- הודעות
- 1,911
- תודות
- 4,875
- נקודות
- 305
פסקי תשובות הערות סימן רצט
6. הפוסקים ונו"כ השו"ע סתמו דבריהם ולא פירשו על מש"כ הטושו"ע 'מים', ובספרי זמנינו מצינו לדון אם הם ג"כ בכלל ההיתר, או דלמא דווקא מים שאין בהם טעם וחשיבות כלל, וכששותה שלא לצמאו אינו מברך עליהם, אבל שאר משקין, ואפילו מי סודה, שהשותה אותם אפילו שלא לצמאו מברך עליהם, אינם בכלל ההיתר - שו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' קכ"ד. ושו"ר בשו"ת שלמת חיים סי' רע"ג שהמקיל בזה אין גוערין בו.
דן שם לגבי הבדלה.
6. הפוסקים ונו"כ השו"ע סתמו דבריהם ולא פירשו על מש"כ הטושו"ע 'מים', ובספרי זמנינו מצינו לדון אם הם ג"כ בכלל ההיתר, או דלמא דווקא מים שאין בהם טעם וחשיבות כלל, וכששותה שלא לצמאו אינו מברך עליהם, אבל שאר משקין, ואפילו מי סודה, שהשותה אותם אפילו שלא לצמאו מברך עליהם, אינם בכלל ההיתר - שו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' קכ"ד. ושו"ר בשו"ת שלמת חיים סי' רע"ג שהמקיל בזה אין גוערין בו.
דן שם לגבי הבדלה.
לגבי שתייה לאחר סעוד"ש גם מסתפקים אם נחשב כמים
- פותח האשכול
- #5
אתה מתכוין מה ר"א גניחובסקי ענה?
זה היה בדרשה בקידוש בשבת אויפרוף
המסקנה היתה שכלפי החתן אין נידון אם אפשר לברך עליו
כיון שודאי יש לו טעם...
- פותח האשכול
- #7
זו היתה שאלתי בראש העמוד
ר"א גניחובסקי לא פשט
הביאו למעלה מפסקי תשובות שנקט מכמה אחרונים לברך
הנדון כאן משום דאינו הנאת גרונו מן 'טעם' אלא מן ה'מרקם' [אם כי לא ברירא לי המציאות שאין השפעה בטעם]
אגב, כיו''ב יש לדון גם במים קרים על נפש עייפה, ובזה לכאו' ודאי אין טעם נוסף רק הנאה מקרירותם [אלא א''כ נחלק דצריך חשיבות בגוף הדבר וקור לאו חשיבות בגוף המים הוא, וצ''ע].
אף זה בפשטות לא מחייב ברכה , כשם שהמיקר עצמו בנחל לא מברך וצ"ע.
ודאי שאין עצם הנאת הקירור מחייבת ברכה, אלא הנדון אם זה יכול להחשב הנאה מן השתיה שנהנה שגרונו מצטנן על ידה [כתבתי רק לחדד הדברים אף דברי לי שכ''ת הבין זה מעיקרא ואפ''ה השיב ע''ז].
ברוך שכוונתי לשר התורה.הגרח"ק זצ"ל:
- הודעות
- 1,911
- תודות
- 4,875
- נקודות
- 305
כמדו' שההשוואה אינה נכונה
- הודעות
- 156
- תודות
- 485
- נקודות
- 62
בחוט שני הובא דעתו באופן שונה ז"ל (חוט שני או"ח עמ' שפ"ד)
מי סודה שאין להם טעם עצמי אלא שיש בהם גזים וכדו', אם שותה אותם שלא לצמאו, נראה שאין כל בני אדם שווים בזה ולא כל העיתים שווים בזה, דישנם בני אדם שמרגישים בשתייתם נעימות אף אם שותה אותם שלא לצמאו, ומסתברא שצריך לברך על זה שהכל דברכת הנהנין אינו תלוי דוקא אם יש טעם עצמי כגון סוכר וכדו', אלא כל שהאדם שותה אותם ומרגיש בשתייתם נעימות, הרי זה חשיבשנהנה מן המים, דאין חילוק אם נהנה מן המים מפני שיש בהם סוכר או שיש בהם דבר אחר שנהנה מהם, וכל שנהנה מהמים אף ששותה אותם שלא לצמאו צריך לברך על זה ברכת הנהנין.
לדבריו זה תלוי לפי מה שהוא אדם וכמה עמד על סודה..
לדבריו זה תלוי לפי מה שהוא אדם וכמה עמד על סודה..
- הודעות
- 147
- תודות
- 467
- נקודות
- 56
מתוך הספר הנפלא דור המלקטים:
חברים מקוונים לאחרונה
- עמך
- נפתלי
- גרינפלד
- לי נראה
- היא שיחתי
- אחד הלומדים
- מידה טובה
- עוזי ומגני
- נדיב לב
- רצון
- החושב
- חרש המדבר
- מחזה אברהם
- עול תורה
- בן תורה
- חזיא לרדיא
- ירושלמי
- והב בסופה
- ישראל
- ירח הידען
- חפץ בחיים
- קול מגיד
- מילין יקירין
- הכהן הגדול
- הייליג
- ללמוד התורה
- למדן משורר
- דברי התלמיד
- י"ג מידות
- היושב בישיבה
- אוצר המועדים
- היא אוצרו
- בנין אב
- לומד סקרן
- מן הגורן והיקב
- תשבי
- מה ידידות
- אליהו
- קהלת
- בן עלייה
- ארצישראל
- אב"ר
- מגנא ומצלא
- ירושלמי יונגרמאן
- הצעיר שבחבורה
- בנימין
- כהנא דמסייע
- אוצר של יראת שמים
- חיים למוצאיהם
- דוד המלך
- מחשבה
- נמקן
- חסידישער כולל יונגערמאן
- איש פשוט מאוד
- שלמה ו.
- ראש כולל בצפון
