ספק או וודאי, מה קודם? (16 צופים)

[צריך עיון]

הסתפקתי במי שיש לו ודאי מצוה - שאינה תדירה, וספק מצוה - תדירה, האם יקדים את הספק מצוה התדירה, או דילמא ודאי מצוה קודמת לספק מצוה?

מה דעת חכמי ונבוני ביהמ''ד בזה, בגמרא ובסברא?

 

[אוהב ספר]

בסברא?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' ודאי מצוה

 

[ממגד שמים]

לכאו' ודאי מצוה

לחץ כדי לכווץ...

כן נלענ"ד נמי. דעד כמה שיש ספק בקיום המצוה ליכא למעלת תדיר.
ושונה בעיר שספק תוקעין ועיר שודי מברכין מלכויות המבואר בשלהי ר"ה שהולכין לעיר שתוקעין, יען רבנן לגבי דאו' כרשות דמי, כמבואר בשאגת אריה ודו"ק.

 

[אחד יחיד]

לכאו' ודאי מצוה

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה כך פשוט שאין ספק מוציא מידי ודאי.

 

[יחזקאל יחזקאלי]

תדיר ושאינו תדיר הוא כלל כאשר מצד המחויבות שתי המצוות שוות,
וכיון שכן ברור שבכה"ג הנ"ל שמצד המחויבות ברור שהוודאי קודם דהא הספק אינו אלא מדרבנן לחלק מהראשונים, וגם להחולקים ודאי שזה חיוב ברמה פחותה מעיקר החיוב מצוה ודאית

 

[צריך עיון]

לכאו' ודאי מצוה

לחץ כדי לכווץ...

כן נלענ"ד נמי. דעד כמה שיש ספק בקיום המצוה ליכא למעלת תדיר.

לכאורה כך פשוט שאין ספק מוציא מידי ודאי.

תדיר ושאינו תדיר הוא כלל כאשר מצד המחויבות שתי המצוות שוות,
וכיון שכן ברור שבכה"ג הנ"ל שמצד המחויבות ברור שהוודאי קודם

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

הנה הנך ד' חכמים ס''ל דהודאי קודם

ואומנם הנני לדון דהספק קודם, והטעם, דהרי רשות ומצוה אין חיוב להקדים את המצוה, וא''כ ממ''נ אם הוא חייב במצוה הרי היא תדירה וקודמת, ואם אינו חייב הו''ל רשות ואין חסרון בהקדמתה.

 

[אחד יחיד]

והטעם, דהרי רשות ומצוה אין חיוב להקדים את המצוה

לחץ כדי לכווץ...

עד מתי אתה מניח חיי עולם ועוסק בחיי שעה.

 

[צריך עיון]

עד מתי אתה מניח חיי עולם ועוסק בחיי שעה.

לחץ כדי לכווץ...

זו טענה כללית על האדם לא כלל בדיני קדימה.

ודבר זה למדתי מתורתו של רבינו בעל ה'שאגת אריה' [סי' כב] לגבי אם דאו' חשיב 'מקודש' לגבי דרבנן להקדימו, וזה לשונו:

