פסח

הנה כתב המשנ"ב (סי' תל"א), שלכתחילה יש לבדוק בתחילת הלילה, ולכן (ס"ק יא) אפי' התחיל ללמוד בהיתר צריך להפסיק, וכן בס"ק ו' מציין לביאור הלכה שאין לשהות הרבה באכילת פירות. ובס"ק א' ביאר שהסיבה שצריך להתחיל לבדוק מיד, כדי שלא יתרשל או שלא ישכח, והגר"א (סי' תל"ג סי"א ד"ה ואעפ"כ, ובקצרה בסי' תל"א...

א. הבעיה – חוסר קשר פנימי לסיפור יציאת מצרים עובדה היא[1] שבעמדינו לקראת המצוות הקשורים ליציאת מצרים שזה כולל חלק ניכר ממצוות התורה, הננו נפגשים בתחושת ניכור, רובינו לא מתחברים באמת בקשר טבעי לסיפור של יציאת מצרים, להרגיש שזה משהו ששייך לנו ושאנו חלק מהסיפור הזה, ואם כי בהחלט נכון שאחרי מאמצים...

המקור לתענית בער"פ: מקור נוסף בירושלמי: ונראה שיש כאן מחלוקת האם בכור מתענה בער"פ, דברישא אמרו דמשו"ה התענה רבי, שהיה בכור, ואח"כ העיד רב מנא על אביו שאע"פ שהיה בכור היה אוכל, ואפשר שכך המסקנא, דלהכי פירשו בסוף דרבי לא היה אוכל משום שהיה איסטניס, ולא משום שהיה בכור. אבל אפשר שאי"ז מסקנא, אלא...

כל שנה אני נבוך מחדש ואשמח לעזרה בד' הפוסקים בענין זה. אם יש לי מגירה או ארון וניקיתי היטב ורואה אני את המגירה באור שנקיה לגמרי או אפי' בלא זה שהעביר ידו לכל הצדדים במטלית וכו' וכו', והמקום נקי לגמרי אם יש טעם להכניס נר אח"כ לבדוק בפינות או לאו שמא אולי נשאר שם איזה פירור וכיו"ב?? כמדומני שיש...

בעז"ה, לקראת יו"ט פסח הממשמש ובא, נעלה כאן עצות טיפים ורעיונות, לניהול ומוצלח ומרומם של שלחן הסדר הקדוש.

כתב השו"ע [תעא, א] ויין מעט לא ישתה, משום דמיסעד סעיד, אבל אם רצה לשתות יין הרבה, שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל. עי' במג"א [שם] שהקשה למה מותר לשתות ב' כוסות ראשונה ושניה קודם אכילת מצה, ותירץ דב' כוסות נחשב כבר הרבה יין דמיגרר גריר, ואח"כ כתב שאין צריך לזה, אלא כיון שבאותה...

מדוע רק בפסח עושים 'ענין' מהשלושים יום, הרי לכאורה בכל חג צריך ללמוד ל' יום קודם הלכותיו.

בשערי תשובה סי' תנ"א ס"ק א', כתב בענין איסור קטניות בשם ליקוטי מהרי"ל, שהאוכלם בפסח עובר בלאו דלא תסור. ויל"ע בזה, אטו כל מנהג שהתקבל אצל קבוצה מסויימת בכלל ישראל, יש בזה משום לא תסור? האם אלו שנוהגים באיסור שרויה, עוברים בשרויה באיסור דלא תסור.

שלא נעשה פסח מימי פלוני. לפחות פעמיים.

הדין שנפסק בשו"ע הוא שקטן שיכול לאכול מצה אביו חייב להאכילו, והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ, ולכן לכאורה אין עליהם דין חינוך, אלא שהיום כשעלו לא"י יהודים מגלות תימן, נתברר שיש עוד סוגים של מצות שלא נראה לי שמישהו מפקפק בכשרותם, אולי הם לא מהודרות...

אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא, כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע, אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ארבע מאות ימים רצופים זו אחר זו, ובכל...

בשער הציון סימן תעג ס'ק פ'א מבואר, שאפשר לכתחילה לשתות את היין הנשאר בכוס אחרי ה 16 שפיכות ומאידך הספרדים חוששים מזה מאוד ולא מעיזים לגעת בזה. השאלה מה מנהג האשכנזים בזמנינו?

נכתב בעידן הקורונה... בכל חג יש את המצוה שמסמלת את מהותו. בחג הפסח זוהי המצה, ועל שמה נקרא חג המצות. חז"ל העניקו לחג הפסח שם נוסף – 'חג החירות', על שם שבאותו הזמן יצאו עם ישראל משעבוד מצרים לחירות ולגאולה. במחשבה ראשונה מה שעובר בראשנו למשמע המילה 'חירות', מצב חופשי ללא גבולות שהאדם אדון לעצמו...

בתפילה אנו אומרים - ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו בהגדה מברכים - "על גאולתנו ועל פדיון נפשנו" בתורה מוזכר פעמים רבות - "כי דבר סרה על ה' אלוקיכם המוציא אתכם מארץ מצרים, והפדך מבית עבדים" בנביא מיכה - "כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך" מה ההבדל אם כן בין גאולה לפדות? ראיתי בשם רבינו...

יש לדון כשאדם מבצע רכישה מקוונת של מוצרי חמץ קודם הפסח ויסופקו לו לאחר הפסח. האם בפסח זה נחשב תחת רשותו. ולפום ריהטא מבלי לבדוק ממש אסור מכמה טעמים א. איסור בלי יראה לאו דווקא בחמץ שבביתו אלא כל שנמצא תחת אחריותו ומקרה הנ"ל לא גרע ב. רוצה בקיומו ג. וגם החשש שמא יאכל [מחמת כך נאסר לקנות חמץ...

מדוע חז"ל לא חששו בפסח שמא יוליך את המצות, כשם שחששו בנוגע למצוות לולב ובר"ה. וחשבתי לכאורה ליישב מכמה טעמים. א. מכיון שמצה בשונה מלולב ושופר שלוקח עמו כדי שילמדו את סדר הנענוע או התקיעה, די בכך שמציע את השאלה ואי"צ ליטול עמו את המצה וי"ל. ב. בגמ' כתוב שמא ילך אצל בקי, ותקיעה שהיא חכמה הדורשת...

במשנה בפסחים ל"ט א' שנינו, על המרור "ומצטרפין לכזית", ובמשנה בדף ל"ה א' על מצה לא תנן כן. וכתב הרע"ב שמה שאמרו במשנה השניה - הולך גם על מצה. והר"ן כתב שבמצה פשיטא שמצטרף, ורק במרור היה צד שצריך כל הכזית מאותו טעם. ובירושלמי חלה יש שיטה שבמצה אכן צריך שיהיה כל הכזית מאותו המין.

עריכה: מוזכר אבל לא מוזכר.. (נערך לאחר התשובות שהביאו פה שכתוב מפורש הרבה פעמים)

א. הכותרת של סימן תכ"ט היא. "שאין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן" וצ"ב מדוע בחר המחבר כותרת זו לסימן כשבסעיף א' מדבר על "שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום". וביותר שבסעיף ב' מצינו בו דינים נוספים. "(1)אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, ואין אומרים ׳צדקתך׳ בשבת במנחה, (2)ואין מספידין בו...

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...