוריה.
בחב"ד התואר נשיא דור אינו בהכרח רק מי היה האדמו"ר, אלא בעיקר רובד בעבודה, מי שבקיא בתורת חב"ד ישים לב שהנשיאים אינם חיקוי אחד של השני, אלא לכל אחד יש צורת הסתכלות התבטאות ורובד נוסף בעבודת ה', בהתבסס על דרך חב"ד המקורית.
מהיכן לקחת זאת?
אני לא דובר של הליטאים הייתי שמח..
הוא היה רבם של חסידי חב"ד בדווינסק...
אני לא רוצה להיות דובר של קהילת בריסק
דווקא חשבו ע"ז...
ואולי תפסיק לרעות בשושנים
