שאלה מרתקת שהתעוררה אצלנו בישיבת צוות,
אשמח לשמוע את דעת העורכים התורניים, חכמי ורבני הפורום:
זכיתם בסייעתא דשמיא ללמוד סוגיה לעומקה ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא,
והנה פונה אליכם בעל מחבר שזכה לחבר חיבור אשר מסקנתו הפוכה ממסקנתכם לחומרא/ לקולא.
ומבקש האם תוכלו לערוך את חיבורי.
א. האם תקיימו שיחה עם המחבר, ותנסו לשכנע אותו במסקנא ההלכתית שלכם/ ללבן את הסוגייה ואולי לשנות את הדעה האישית?
ב. במקרה וניהלתם שיחה, ובסופה נשארתם במסקנתכם והוא במסקנתו, האם תגידו 'תפקיד העריכה הוא שיהיה נעים לקרוא את החיבור, שהוא יהיה מובן קריא זורם ומרתק, לא מחויב שהעורך יסכים עם המסקנות ההלכתיות', או שתפרשו מעריכת החיבור? (מבחינה מוסרית)
ג. במקרה ומבחינה מוסרית תמשיכו בעריכה, האם לדעתכם ניתן באמת לערוך ברמה גבוהה, תוכן שלא מסכימים איתו?
אשמח לשמוע האם יש חילוק בין המקרים הבאים:
1. בין סוגיות הלכתיות טהורות (כדוג' בין השמשות וכדו'), לבין סוגיות השקפתיות (לדוג' נושאים התלויים במחלוקת חסידים ומתנגדים) לבין סוגיות הלכתיות שנהפכו לפולמוס ולהשלכות פוליטיות (כדוג' ההשתתפות בבחירות וכדו').
2. בין נושאים בהם נחלקו גדולי עולם ויש בכל שיטה על מי לסמוך, אלא שהעורך פוסק כך והמחבר פוסק אחרת (לדוג' מחלוקת ט"ז ומג"א). לבין חידוש אישי של המחבר/ עורך, שלדעת העורך/ מחבר אינו נכון. ויש בכך מכשלה לרבים/ חומרא שאינה נצרכת.
3. בין ההשלכות ההלכתיות של הפסיקה (לדוג' בין השמשות הוא דאורייתא עם השלכות לכל גופי תורה, ואילו סוגיות אחרות אינן אף דרבנן), או לחומרא כן ולקולא לא.
בנוסף,
א. האם דין העורך שווה לדין המעמד/ המעצב הגרפי/ המפיק דפוס/ המפיץ?
ב, הוצאה לאור, האם יש משמעות לתפיסותיו של הבעלים של מכון ההוצאה לאור.
ג. האם יש חובה כלשהי מצד העורך/ בעל מקצוע אחר/ מנהל ההו"ל, לעבור על הספר ולראות שהוא תואם הלכתית והשקפתית.
(השאלה בעיקר במחלקת הההדפסה, בה מעיקר הדין אין צורך לעבור על תוכן הספר, לקבל קובץ ולשולח להדפסה, האם ניתן להדפיס כל קובץ בלי לבדוק?)
אשמח לשמוע את דעת העורכים התורניים, חכמי ורבני הפורום:
זכיתם בסייעתא דשמיא ללמוד סוגיה לעומקה ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא,
והנה פונה אליכם בעל מחבר שזכה לחבר חיבור אשר מסקנתו הפוכה ממסקנתכם לחומרא/ לקולא.
ומבקש האם תוכלו לערוך את חיבורי.
א. האם תקיימו שיחה עם המחבר, ותנסו לשכנע אותו במסקנא ההלכתית שלכם/ ללבן את הסוגייה ואולי לשנות את הדעה האישית?
ב. במקרה וניהלתם שיחה, ובסופה נשארתם במסקנתכם והוא במסקנתו, האם תגידו 'תפקיד העריכה הוא שיהיה נעים לקרוא את החיבור, שהוא יהיה מובן קריא זורם ומרתק, לא מחויב שהעורך יסכים עם המסקנות ההלכתיות', או שתפרשו מעריכת החיבור? (מבחינה מוסרית)
ג. במקרה ומבחינה מוסרית תמשיכו בעריכה, האם לדעתכם ניתן באמת לערוך ברמה גבוהה, תוכן שלא מסכימים איתו?
אשמח לשמוע האם יש חילוק בין המקרים הבאים:
1. בין סוגיות הלכתיות טהורות (כדוג' בין השמשות וכדו'), לבין סוגיות השקפתיות (לדוג' נושאים התלויים במחלוקת חסידים ומתנגדים) לבין סוגיות הלכתיות שנהפכו לפולמוס ולהשלכות פוליטיות (כדוג' ההשתתפות בבחירות וכדו').
2. בין נושאים בהם נחלקו גדולי עולם ויש בכל שיטה על מי לסמוך, אלא שהעורך פוסק כך והמחבר פוסק אחרת (לדוג' מחלוקת ט"ז ומג"א). לבין חידוש אישי של המחבר/ עורך, שלדעת העורך/ מחבר אינו נכון. ויש בכך מכשלה לרבים/ חומרא שאינה נצרכת.
3. בין ההשלכות ההלכתיות של הפסיקה (לדוג' בין השמשות הוא דאורייתא עם השלכות לכל גופי תורה, ואילו סוגיות אחרות אינן אף דרבנן), או לחומרא כן ולקולא לא.
בנוסף,
א. האם דין העורך שווה לדין המעמד/ המעצב הגרפי/ המפיק דפוס/ המפיץ?
ב, הוצאה לאור, האם יש משמעות לתפיסותיו של הבעלים של מכון ההוצאה לאור.
ג. האם יש חובה כלשהי מצד העורך/ בעל מקצוע אחר/ מנהל ההו"ל, לעבור על הספר ולראות שהוא תואם הלכתית והשקפתית.
(השאלה בעיקר במחלקת הההדפסה, בה מעיקר הדין אין צורך לעבור על תוכן הספר, לקבל קובץ ולשולח להדפסה, האם ניתן להדפיס כל קובץ בלי לבדוק?)