אמור מדוע חג השבועות הוא רק יום אחד? (4 צופים)

[גרינפלד]

עלים לתרופה:

וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם (כג, כא). בזוהר הקדוש (צו.) הקשה למה חג השבועות אינו אלא יום אחד, מה שאין כן חג הפסח וחג הסוכות נמשכים שבעה או שמונה ימים".
וב'ספרי' בפרשת ראה (פיסקא קמ) איתא תירוץ נפלא: "רבי שמעון אומר, פסח וחג שאין עונת מלאכה, עשה זה שבעה וזה שמונה, עצרת שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד, מלמד שחסך הכתוב על ישראל".​

ולכאורה נראה מדברי הספרי שאיסור מלאכה בחוה"מ הוא דאורייתא, שאל"כ מאי חסך הכתוב,
אלא אם נדחוק שה"ושמחת בחגך" - גם מפחית מהעבודה, או שנימא שכיון שהקב"ה ידע שחז"ל יגזרו איסור מלאכה - עשה רק יום אחד,
או שנימא שאכן כל הבעיה היא רק מצד יו"ט אחרון, רק כיון שאין יו"ט אחרון אין חוה"מ.

 

[גרינפלד]

וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם (כג, כא). בזוהר הקדוש (צו.) הקשה למה חג השבועות אינו אלא יום אחד, מה שאין כן חג הפסח וחג הסוכות נמשכים שבעה או שמונה ימים".
​

לחץ כדי לכווץ...

ובהערה שם:
לפי דברי הרמב"ן (כג, לו) מיושב בפשיטות, כיון דחג השבועות הוא כיו"ט אחרון של פסח, ולכן הוי רק יום אחד.
​

וב'ספרי' בפרשת ראה (פיסקא קמ) איתא תירוץ נפלא: "רבי שמעון אומר, פסח וחג שאין עונת מלאכה, עשה זה שבעה וזה שמונה, עצרת שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד, מלמד שחסך הכתוב על ישראל".​

לחץ כדי לכווץ...

ובהערה שם:

ופירשו במפרשים, דהיינו לפי שהתורה חסה על ממונם של ישראל (חולין מט:). וכדאי לציין להא דמצינו בספר חסידים' (סי' תתקפה) שלפיכך לא פירש הכתוב כל דיבור ודיבור שבתורה, כי "אילו היה מפרש כל דיבור ודיבור היה צריך להרבות קלפים, וכתיב (דברים טו, יא) 'כי לא יחדל אביון', והתורה חסה על ממונן של ישראל, ואין יכולין לקנות כולם קלפים" וכו', עעו"ש.​

 

[געגועים]

ולכאורה נראה מדברי הספרי שאיסור מלאכה בחוה"מ הוא דאורייתא, שאל"כ מאי חסך הכתוב,

לחץ כדי לכווץ...

בחגיגה יח. יש 5 לימודים מהתורה לאיסור מלאכה בחוה"מ

ומסיים שם (בשיטה החמישית):
"הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת"

וברש"י: כלומר מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור, והם יאמרו אי זהו י"ט על פי קידוש הראייה ואסור בכל מלאכה, ואי זהו חולו של מועד שאינו אסור בכל מלאכה, ועל חולו של מועד יגידו לך אי זו מלאכה אסורה - דבר שאינו אבד, ואיזו מלאכה מותרת - דבר האבד.​

 

[גרינפלד]

בחגיגה יח. יש 5 לימודים מהתורה לאיסור מלאכה בחוה"מ

ומסיים שם (בשיטה החמישית):
"הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת"

וברש"י: כלומר מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור, והם יאמרו אי זהו י"ט על פי קידוש הראייה ואסור בכל מלאכה, ואי זהו חולו של מועד שאינו אסור בכל מלאכה, ועל חולו של מועד יגידו לך אי זו מלאכה אסורה - דבר שאינו אבד, ואיזו מלאכה מותרת - דבר האבד.​

לחץ כדי לכווץ...

עיי"ש בתוס', וכן דעת ראשונים נוספים (עי' ביאור הלכה סי' תקל) שמלאכת חוה"מ אסורה רק מדרבנן, וקראי אסמכתא בעלמא.

ורציתי להקשות מהספרי על שיטה זו.

מיהו עוררתני שיש רבינו פרץ הכהן (נזיר כט, ב) שהתורה לא רוצה להתיר חטאת העוף הבאה על הספק,
כיון שיש אסמכתא על שחיטה בעוף, עכ"ד.
וחזינן ע"ד הריטב"א (ר"ה טז, ב) שגדר אסמכתא הוא שהתורה רמזה שראוי לתקן;
ולפי"ז יותר ניחא מש"כ שכיון שרבנן יאסרו מלאכת חוה"מ - התורה לא עשתה שבועות שבע ימים.

 

[גרינפלד]

עיי"ש בתוס', וכן דעת ראשונים נוספים (עי' ביאור הלכה סי' תקל) שמלאכת חוה"מ אסורה רק מדרבנן, וקראי אסמכתא בעלמא.

ורציתי להקשות מהספרי על שיטה זו.

מיהו עוררתני שיש רבינו פרץ הכהן (נזיר כט, ב) שהתורה לא רוצה להתיר חטאת העוף הבאה על הספק,
כיון שיש אסמכתא על שחיטה בעוף, עכ"ד.
וחזינן ע"ד הריטב"א (ר"ה טז, ב) שגדר אסמכתא הוא שהתורה רמזה שראוי לתקן;
ולפי"ז יותר ניחא מש"כ שכיון שרבנן יאסרו מלאכת חוה"מ - התורה לא עשתה שבועות שבע ימים.

לחץ כדי לכווץ...

מיהו לתוס' ר' אלחנן (ע"ז כב, א) אי"ז מוסכם באמוראים שיש אסמכתא למלאכת חוה"מ.