תזריע רמזים על הגלויות בפרשה (1 צופה)

[גרינפלד]

אעתיק ממה שכתבתי בפרשת תולדות:
בבעל הטורים כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" - כנגד בבל, "שטנה" - כנגד המן, ו"רחובות" - כנגד יון.
ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה תזריע ט"ו ט' דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" - כנגד בבל, "ספחת" - כנגד פרס, ו"בהרת" - כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" - כנגד אדום];
והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו.
ובמדרש רבה שמיני י"ג ה' כתוב ש"הגמל" - כנגד בבל, "השפן" - כנגד פרס, ו"הארנבת" - כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.
ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" - בימי אסתר, ו"ברה כחמה" - בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת.

הבעל הטורים מביא על הפסוק בבראשית כ"ז ג' "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה" מהמדרש רבה ס"ה י"ג "כליך" - זה בבל, "תליך" - זה מדי, "קשתך" - זה יון, "השדה" - זה אדום,
ובמדרש שם מובא הפסוק בזכריה ט, יג שכתוב על המלחמה עם יון "כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור", [ופירש רש"י "ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים"];
ונמצא שקשת של ישראל כנגד יון שנמשלו לקשת, ע"כ העולה מהמדרש; ואפשר להוסיף שבאמת נוצחו בחודש כסליו שמזלו קשת.
[שמעתי פעם שניקודו של המזל הוא "קַשָּׁת", שצורת הכוכבים של מזל זה הם כאדם האוחז בקשת].​

 

[גרינפלד]

אגב הגלויות אעתיק ממה שכתבתי:
תהלים י"ג פסוקים ב' וג': עַד־אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה ׀ תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃ עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה ׀ יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
כתוב במדרש, שיש כאן ארבע פעמים עד אנה - כנגד ארבע גלויות.

ויתכן לרמוז שבפעם הראשונה כתוב "תִּשְׁכָּחֵ֣נִי" יש בזה אותיות חֹשֶׁךְ, וזה רמז לבבל שכתוב שהיא ארץ חשוכה.
ובפעם השניה כתוב "תַּסְתִּ֖יר אֶת־פָּנֶ֣יךָ", ובגלות פרס כתוב "ואנוכי הסתר אסתיר פני", עי' חולין קל"ט ב' שמשם הרמז לאסתר מן התורה.
ובפעם השלישית כתוב "יָג֣וֹן", ויש בזה אותיות יון.
ובפעם הרביעית כתוב "יָר֖וּם", ויש בזה אותיות רומי.
​

ואולי אפשר להוסיף שכידוע בגלות רביעית יש גם את ישמעאל; והמילים "אֹיְבִ֣י עָלָֽי" אם נחליף את ה-ב' ואת ה-י' באתב"ש - יצא אי שם עלי - אותיות ישמעאלי.
[אפשר גם להחליף את ה-ב' וה-י' באלב"ם - יצא אימש, יחד עם ה"עלי" יצא כנ"ל].

 

[גרינפלד]

[][שמעתי פעם שניקודו של המזל הוא "קַשָּׁת", שצורת הכוכבים של מזל זה הם כאדם האוחז בקשת].[/]

העירו שאין זה מוסכם.