וא"ת הא גופי' תקשה לך כיון דקי"ל כל התדיר או כל המקודש מחבירו קודם את חבירו אע"פ שהכל של תורה. כ"ש שראוי ליקדם של תורה דמקודש ואלים טפי לשל סופרים. וי"ל דהיא הנותנת משום קילותא דד"ס על ד"ת זו היא תקנתו להקדים תדיר דידיה לשאינו תדיר של תורה. דהא דכל התדיר והמקודש דקדמי אינן אלא בב' מצות דצריך להקדים תדיר או מקודש לחבירתה כגון הא דאמרי' בהיו לפניו ב' תפלות מתפלל של מנחה קודם לשל מוסף והיינו דוקא ברוצה להתפלל צריך להקדים התדיר אבל באינו רוצה להתפלל עדיין הרשות בידו כיון דאכתי לא יעבור זמן התפלה ואם רוצה להתעסק בדבר הרשות קודם שיתפלל לית לן בה. וה"נ לענין קדשים דאמרי' כל התדיר או המקודש קודם היינו דוקא ברוצה להקריב צריך להקדים התדיר או המקודש אבל באינו רוצה להקריב עדיין הרשות בידו ומתעסק בדבר הרשות ולית לן בה. נמצא אין מעלת תדיר ומקודש אלא במצוה על חבירתה אבל לא לגבי דבר הרשות וכיון דשל סופרים קלין משל תורה ה"ל נגד ד"ת כדבר הרשות הילכך אם מקדים של ד"ס הקלין לשל תורה החמורים אין כאן זילותא לשל תורה דה"ל כמקדים דבר רשות לשל מצוה דלית לן בה הילכך כל דתקנו רבנן כעין דאורייתא תקון דליקדם תדיר דדבריהן לשאינו תדיר של תורה כיון דאין כאן זילותא לד"ת דהא ה"ל כדבר הרשות לגבי מצוה דל"ל בה בהקדמתה וכיון שנתברר דד"ס התדיר קודמין לד"ת שאינו תדיר ה"ה ד"ת התדיר לא גרע וקדים לד"ס שאינו תדיר:

 

[צריך עיון]

אומנם יש לדון ולחלק שהרי כאן מה שהגברא בא לעשות את המעשה הוא מחמת הצד דהוא חייב בזה באמת, ולכן אף על הצד שזה באמת פעולה שאינה מצוה כיון שאינו מחוייב בה, עדיין יש כאן איסור להקדימה למצוה אחרת.

 

[אחד יחיד]

זו טענה כללית על האדם לא כלל בדיני קדימה.

ודבר זה למדתי מתורתו של רבינו בעל ה'שאגת אריה' [סי' כב] לגבי אם דאו' חשיב 'מקודש' לגבי דרבנן להקדימו, וזה לשונו:

וא"ת הא גופי' תקשה לך כיון דקי"ל כל התדיר או כל המקודש מחבירו קודם את חבירו אע"פ שהכל של תורה. כ"ש שראוי ליקדם של תורה דמקודש ואלים טפי לשל סופרים. וי"ל דהיא הנותנת משום קילותא דד"ס על ד"ת זו היא תקנתו להקדים תדיר דידיה לשאינו תדיר של תורה. דהא דכל התדיר והמקודש דקדמי אינן אלא בב' מצות דצריך להקדים תדיר או מקודש לחבירתה כגון הא דאמרי' בהיו לפניו ב' תפלות מתפלל של מנחה קודם לשל מוסף והיינו דוקא ברוצה להתפלל צריך להקדים התדיר אבל באינו רוצה להתפלל עדיין הרשות בידו כיון דאכתי לא יעבור זמן התפלה ואם רוצה להתעסק בדבר הרשות קודם שיתפלל לית לן בה. וה"נ לענין קדשים דאמרי' כל התדיר או המקודש קודם היינו דוקא ברוצה להקריב צריך להקדים התדיר או המקודש אבל באינו רוצה להקריב עדיין הרשות בידו ומתעסק בדבר הרשות ולית לן בה. נמצא אין מעלת תדיר ומקודש אלא במצוה על חבירתה אבל לא לגבי דבר הרשות וכיון דשל סופרים קלין משל תורה ה"ל נגד ד"ת כדבר הרשות הילכך אם מקדים של ד"ס הקלין לשל תורה החמורים אין כאן זילותא לשל תורה דה"ל כמקדים דבר רשות לשל מצוה דלית לן בה הילכך כל דתקנו רבנן כעין דאורייתא תקון דליקדם תדיר דדבריהן לשאינו תדיר של תורה כיון דאין כאן זילותא לד"ת דהא ה"ל כדבר הרשות לגבי מצוה דל"ל בה בהקדמתה וכיון שנתברר דד"ס התדיר קודמין לד"ת שאינו תדיר ה"ה ד"ת התדיר לא גרע וקדים לד"ס שאינו תדיר:

לחץ כדי לכווץ...

