בהר בעניין כל יושביה עליה, וקדושת עבר הירדן (15 צופים)

[גרינפלד]

כתב החזו"א (זרעים, ליקוטים סי' י סק"א) להוכיח שבעבר הירדן נוהגין המצוות התלויות בארץ מדאורייתא, שהרי מבואר בגמ' בערכין (לב, ב) שמשגלו בני גד ובני ראובן - בטל היובל, כי אין כל יושביה עליה; וחזינן שעבר הירדן נחשב ארץ ישראל לגבי יובל.

ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה אינו תלוי שכל עם ישראל מקיימין דין יובל, אלא דין בצורת יישוב הארץ - שתהיה בשלמות; ואם כן עבר הירדן, גם אם אין לו מצוות התלויות בקדושת הארץ - מכל מקום מעלת ארץ ישראל [כגון לגבי מצוות יישוב אולי, וסמיכה (עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)] יש קצת בעבר הירדן, וזה נחשב כל יושביה עליה.

ובזה נרוויח שאמנם התשב"ץ (ח"ג סי' קצח) גם כתב כהחזו"א, ופירש דברי הגמ' בסוטה (יד, א) שמשה רצה להיכנס לארץ כדי לקיים מצוות רבות שנוהגות רק שם, שהכוונה למחיית עמלק, הריגת שבעה עממין, עיר מקלט, מינוי מלך ובנין בית המקדש; אבל לכאורה סתימת דברי הראשונים שלא כתבו במפורש שכך ביאור הגמ' [שלכאורה זה דוחק] - סברו כמו האחרונים שלא נוהגות מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן מן התורה, וקשה עליהם קושיית החזו"א מהגמ' בערכין. ולהנ"ל אולי מיושב.

ועי' גבורת יהודה (להגר"י שפירא, זרעים) שכתב שנידון החזו"א הוא מחלוקת תנאים.​

 

[גרינפלד]

ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה אינו תלוי שכל עם ישראל מקיימין דין יובל, אלא דין בצורת יישוב הארץ - שתהיה בשלמות; ואם כן עבר הירדן, גם אם אין לו מצוות התלויות בקדושת הארץ - מכל מקום מעלת ארץ ישראל [כגון לגבי מצוות יישוב אולי, וסמיכה (עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)] יש קצת בעבר הירדן, וזה נחשב כל יושביה עליה.

לחץ כדי לכווץ...

ולפי זה צריך לומר שכוונת הדרשא היא שכאילו מפרשים את הפסוק "וקראתם דרור [כש]בארץ (ל)כל יושביה עליה".
והל' יש לפרש כמש"כ רש"י (שמות יד, כח) שלפעמים התורה כותבת ל' מיותרת.

אכן יתכן באופ"א, שהנה בגמ' (ר"ה ט, ב; קידושין לח, ב) מבואר ששילוח עבדים נוהג גם בחו"ל, ומה שכתוב "בארץ" - הכוונה שאם נוהג בארץ נוהג גם בחו"ל,
ולפי"ז אולי אפשר לחדש ששילוח עבדים שצריך להיות בארץ - לא תלוי בקדושה, אלא כל מקום שהוא ארץ ישראל.

 

[אוהב ספר]

ויש לעיין אם אפשר לדון על ראיית החזו"א, שדין כל יושביה עליה אינו תלוי שכל עם ישראל מקיימין דין יובל, אלא דין בצורת יישוב הארץ - שתהיה בשלמות; ואם כן עבר הירדן, גם אם אין לו מצוות התלויות בקדושת הארץ - מכל מקום מעלת ארץ ישראל [כגון לגבי מצוות יישוב אולי, וסמיכה (עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)] יש קצת בעבר הירדן, וזה נחשב כל יושביה עליה.

לחץ כדי לכווץ...

מנלן ששייך קדושת א''י עם מצוות ישיבת א''י בלא חיוב מצוות התלויות בארץ?

 

[אחד יחיד]

מנלן ששייך קדושת א''י עם מצוות ישיבת א''י בלא חיוב מצוות התלויות בארץ?

לחץ כדי לכווץ...

(עי' רדב"ז שיש דברים שיש בהם מעלת ארץ ישראל גם בלי הקדושה)

לחץ כדי לכווץ...

 

[גרינפלד]

מנלן ששייך קדושת א''י עם מצוות ישיבת א''י בלא חיוב מצוות התלויות בארץ?

לחץ כדי לכווץ...

ועי' גם רמב"ן (גיטין ב, א) שרבי אבא היה מנשק כיפי דעכו אפילו אם בטלה הקדושה משגלו, ויש שם מצוות יישוב.
מיהו תוס' (שם) פליגי.

 

[גרינפלד]

ועי' גם רמב"ן (גיטין ב, א)

לחץ כדי לכווץ...

וז"ל:

וא"נ ס"ל לא קדשה לעת"ל, לענין תרומות ומעשרות חביבה עלייהו דהא איכא דאמרי קדושה שלישית יש להם ואעפ"כ בחיבתה היא עומדת ובקדושתה לענין ישיבתה ודירתה.​

 

[אוהב ספר]

ועי' גם רמב"ן (גיטין ב, א) שרבי אבא היה מנשק כיפי דעכו אפילו אם בטלה הקדושה משגלו, ויש שם מצוות יישוב.

