יומא דהילולא

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, בילסק) היה רב ליטאי. נודע על שם ספרו "יפה עינים". נולד בעיירה סקידל שבאימפריה הרוסית, לחיה שרה מלכה בת הרב שלום מאוסטרהא ולרב שלום שכנא בן הרב נפתלי ילין. בהיותו בן 13 (ה'תקצ"ג) נפטרה אמו, ואביו נשא לאשה את אחותה דובקה...

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו – ו' בניסן ה'תרפ"ח), היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה. נולד בשנת תרכ"ו לגעלה ולחיים יצחק, שהיה מחסידיו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר. כבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו והתמדתו...

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, נולד בשנת תק"ח לאביו רבי שמואל אב"ד ניישטט. היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'ענסק. היה ידוע באהבת ישראל שלו. נפטר בה' ניסן תקפ"ה לפני מאתיים שנה בדיוק, ונקבר במז'יבוז באוהל הבעש"ט.

רבי יוחנן טווערסקי, מייסד שושלת בית ראחמסטריווקא. בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל, נכדו של רבי מנחם נחום מטשערנוביל. נולד בשנת תקע"ו, נפטר בד' ניסן תרנ"ה. קברו שוכן בראחמסטריווקא.

רבי צבי אלימלך שפירא (כונה: "הצבי לצדיק"); ה'תר"א בערך - ה' בניסן ה'תרפ"ד היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות בלאז'וב בגליציה המערבית. רבי צבי אלימלך נולד בשנת ה'תר"א בדינוב שבדרום פולין, לרבי דוד שפירא (האדמו"ר השני מדינוב) ולרבנית רחל מינא. בצעירותו למד אצל גדולי החסידות: רבי שלום מבעלז, ורבי חיים...

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (ה'תר"ז – ה' בניסן ה'תר"ע) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו. נולד בעיירה מוטלה (מקום הולדת חיים ויצמן, שהיה גם קרוב משפחתו). למד בישיבת וולוז'ין וישיבת איישישוק ובישיבות נוספות. בגיל צעיר נשא את בתו של יהודי עשיר. בתמיכת חותנו הוא ישב מספר שנים...

רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י (פאלאג'י) רנ"י, כ"א בשבט ה'תקע"ד – ד' בניסן ה'תרס"ז היה רב, אב בית דין ופוסק באיזמיר, מחבר ספר יפה ללב. נולד באיזמיר לרבי חיים פאלאג'י, רבה המפורסם של העיר, בנו השני לאחר הרב אברהם פלאג'י. נישא לקאדין רחל, נכדתו של הרב סעדיה הלוי המכונה 'מירקאדו', מחבר הספר "נוה...

הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה) היה מרבני גרמניה במאה ה-19. התפרסם בחיבורו על התורה הכתב והקבלה. ספרו זה היה הראשון בסדרת ספרים שהתפרסמו בתקופתו על ידי רבנים אורתודוקסים שונים במגמה למנוע את התפשטות הרפורמה. נולד בערך בשנת תקמ"ה לאביו גמליאל. בצעירותו עסק במסחר...

רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו; תפ"ד, קולין, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, בוסקוביצה) היה רב ופוסק בוהמי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך". נודע על שם ספרו ה"מחצית השקל". נולד בשנת תפ"ד בקולין, בוהמיה (כיום בצ'כיה), לרב נתן נטע הלוי קעלין. משפחתם מיוחסת לרב נתן נטע...

רבי חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול ה'תר"ע - כ"ז באדר ה'תשע"ב) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בסוף ימיו נודע בכינוי "זקן ראשי הישיבות". נולד באוסטרוב שבפולין, בנם השני של יעקב יצחק ויוספה (לבית טמבק). בילדותו התגורר במיר. טרם...

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזאהן) (ה'תק"ע – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב. נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב...

הרב ישראל יעקב פישר (כ"ג תמוז תרפ"ה – כ"ה אדר א' תשס"ג) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים תשנ"ו–תשס"ז. נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. נפוצו שמועות כי אביו ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אולם שמועות אלה אינן...

רבי אליהו ברוך פינקל (י"ב בטבת ה'תש"ח – כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח) היה מראשי ישיבת מיר בירושלים. נולד בירושלים לרב משה פינקל, בנו של ראש ישיבת מיר הרב אליעזר יהודה פינקל ונכדו של הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה"), ולנחמה איידל, בתו של הרב מרדכי דוד לוין, מחבר סדרת הספרים "דרכי דוד", אשר שימש כראש...

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה", על שמם הוא מכונה גם בעל הלשם. סבו של הרב יוסף שלום אלישיב. נולד בזאגר בליטא לרבי חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד...

רבי יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט – כ"ג אדר ה'תרכ"ו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות גור, ומחבר ספר חידושי הרי"ם. אביו, רבי ישראל רוטנברג, צאצא למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג ולרש"י, כיהן כרב בכפר מגנישוב, פולין, והיה מחסידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב והמגיד מקוזניץ. מסופר כי אמו, חיה שרה...

רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ"ה, רבאט – כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.

רבי אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א – כ"ב באדר א' תש"ג) היה רבה האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נפטר ממחלה בגטו קובנה. מוכר בעולם התורני על שם ספרו שו"ת דבר אברהם. הרב כהנא-שפירא היה בנו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ומצאצאי הרב חיים מוולוז'ין והרב אלכסנדר זיסקינד...

רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס...

רשימות היארצייטים

רבי יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). נחשב לאוטוריטה בתחום התרת עגונות.