מציאה נפלאה.
ומעניין אם כך הוא לכו"ע.

 

[אחד יחיד]

פתחתי אשכול נפרד לנושא זה:

מצווה ודבר הרשות, האם יש חיוב להקדים המצווה?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[צריך עיון]

מציאה נפלאה.
ומעניין אם כך הוא לכו"ע.

לחץ כדי לכווץ...

אם כוונת השאלה שאין איסור להקדים דבר רשות לדבר מצוה [מהלכות קדימה וכדו', לא מצד החובה הפשוטה של 'זריזין' 'שהויי מצוה' וכו', אני לא מכיר מישהו שחולק, אולי באשכול שפתח כ''ת ימצא חולק.

אם הכונה לעיקר טענת השאג''א, ודאי לא נעלם מעיני כ''ת שיש בזה הרבה דברים באחרונים, ומהם לענין ספיה''ע אחר ערבית, ועי' בה''ל ר''ס תפט בשם המו''ק [אומנם לא הזכיר טעמו זה, אבל עיש''ב].

 

[אחד יחיד]

אם כוונת השאלה שאין איסור להקדים דבר רשות לדבר מצוה [מהלכות קדימה וכדו', לא מצד החובה הפשוטה של 'זריזין' 'שהויי מצוה' וכו', אני לא מכיר מישהו שחולק, אולי באשכול שפתח כ''ת ימצא חולק.

לחץ כדי לכווץ...

לזה התכוונתי.

 

[צריך עיון]

כמה צדדים בזה
מתוך 'בית ארזים' רשימות בענינים שונים

• בדין תדיר ושאינו תדיר, יל''ע אם יש לו ספק מצוה וודאי מצוה, והס' היא תדיר מה יקדים שהיה מקו''ל דודאי מצוה קודמת, אבל י''ל דמספק הוי מחויב ודאי ואין קדימה מצד זה, ונראה דאדרבה דעל הצד דאינו מחויב אינו מצוה ואין איסור להקדים [וכעין דכ' בשאג''א לענין דרבנן ודאו'], וא''כ מתהפכת הסברא דאי הוי חיוב ודאי ודאי היא קודמת מדין תדיר, ואם מספק עושה עכ''פ יש סברתינו הנ''ל דהוי ס' רשות דאין איסור להקדים, אבל נראה לדון עוד דאף אם הוי דין ודאי חשיב רק ספק תדיר דזה תלי בהחפצא דהמצוה ולא בחיוב [ואפי' תאמר דיש חפצא דמצוה בקיום מספק עי' הדין בספק קיום אי נימא דגם בזה לחומרא], ועי' גם בספק מצוה דאו' אם נימא דמדרבנן לחומרא ויש לו ודאי מצוה דרבנן אם יש קדימה בזה לדאו', ויל''ד מכמה פנים, לסברת השאג''א הנ''ל דכאן החפצא דמצוה דאו' [עכ''פ ספיקא] וחיובא דגברא מדרבנן, ועויל''ד אם יש מעלת תדיר דהדאו' וכסברא הנ''ל, ואולי יש ממ''נ דמצד החפצא דמצוה חשיב הדרבנן כרשות ומה שירצה יעשה, וכלפי החיוב תרוויהו דרבנן ואחד תדיר [וספיקא ג''כ תדיר ודו''ק], ויל''ע אם יש בזה איסממ''ו היכא דיש מעלה לכ''א מהם ומעלת א' עדיפא כגון בתדיר ומקודש והמעלה העדיפה הויא ס' מצוה, ודו''ק.​

 

[אוהב ספר]

ונראה דאדרבה דעל הצד דאינו מחויב אינו מצוה ואין איסור להקדים [וכעין דכ' בשאג''א לענין דרבנן ודאו']

לחץ כדי לכווץ...

מצווה ודבר הרשות, האם יש חיוב להקדים המצווה?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[צריך עיון]

מצווה ודבר הרשות, האם יש חיוב להקדים המצווה?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

פוצל מכאן