למען טמא את מקדשי – קדושתי, דומיה דלחלל את שם קדשי – כי לפי שהוא יהודי וסבורין העולם שמה שיהודי עושה, סבורים בני אדם שאני צויתי, והרי הוא מחלל שם קודשי, שסבורים שציויתי דבר מכוער כזה. ולפיכך אשמיד אותו ואכרית אותו אם לא ירגמוהו – שברח מידם או עשה שלא בעדים, כי בזאת העבירה יש לה קול, ותרתי אית בה: רוצח ועובד עבודה זרה, ודבר משוקץ ואכזריות ר יוסף בכור שור ויקרא כ פסוק ג