בהר מדוע שמיטה היא דווקא בשנה השביעית (11 צופים)

[אחד יחיד]

כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד תורה י"ב חודש, שהם שנה שלימה, וע"כ נצטוו בני ישראל על מצות שמיטה שהיא ג"כ י"ב חודש, כדי לתקן את מה שהחסירו משך השש שנים, וז"ש התוה"ק "ובשנה השביעית" דהיינו כל י"ב חודש יהיה קודש לה' ולפרוע את החוב לה' על ביטול התורה שהיה משך השש שנים שעברו משנת השביעית הקודמת. (חומת אנך)

 

[עמך]

ק"ק דלפי"ז בשמיטה לומד במקום לעסוק במזונתיו רק בחודשיים בהם היה צריך לעבוד, א"כ איך בחודשיים משלים י"ב חודש

 

[אחד יחיד]

ק"ק דלפי"ז בשמיטה לומד במקום לעסוק במזונתיו רק בחודשיים בהם היה צריך לעבוד, א"כ איך בחודשיים משלים י"ב חודש

לחץ כדי לכווץ...

בכל השנים צריך לעבוד את האדמה, ורק בחודשיים יכול ללמוד.
מה שאין כן בשנת השמיטה, שאינו צריך לעבוד כלל את האדמה - יכול ללמוד כל השנה.

 

[גרינפלד]

רמב"ן (ויקרא כה, ב):

והנה, בכאן עוררו אותנו בסוד גדול מסודות התורה, כבר רמז לנו ר' אברהם שכתב "וטעם שבת לה' כיום השבת וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה". וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך ממנו בלשון אשר אשמיעך, ואם תזכה תתבונן. כבר כתבתי בסדר בראשית (בראשית ב ג) כי ששת ימי בראשית הם ימות עולם, (שמות כ ו): "ויום השביעי שבת לה' אלהיך", כי בו יהיה שבת לשם הגדול, כמו ששנינו (משנה תמיד ז ד): "בשביעי מה היו אומרים? מזמור שיר ליום השבת לעתיד לבא שכולה שבת ומנוחה לחיי העולמים". והנה, הימים רמז לאשר ברא במעשה בראשית, והשנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם.​

 

[הצעיר שבחבורה]

והמלבי"ם, ע"ד הספרא שכתב "שבת לה' "-- כשם שנאמר בשבת בראשית "שבת לה' " כך נאמר בשביעית "שבת לה' ".

שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה': לשון "שבת" לא נמצא רק בשבת בראשית וביום הכפורים (כי בכל המועדים אמר "שבתון"). וגם ביום הכפורים אמר "שבת שבתון הוא לכם". ולשון "שבת לה' " לא נמצא רק בשבת ובשמיטה כי הם עדות לה' ששבת בשביעי ומודיעים חידוש העולם. כי אחר שהיה הציוי במצות שבת למען ינוח שורך וחמורך וכל אשר לך היה ראוי שתנוח גם הארץ ולא תגדל פירותיה ביום השבת. אך עולם כמנהגו נוהג, והטבע תיגע ותעבד כדרכה, ועל כן בחר שמיטת הארץ אחת לשבעה שנים להשלים בהם שביתת השבתות של ששת השנים. ומזה הטעם הסמיך בפר' משפטים ציווי שבת אל אזהרת שמיטה כי שנת השמיטה באה להשלים שביתת השבתות. וזהו שכתוב "שש שנים תזרע שדך..ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" רוצה לומר אחר ששש שנים רצופים תזרע ותאסף והארץ לא תשבת בשבת, לכן בשנה השביעית "שבת שבתון", להשלים שבתות השש שנים. ומפ' "שבת לה' " דייקא, הוא שבת בראשית אשר בו שבת וינפש, ועל זה אמר בתוכחה "כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם" רוצה לומר בשבת בראשית של השש שנים.​

 

[אחד יחיד]

והמלבי"ם, ע"ד הספרא שכתב "שבת לה' "-- כשם שנאמר בשבת בראשית "שבת לה' " כך נאמר בשביעית "שבת לה' ".

שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה': לשון "שבת" לא נמצא רק בשבת בראשית וביום הכפורים (כי בכל המועדים אמר "שבתון"). וגם ביום הכפורים אמר "שבת שבתון הוא לכם". ולשון "שבת לה' " לא נמצא רק בשבת ובשמיטה כי הם עדות לה' ששבת בשביעי ומודיעים חידוש העולם. כי אחר שהיה הציוי במצות שבת למען ינוח שורך וחמורך וכל אשר לך היה ראוי שתנוח גם הארץ ולא תגדל פירותיה ביום השבת. אך עולם כמנהגו נוהג, והטבע תיגע ותעבד כדרכה, ועל כן בחר שמיטת הארץ אחת לשבעה שנים להשלים בהם שביתת השבתות של ששת השנים. ומזה הטעם הסמיך בפר' משפטים ציווי שבת אל אזהרת שמיטה כי שנת השמיטה באה להשלים שביתת השבתות. וזהו שכתוב "שש שנים תזרע שדך..ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" רוצה לומר אחר ששש שנים רצופים תזרע ותאסף והארץ לא תשבת בשבת, לכן בשנה השביעית "שבת שבתון", להשלים שבתות השש שנים. ומפ' "שבת לה' " דייקא, הוא שבת בראשית אשר בו שבת וינפש, ועל זה אמר בתוכחה "כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם" רוצה לומר בשבת בראשית של השש שנים.​

לחץ כדי לכווץ...

אינו מובן, כי כמו שבשבת הטבע מתייגעת ועובדת, כך גם בשמיטה.

 

[אחד יחיד]

רמב"ן (ויקרא כה, ב):

והנה, בכאן עוררו אותנו בסוד גדול מסודות התורה, כבר רמז לנו ר' אברהם שכתב "וטעם שבת לה' כיום השבת וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה". וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך ממנו בלשון אשר אשמיעך, ואם תזכה תתבונן. כבר כתבתי בסדר בראשית (בראשית ב ג) כי ששת ימי בראשית הם ימות עולם, (שמות כ ו): "ויום השביעי שבת לה' אלהיך", כי בו יהיה שבת לשם הגדול, כמו ששנינו (משנה תמיד ז ד): "בשביעי מה היו אומרים? מזמור שיר ליום השבת לעתיד לבא שכולה שבת ומנוחה לחיי העולמים". והנה, הימים רמז לאשר ברא במעשה בראשית, והשנים ירמזו לאשר יהיה בבריאת כל ימי עולם.​

לחץ כדי לכווץ...

נפלא.

 

[הצעיר שבחבורה]

אינו מובן, כי כמו שבשבת הטבע מתייגעת ועובדת, כך גם בשמיטה.

לחץ כדי לכווץ...

בשמיטה, משביתים את השדות, שלא יעבדו.

 

[אוהב ספר]

כתב החיד"א שטעם השמיטה דוקא בשנה השביעית היא, לפי דברי הגמ' (ברכות לה, ב) "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" עיי"ש, ופרש"י שאז זן הקציר ודריכת הגתות. נמצא שכל שנה בטלים מלימוד התורה שני חדשים, ובמשך שש שנים נמצא שבטלים מלימוד תורה י"ב חודש, שהם שנה שלימה, וע"כ נצטוו בני ישראל על מצות שמיטה שהיא ג"כ י"ב חודש, כדי לתקן את מה שהחסירו משך השש שנים, וז"ש התוה"ק "ובשנה השביעית" דהיינו כל י"ב חודש יהיה קודש לה' ולפרוע את החוב לה' על ביטול התורה שהיה משך השש שנים שעברו משנת השביעית הקודמת. (חומת אנך)

לחץ כדי לכווץ...

צ''ע דלכאו' בשמיטה צריך ללמוד כי היא עצמה זמן המחייב ללמוד, ואיך ישלימו בכך זמן אחר

 

[גרינפלד]

והמלבי"ם, ע"ד הספרא שכתב "שבת לה' "-- כשם שנאמר בשבת בראשית "שבת לה' " כך נאמר בשביעית "שבת לה' ".

שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה': לשון "שבת" לא נמצא רק בשבת בראשית וביום הכפורים (כי בכל המועדים אמר "שבתון"). וגם ביום הכפורים אמר "שבת שבתון הוא לכם". ולשון "שבת לה' " לא נמצא רק בשבת ובשמיטה כי הם עדות לה' ששבת בשביעי ומודיעים חידוש העולם. כי אחר שהיה הציוי במצות שבת למען ינוח שורך וחמורך וכל אשר לך היה ראוי שתנוח גם הארץ ולא תגדל פירותיה ביום השבת. אך עולם כמנהגו נוהג, והטבע תיגע ותעבד כדרכה, ועל כן בחר שמיטת הארץ אחת לשבעה שנים להשלים בהם שביתת השבתות של ששת השנים. ומזה הטעם הסמיך בפר' משפטים ציווי שבת אל אזהרת שמיטה כי שנת השמיטה באה להשלים שביתת השבתות. וזהו שכתוב "שש שנים תזרע שדך..ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" רוצה לומר אחר ששש שנים רצופים תזרע ותאסף והארץ לא תשבת בשבת, לכן בשנה השביעית "שבת שבתון", להשלים שבתות השש שנים. ומפ' "שבת לה' " דייקא, הוא שבת בראשית אשר בו שבת וינפש, ועל זה אמר בתוכחה "כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם" רוצה לומר בשבת בראשית של השש שנים.​

לחץ כדי לכווץ...

כעין דברי המלבי"ם כתב ר' חיים פלטיאל במשפטים (שמות כג), וכאן מר"מ בן יהודה.
וכן הובא במעינה של תורה ממטה משה (סי' תעג).

 

[גרינפלד]

אינו מובן, כי כמו שבשבת הטבע מתייגעת ועובדת, כך גם בשמיטה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה הכוונה שכיון שאין זריעה - הקרקע פחות עובדת.

ומה שמוציאה ספיחין - אכן כתב המטה משה שיובל משלים את זה, אחרי שבע שמיטות שיש בהם 52 שבתות שעבדה הקרקע קצת בהם, עי' במעינה של תורה.​

 

[אחד יחיד]

לכאורה הכוונה שכיון שאין זריעה - הקרקע פחות עובדת.

ומה שמוציאה ספיחין - אכן כתב המטה משה שיובל משלים את זה, אחרי שבע שמיטות שיש בהם 52 שבתות שעבדה הקרקע קצת בהם, עי' במעינה של תורה.​

לחץ כדי לכווץ...

הטבע עובד פחות?

 

[אוהב ספר]

הטבע עובד פחות?

לחץ כדי לכווץ...

ברור.
קרקע נשחקת ע''י הזריעה, כמבואר בחז''ל
ובשנה זו היא לא עובדת

 

[גרינפלד]

הטבע עובד פחות?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שכך הוא היחס לזה;
א"נ לפי מה שמקובל שבשבת עיקר האיסור בעשיית המלאכות - הוא בתוצר שבהן.

 

[אחד יחיד]

ברור.
קרקע נשחקת ע''י הזריעה, כמבואר בחז''ל
ובשנה זו היא לא עובדת

לחץ כדי לכווץ...

יתכן.

 

[אחד יחיד]

א"נ לפי מה שמקובל שבשבת עיקר האיסור בעשיית המלאכות - הוא בתוצר שבהן.

לחץ כדי לכווץ...

דהיינו?

 

[גרינפלד]

דהיינו?

לחץ כדי לכווץ...

שמה שהתורה אסרה אינו סתם טורח, אלא ליצור יצירות מעין מה ששבת הקב"ה בבריאת העולם,
ויש בזה ראיות לכאן ולכאן.
ובפשטות יש בזה שילוב בין הדברים, טורח ויצירה.

ועי' בעלי שור ח"ב בשם הרש"ר הירש, ומכתב מאליהו.

 

[אחד יחיד]

שמה שהתורה אסרה אינו סתם טורח, אלא ליצור יצירות מעין מה ששבת הקב"ה בבריאת העולם,
ויש בזה ראיות לכאן ולכאן.
ובפשטות יש בזה שילוב בין הדברים, טורח ויצירה.

ועי' בעלי שור ח"ב בשם הרש"ר הירש, ומכתב מאליהו.

לחץ כדי לכווץ...

ומאי שנא בזה שמיטה משבת?

 

[גרינפלד]

ומאי שנא בזה שמיטה משבת?

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתך?
האם לחזו"א (שביעית סי' יז סקכ"ז בסוגריים) שביעית תכלית האיסור הצמיחה, שבת תכלית האיסור טורח האדם במלאכה.

 

[אחד יחיד]

מה כוונתך?
האם לחזו"א (שביעית סי' יז סקכ"ז בסוגריים) שביעית תכלית האיסור הצמיחה, שבת תכלית האיסור טורח האדם במלאכה.

לחץ כדי לכווץ...

לא, פשוט רצית לחלק בין שמיטה לשבת.
ואני שואל מה החילוק - האם בשמיטה חייבים על התוצאה ובשבת על הטורח?