לחץ כדי לכווץ...

כיון שזה מקום שהוא א''י אז יש מצווה גם אם בטלה קדושת הארץ
אבל לומר על מקום שלא נוהג בו בכלל מצוות התלויות בארץ שיש בו מצוות יישוב הוא יותר מחודש

 

[גרינפלד]

כתב החזו"א (זרעים, ליקוטים סי' י סק"א) להוכיח שבעבר הירדן נוהגין המצוות התלויות בארץ מדאורייתא, שהרי מבואר בגמ' בערכין (לב, ב) שמשגלו בני גד ובני ראובן - בטל היובל, כי אין כל יושביה עליה; וחזינן שעבר הירדן נחשב ארץ ישראל לגבי יובל.

לחץ כדי לכווץ...

וכזאת בחזו"א בשביעית (סי' ג ס"ק כה).

 

[אוהב ספר]

וז"ל:

וא"נ ס"ל לא קדשה לעת"ל, לענין תרומות ומעשרות חביבה עלייהו דהא איכא דאמרי קדושה שלישית יש להם ואעפ"כ בחיבתה היא עומדת ובקדושתה לענין ישיבתה ודירתה.​

לחץ כדי לכווץ...

ולשונו מוכיח כמו שכתבתי שזה דוקא במקום שבעיקרון יש קדושה

 

[גרינפלד]

ולשונו מוכיח כמו שכתבתי שזה דוקא במקום שבעיקרון יש קדושה

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שצריך שתהיה סיבה שלמרות שאין קדושה יש לה מעלה,
ובעבר הירדן הסיבה היא אחרת,
ואמת שזה מחודש.

 

[אוהב ספר]

ודאי שצריך שתהיה סיבה שלמרות שאין קדושה יש לה מעלה,
ובעבר הירדן הסיבה היא אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

איה''נ דשייך לומר כן, אלא דהוא הרבה יותר מחודש

 

[מחכה]

מעניין לציין בהקשר זה.
א. בלקו''ש מביא גבי נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה שכבר בחלוקת הארץ היא הייתה ע''ד לע''ל (שהרי הייתה משטח שלוש אומות קיני קניזי וקדמוני שינתנו רק לע''ל)

ב. יש חילוק בין חלוקת הארץ ע''י יהושוע שהייתה ע''י כיבוש לבין ה'חזקה' שנעשה ע''י עזרא שהייתה בהקמת בי''ד

ג. שהרמב''ם בהל' שמיטה יובל הביא דינים על חלוקת הארץ באופנים שונים כגון כיבוש יחיד ונחלת הלוויים (ועיין מנ''ח), ואולי כוונתו בזה לומר שדין 'כל יושביה עליה' הוא דין יחודי ששייך בתנאים מסויימים בשונה משאר ענייני א''י

לחביבותא דמילתא, אצרף מ''מ שסידרתי פעם בעניין זה.
עולי מצריים בבלי: תוס' גיטין ח' סע"א. חגיגה ג' ב, וכן יבמות טז א, חולין ז' א. ברכות ב' א. ערכין יג א, וכן בבא מציעא פט א. בבא בתרא קיג ב,
ירושלמי: שביעית פ"ו ה"א.

יש גם על לעת"ל: יבמות פב ב, נדה מו ב. גיטין ח, מז א. עבודה זרה כא א.

גבולות הארץ: ברכות נה א, גיטין ב' -ז-ח, ובתוס'.
גבולות לעניין שביעית: מסכת ידיים פ"ד ה"ג.
גבולות לעת"ל: בבא בתרא נו א.

 

[גרינפלד]

מעניין לציין בהקשר זה.
א. בלקו''ש מביא גבי נחלת ראובן וגד וחצי שבט המנשה שכבר בחלוקת הארץ היא הייתה ע''ד לע''ל (שהרי הייתה משטח שלוש אומות קיני קניזי וקדמוני שינתנו רק לע''ל)

ב. יש חילוק בין חלוקת הארץ ע''י יהושוע שהייתה ע''י כיבוש לבין ה'חזקה' שנעשה ע''י עזרא שהייתה בהקמת בי''ד

ג. שהרמב''ם בהל' שמיטה יובל הביא דינים על חלוקת הארץ באופנים שונים כגון כיבוש יחיד ונחלת הלוויים (ועיין מנ''ח), ואולי כוונתו בזה לומר שדין 'כל יושביה עליה' הוא דין יחודי ששייך בתנאים מסויימים בשונה משאר ענייני א''י

לחביבותא דמילתא, אצרף מ''מ שסידרתי פעם בעניין זה.
עולי מצריים בבלי: תוס' גיטין ח' סע"א. חגיגה ג' ב, וכן יבמות טז א, חולין ז' א. ברכות ב' א. ערכין יג א, וכן בבא מציעא פט א. בבא בתרא קיג ב,
ירושלמי: שביעית פ"ו ה"א.

יש גם על לעת"ל: יבמות פב ב, נדה מו ב. גיטין ח, מז א. עבודה זרה כא א.

גבולות הארץ: ברכות נה א, גיטין ב' -ז-ח, ובתוס'.
גבולות לעניין שביעית: מסכת ידיים פ"ד ה"ג.
גבולות לעת"ל: בבא בתרא נו א.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח עצום!!!