בר"מ פרק יב משחיטה על משנת "בארבעה פרקים בשנה (שבהם הכל לוקחין בהמות לשחיטה) על המוכר ליידע את הקונה אמה מכרתי לשחוט
[-נ.ב. מכאן ראי' שהנוהג הר"ה לעשות סעודות ולא לצום, כנודע הדיון מחכמי נרבונא ועי' שאגת אריה מזה)
והרמב"ם מגביל:רק אם קנה בסוף היום שמוכח שהקונה בהול, ואולם, אם קנה באמצע היום אזי יש לתלות לקולא שאולי ישחטנו ליום אחר.
וקשה לי טובא, אמאי לא נחייבנו -לכה"פ מספיקא ליידענו.
ולא מתיישב על הלב להכניס כאן שי' הרמב"ם סד"א רק מדרבנן לחומרא.
וקשה לי ואיני מבין וצ"ע לע"ע.
[-נ.ב. מכאן ראי' שהנוהג הר"ה לעשות סעודות ולא לצום, כנודע הדיון מחכמי נרבונא ועי' שאגת אריה מזה)
והרמב"ם מגביל:רק אם קנה בסוף היום שמוכח שהקונה בהול, ואולם, אם קנה באמצע היום אזי יש לתלות לקולא שאולי ישחטנו ליום אחר.
וקשה לי טובא, אמאי לא נחייבנו -לכה"פ מספיקא ליידענו.
ולא מתיישב על הלב להכניס כאן שי' הרמב"ם סד"א רק מדרבנן לחומרא.
וקשה לי ואיני מבין וצ"ע לע"ע.
